משה גונצ'רוק עובד בארכיון הציוני מראשית שנות ה- 90. פרט לעבודתו כארכיונאי הוא גם חוקר ידוע של התנועה האנרכיסטית היידית, וגם כותב ספרות ברוסית – שבעה ספרים פרי עטו יצאו לאור. משה עלה לארץ ב- 1990, מלנינגראד, בה עסק בלימוד היסטוריה. את יהדותו גילה משה בהדרגה, בהיותו נער. אחד הזכרונות הראשונים שלו בהקשר היהודי הוא של סבתו, שחוזרת בזמן חג הפסח מקניות, כשהיא נושאת מצות. את המצה אכל, אך לא ידע על שום מה. בהדרגה למד משה כי משפחתו יהודית. אך הוא למד גם כי מוטב שהדבר יישמר בסוד.
ב- 1984 התגייס משה לצבא האדום, במסגרת שירות חובה. מפקדיו אומנם ידעו על יהדותו, אך לשאר החיילים לא סיפר. בזמן השירות נשלחה יחידתו לפרוסיה המזרחית לשעבר, כיום בשטח הרוסי של העיר קניגסברג, שם היה על החיילים לבצע עבודות בשירות הצבא. כל בוקר עלו החיילים על משאית, ונסעו אל הגבול בין השטח הרוסי לדרום ליטא. בצד הליטאי של הגבול שכנה העיירה קיבארטאיי, שם היה הבסיס בו עבדו החיילים.
כבר בנסיעה הראשונה, שם לב משה כי בפרברי העיירה ישנו שדה נטוש שבקצהו מגדל גבוה מן המאה ה-19, הדומה לצריח של מבצר, בנוי מאבן אדומה. כאשר שאל לפשרו, נאמר לו כי זהו מחסן. שטח המגדל אכן היה מוזנח – דגמי מכוניות ישנים וטנק שחמישים שנה לא עשו בו שימוש נעזבו שם לנפשם, ואיש פרט לחיילים שהסבו את המקום למחראה לא הטרידו את שלוותם. המקום עורר את סקרנותו, וכאשר סיימה הפלוגה את משימתה בבסיס כעבור כשבועיים הוא החליט להתקרב למגדל ולבחון אותו.
הוא הבחין כי מגן דוד ענקי, בגודל כשלושה מטרים, מעטר את חזית המבנה. במשקוף הימני ראה שקע של מזוזה, כחצי מטר אורכו. הוא הבין כי ה"מחסן" הנטוש אינו אלא בית כנסת גדול, שנבנה בסגנון הגותי, שריד של קהילת קיבארטאיי, קהילה יהודית אמידה שהייתה קיימת בעיירה מתחילת המאה ה- 20 אך בראשית שנות ה- 40, כאשר הצבא הגרמני נכנס לאזור, נעלמה לחלוטין.
משה, שעד עתה לעולם לא נחשף כך באופן בלתי אמצעי לשרידי השואה, הצטמרר עמוקות מעדות זו לתקופה הנוראה ההיא. הוא מיהר להיכנס, ועמו חייל נוסף. הם תרו במבנה והצליחו לזהות עזרת נשים, במה וארון קודש. בעוד הם בוחנים את המקום, הוא הסתכל אחורה והופתע כשהבחין לפתע בכעשרה חיילים מאחוריו, שעומדים ומקשיבים לדבריו, כשבכולם אוחזת התרגשות ניכרת. הוא הסתכל לצידו והבחין כי החייל שלידו דומע, והבין כי הוא מוקף בחיילים כמותו – יהודים שמסתירים את יהדותם. החיילים הסתכלו זה על זה - כולם הבינו. הם הרכינו את ראשם ויצאו בשתיקה, ומעולם לא דיברו בינהם עוד על המקרה.
כשעלה לארץ ניסה משה להתחקות אחר גורלם של אנשי קהילת קיבארטאיי – הוא גילה כי כולם הושמדו על ידי הנאצים.
אנדרטת זיכרון לזכר קורבנות הנאצים בליטא (PHZPR\1257025)