הפעם במדור עיתונות היסטורית: שבועון "עגל הזהב". עגל הזהב היה שבועון סאטירי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט. מייסדו ועורכו הראשון היה העיתונאי אריה דיסנצ'יק - מי שהיה גם עורכו השני של עיתון מעריב. קו העריכה של העיתון, על פי מיטב המסורת הסאטירית, שאף "להעליב את כולם באופן שווה". ציונים ממסדיים ורוויזיוניסטים, האו"ם, הבריטים וארה"ב, יהודים וערבים - עורכי העיתון לא חסו על אף צד. אולם ה"קורבן" העיקרי של העיתון היה היישוב היהודי עצמו, כי סאטירה טובה היא, קודם כל, כלי לביקורת עצמית.
- כל עם וה"ספורט הלאומי" שלו. האנגלים אלופים במהירות, והיהודים - בהבלגה.
- סוף סוף נמצא עמק השווה בין היהודים והערבים: כולם מתנגדים לספר הלבן של 1939.
- מרוב התלכדויות, לא רואים את האחדות.
- גם כשהכל מתמוטט, לאימפריה הבריטית תמיד יהיה הקריקט.
- פרופיל משפחתי בעידן הלוחמה הכימית.
- עורכי העיתון מביעים את הערכתם הכנה לפקידי ארץ ישראל.
- פרופיל המנהיג הנצחי: "המתלהב הפרינציפיוני" .
- תיאורי ה"מרד" המנומס של אנשי היישוב כנגד הספר הלבן.
- נומה ילד רך, נום לקול שירת תותח.
- אנשי הסוכנות לוקחים ברצינות רבה את "ברית נאמני התוצרת".