מסע הנח"ל בשדות

חיילי הנח"ל במצעד הצבאי בירושלים ביום העצמאות, 1949 (PHG\1009974)

 

כשבועיים לאחר הקמת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות חתם בן־גוריון על פקודה להקמת "צבא ההגנה לישראל". ביולי 1948 החליטה ממשלת ישראל הזמנית להכריז על גיוס חובה כללי לצה"ל. בין אלפי הצעירים, שהיו מיועדים להתגייס לצבא החדש, היו גם ילידי שנת 1931, בני 17 בלבד. רבים מהם השתייכו לגרעיני ההתייישבות של תנועות הנוער ושל "עליית הנוער". 

 

כרוז מטעם משרד הביטחון מ-1948 המודיע על צו גיוס לצבא לילידי שנת 1931 בני ה־17. (KRU\2318) 

וכרזה של "מרכז המפקד לשירות העם" עם ציטוט מדברי דוד בן־גוריון, 1948. עיצוב: מ. קארה (KRA\2449)

 

הצורך הקריטי בגיוס נרחב של צעירים להתמודדות עם פלישת צבאות ערב יכול היה להשפיע בצורה הרסנית על עתודות ההתיישבות של צעירים בארץ ישראל, שכן אלה הורכבו בעיקר מצעירים קרובים לגיל הגיוס. לאור זאת שלחו ראשי תנועות הנוער באוגוסט 1948 מכתב אל בן־גוריון, והתריעו על הסכנה הצפויה להתיישבות, אם יגויסו ילידי מחזור 1931, מאחר שלהקמת יישובים חדשים נודעת חשיבות לאומית בקביעת גבולות המדינה הצעירה. גם מנהל עליית הנוער, משה קולודני (קול), שלח מכתב לבן־גוריון, ובו הזכיר 3,725 צעירים בני 17, שעלו רק חודשים ספורים קודם לכן, וגיוסם לצה"ל היה עלול לשבש את קליטתם בארץ. 

"ואני צופה בחרדה לסכנת הרס מפעל עלית הנוער, שהוא עתה הרזרבה ההתישבותית היחידה ושאלפים מבוגריו משרתים בצבא ישראל" – מכתב מאת משה קולודני אל דוד בן־גוריון בעניין גיוס צעירי עליית הנוער לצה"ל, 6.7.1948, ארכיון המחלקה לעליית ילדים ונוער של הסוכנות היהודית. (S75\4611)

"הצעותינו מבוססות על הנחה שיש להבטיח לכל נוער עולה תקופת חנוך מסוימת בארץ ישראל וכי השמירה על שלמות החברה בה הוא מתחנך הנה הכרח כדי לפתח בנוער זה את הזיקה להתישבות..." מכתב מאת משה קולודני אל משרד הביטחון בעניין דחיית גיוסם של עולים חדשים בני 17, 30.7.1948. (S75\4611)

 

ארבעה חודשים קודם לכן קיבל בן־גוריון פנייה דומה מראש מחלקת ההתיישבות החקלאית של הסוכנות היהודית, רענן ויץ. בסקירתו התייחס ויץ לשטחים, שכבשו כוחות היישוב היהודי ולשטחים, שצפה כי ייכבשו בעתיד. ויץ הציף את הצורך ב"עליות כיבוש" – שילוב של כוח צבאי ו"כוח התיישבותי" בהקמת נקודות יישוב חדשות, שיהפכו לנוכחות קבע יהודית, וישפיעו על גבולות המדינה היהודית עם שוך הקרבות. ויץ מנה רשימה של נקודות יישוב, שבהן נדרשות "עליות כיבוש", הממוקמות בשטחים בבעלות שונה (ערבית, מנדטורית או טמפלרית), שניתן יהיה להסדיר את ההתיישבות בהם לאחר המלחמה. מסמך זה יצר את הבסיס הרעיוני והאסטרטגי לחיבור בין ההתיישבות לפעילות הצבאית. בזמן שקיבל בן־גוריון את מכתביהם של ראשי תנועות הנוער וקולודני, כבר הבשילה אצלו ההכרה בצורך ליצור מסגרת חדשה שתשלב בין הצבא להתיישבות.

סקירה של רענן ויץ בנוגע לקווים ראשונים ל"עליות כיבוש", 21.4.1948 (S15\9602)

 

בתשובתו אל ראשי תנועות הנוער הכיר ראש הממשלה ושר הביטחון בחשיבות הביטחונית של גרעיני ההתיישבות, ונתן את אישורו להקמת מסגרת התיישבותית צבאית בשם "נוער חלוצי לוחם". בהמשך אישרה גם הממשלה הזמנית את הקמתה. בתחילת ספטמבר 1948 החל מחזור ההכשרה הצבאית הראשון של הנח"ל, וב־1949 היה הנח"ל לחיל עצמאי.

דוד בן־גוריון במ​כתב אל ראשי תנועות הנוער על הקמת הנח"ל, י״א באב תש״ח, 16.8.1948 (S75\4611)

החלטת הממשלה הזמנית בעניין הקמת חטיבת הנח"ל, 7.11.1948 (S75\4612)

 

גרעין התיישבות הראשון של הנח"ל ייסד יישוב ראשון בנובמבר 1949 בגבעת תל אל־קאסר )לימים קיבוץ תל קציר) בתוך השטח המפורז עם סוריה. המיקום נבחר כהחלטה נקודתית, ולא כחלק מתוכנית התיישבות מקיפה באזור. בשלוש השנים הראשונות להקמתו עסקו חיילי הנח"ל בתגבור יישובי ספר ובעבודות תשתית כגון סלילת כבישים. היאחזות הנח"ל המתוכננת הראשונה הוקמה ב־1951 בנחל עוז. מיקומה נקבע בהתאם לצרכים הביטחוניים של ישראל בסמוך לרצועת עזה ולגבול המצרי. גרעין הנח"ל הקים משק חקלאי כבסיס ליישוב אזרחי, שקם במקום לאחר שנתיים. יותר מ־130 היאחזויות הוקמו בשנות קיומו של הנח"ל, מרביתן הפכו למושבים או קיבוצים, ועשרות אלפי צעירים וצעירות הגשימו במסגרת זו את חזון ההתיישבות החלוצית לצד שמירת ביטחונה של מדינת ישראל.

מתוך סקירה על יטבתה, ההיאחזות השלישית של הנח"ל, שהוקמה ב־1951, הכוללת ציטוט מברכתו של דוד בן־גוריון ליום השנה הראשון לציון העלייה לקרקע של ההיאחזות:

"ראיתי המקום בשממתו לפני הרבה שנים. ראיתיו בראשית עלייתכם וראיתיו לפני שבוע ימים. נזכרתי בשנותי הראשונות בארץ ובמקצת קינאתי בכם. חברי וגם אני התחלנו כמעט מבראשית, וגרנו בחושות ובאורוות, אבל לא זכיתי להתחיל בלב ישימון כשהכל מסביב ריק ועקר וקודר". (S42\404)

נחל"אים עובדים בחקלאות בהיאחזות עין חצבה, מרץ 1966, אוסף קרן היסוד (NKH\427288)

~ פורסם ב- 20.8.2023 ~