במעגל השנה | ברכות שנה טובה
מסירת אגרת כתובה עם איחולים וברכות לקראת ראש השנה היה נוהג שהחלו בו כבר בימי הביניים בגרמניה ובאוסטריה. במהלך המאה ה-19 החברה הנוצרית באירופה החלה לשלוח כרטיסי ברכה מעוצבים לקראת השנה האזרחית החדשה באמצעות הדואר. יהודי אירופה אימצו את הנוהג הנוצרי, והחלו לשלוח באורח קבע כרטיסי ברכה או גלויות בדואר בערב ראש השנה העברית. בהתחלה דמו כרטיסי הברכה היהודיים לאלו הנוצריים בעיצוב ובקישוטים שהופיעו עליהם, אך בהמשך החלו לשלב בהם דימויים יהודיים וציוניים, והם קיבלו אופי ייחודי משלהם. בסוף המאה ה-19, עם תחילת פעילותה של התנועה הציונית, נפוצו אגרות ברכה ציוניות. על הברכות הופיעו מנהיגי הציונות ומקומות מרכזיים בארץ ישראל בליווי מסרים, הקשורים לארץ ישראל ולשיבה אליה. לקראת ראש השנה המתקרב אספנו מבחר של אגרות ברכה, שנשלחו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הברכות נשלחו אל תיאודור הרצל ואל דוד וולפסון, ראשיה של התנועה הציונית, מאישים ומאגודות ציוניות. שנה טובה וברכת ציון לכולכם.
ברכת שנה טובה לדוד וולפסון ואשתו ממנחם מנדל, בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים בירושלים.
בברכה מופיע איור של הר הבית. תחילת המאה ה-20 (W1\562) |
כרטיס ברכת שנה טובה לדוד וולפסון ומשפחתו עם תמונתו של הרצל בחזית בצירוף הפסוק "למען ציון לא אחשה".
שנת תרס"ח, 1907 (W1\562) |
ברכת שנה טובה מתקפלת שנשלחה אל דוד וולפסון מהפדרציה הציונית בדרום אפריקה, ראשית המאה ה-20.
דמותו של הרצל לצד איור של אנשים ההולכים לכיוון השמש הזורחת עליה כתוב "ציון" (W1\562) |
כרטיס ברכת שנה טובה שנשלח לדוד וולפסון מיהושע גינצבורג.
על הברכה מופיעות תמונות של דוד וולפסון, תיאודור הרצל ומקס נורדוי. שנת תרס"ח, 1907 (W1\562) |
גלוית שנה טובה שנשלחה לדוד וולפסון מאת ג'וזף בירנברג. בחזית הגלויה תמונתו של דוד וולפסון בזמן שכיהן כראש ההסתדרות הציונית העולמית, מוקף בולי ציון ובולי הרצל, 1911 (W1\562)
|