מבט על הקונגרסים הציוניים

השבוע יתכנס הקונגרס הציוני ה- 37 במספר בבנייני האומה בירושלים. חשיבותו של הקונגרס הציוני ידועה: הוא קובע את המדיניות והאידיאולוגיה של ההסתדרות הציונית העולמית. הקונגרס מתכנס אחת לחמש שנים בירושלים, ומגיעים אליו נציגים (צירים) מכל רחבי העולם. לרגל התכנסות הקונגרס בחרנו להציג תמונות וכרזות מאוספי הארכיון, המלווים את הקונגרסים השונים מתחילתם ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.

 

 

תחילת הציונות
הקונגרס הציוני הראשון התכנס ביוזמתו של בנימין זאב הרצל במטרה לקדם את תכניתו להקים מדינה יהודית ולבסס את פעילותה של התנועה הציונית. הקונגרס נערך בבניין הקזינו המפואר שבבאזל בטקס רב רושם. הצירים נדרשו להגיע בחליפות שחורות ועניבות לבנות לרגל המאורע החגיגי. הקונגרס עורר התעניינות רבה  וזכה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתונות הכללית ובעיתונות היהודית.

 

 

PHG\1023260PHG\1052657

בניין הקזינו בבאזל שבו נערך הקונגרס הציוני הראשון, 1897    |     ציור של הרצל נואם בקונגרס הציוני הראשון

 

 
 PHG\1023320PHG\1030454

ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון     |     הרצל בחברתם של ישראל זנגוויל וגברת פאברי

 

 
הקונגרסים הראשונים בהנהגתו של הרצל ייסדו מוסדות שונים כמו אוצר התיישבות היהודים והקרן הקימת, שיפעלו למען הגשמת מטרותיה של התנועה הציונית. הדיונים לגבי מיקום מדינת היהודים והאופן שבו יש לפעול כדי להקים אותה באו לידי ביטוי בוויכוחים על הצעתו של הרצל להקים מדינה באוגנדה ובעימות בין תומכי הציונות המדינית ובין תומכי הציונות המעשית.

 

 

PHG\1001313PHNS\1410283

הרצל נואם בקונגרס השני, 1898    |    גלוית שנה טובה עם ראשי הציונות, מאוסף נחום סוקולוב          

 

PHG\1017128PHG\1012341

הרצל בקרב קבוצת עיתונאים ציוניים, הקונגרס השישי     |     צירים מהקווקז בקונגרס השישי,  באזל, 1903

 

 
ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל
הקונגרס הי"ב התכנס בשנת 1921 לאחר מלחמת העולם הראשונה ועמד בסימן הצלחה משמעותית לתנועה הציונית: הצהרת בלפור. כעת פנו צירי הקונגרס לקבוע החלטות הקשורות להתיישבות בארץ ישראל ולקידום האוכלוסייה המקומית. בקונגרסים שנערכו בשנות ה-20 הוחלט להקים את קרן היסוד ואת הסוכנות היהודית. דנו בדרכים לעידוד העלייה לארץ ישראל והוחלט לרכוש את אדמות עמק יזרעאל. כמו כן, נקבע שיש לפעול לפתיחת אוניברסיטה בירושלים.
 
 

KRU\8586PHG\1052895

  מפעל השקל לקראת הקונגרס הי"ג, 1922     |     מנחם אוסישקין נואם בקונגרס הציוני הט"ז, ציריך, 1929

 

 PHG\1001116PHAL\1656241PHAL\1656244

   מימין: תרגילי התעמלות של הגברות, הקונגרס הי"ב,  1921     |     משמאל: תערוכה מתוצרת הארץ, הקונגרס הציוני הי"ד, וינה, 1925
 

 

מאבק בגרמניה ובבריטניה
KRA\521עם עליית היטלר לשלטון ורדיפות יהודי גרמניה מצבם של יהודי אירופה החמיר. בנוסף, היחסים עם הבריטים בארץ ישראל החלו להתדרדר בעקבות הצעת החלוקה ופרסום הספר הלבן. בקונגרס הכ"א, שהתכנס בשנת 1939, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, נערכו דיונים על האופן שבו יש להיאבק בגזירות שהופיעו בספר הלבן.  

 

PHG\1052970PHAL\1614468









 

 

 

 

הקונגרס הציוני הי"ח, פראג, 1933   |   דוד בן גוריון בין באי הקונגרס הי"ח   |   מפעל השקל, הקונגרס הכ"א, ז'נווה, 1939. עיצוב: מכנר ווליש 

 

 

בדרך למדינה
במהלך מלחמת העולם השנייה לא נערכו קונגרסים. לאחר שנסתיימה המלחמה, התכנס הקונגרס הכ"ב בשנת 1946 לדון בבעיה דחופה: סגירת שערי ארץ ישראל בפני עולים יהודיים. הפליטים ששרדו את השואה ורצו לעזוב את אירופה לא יכלו לעלות לארץ ישראל. הדיונים בקונגרס עסקו בדרכי המאבק בבריטים וכיצד ניתן לזרז את הקמתה של מדינה יהודית לאחר האירועים הקשים באירופה.
 

 

 PHG\1009403KRA\998
PHG\1010952

 

מימין: כרזה בנושא ההעפלה, 1946. עיצוב: מכנר ווליש   |    משמאל למעלה: גולדה מאיר בקונגרס הציוני הכ"ב, באזל, 1946   |   משמאל למטה: דוד בן גוריון בחברת שליחי הסוכנות היהודית בגרמניה, הקונגרס הכ"ב  

 

 

ירושלים
הציונות השיגה את מטרתה החשובה: הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הקונגרס הכ"ג נערך בירושלים בשנת 1951. כעת היה צריך להגדיר מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית. בקונגרס זה התקבלה "תכנית ירושלים", שניסחה את העקרונות המרכזיים של התנועה.

 

KRA\96KRA\3447
תכנית ירושלים לפי הקונגרס הכ"ז, ירושלים, 1968