המדור לחיפוש קרובים

ניצולים בהגיעם למחנה מעבר (PHIG\1500160)"כל גל של רדיפות, כל כיבוש ארץ בידי הנאצים עקרו המוני יהודים ממקומותיהם, ומכתבים קורעי-לב ורווי-חרדה החלו מציפים את הסוכנות היהודית: על בנים שאבדו, אחים שיצאו באניית מעפילים ועל הורים שנטשו את בתיהם ויצאו בדרך לא-דרך לחפש חוף מפלט ואין יודע אם הגיעו למחוז חפצם." (מתוך דו"ח של המדור לחיפוש קרובים לקונגרס הציוני הכ"ב, 1964).
 
משפחות רבות נפרדו ונשלחו אל הלא נודע במהלך מלחמת העולם השנייה. אנשים רבים, שאיבדו את בני משפחתם במהלך המלחמה ורצו לברר מה עלה בגורל יקיריהם, חיפשו מקום שאליו יוכלו לפנות בבקשה לעזרה. מוסדות עזרה יהודיים, שפעלו בתחום זה לפני המלחמה, הפסיקו לפעול, וכך התרבו הפניות אל הסוכנות היהודית לאיתור קרובי משפחה.
 
סוכנות המדור לחיפוש קרובים בירושלים, 1957 (PHPS\1330660)עם שחרור אירופה מהכיבוש הנאצי בשנת 1945 החליטה הסוכנות היהודית לתת מענה לאנשים הרבים, שפנו אליה. לשם כך פתחה מדור מיוחד שיעסוק אך ורק בחיפוש קרובים. סניפים של המדור הוקמו בירושלים, בתל אביב ובחיפה. בתחילה פורסמו בעיתונות היומית רשימות פליטים ודרישות שלום של אנשים שחיפשו את קרוביהם, אך הרשימות השמיות הארוכות לא נכנסו לשטח הקטן שהוקצה להן. משום כך החל המדור לחיפוש קרובים להוציא לאור עיתון בשם "לקרוב ולרחוק" אחת לשבוע. בעיתון הופיעו רשימות הניצולים, שמות עולים המגיעים לארץ ישראל, רשימות פליטים המחפשים את קרוביהם בארץ וידיעות כלליות הנוגעות לשארית הפליטה היהודית.  
 
מתוך העיתון "לקרוב ולרחוק" של המדור לחיפוש קרובים:
מתוך העיתון "לקרוב ולרחוק" (PR\2162)
מתוך העיתון "לקרוב ולרחוק" (PR\2162)
 
הרדיו הכיר בחשיבותו של המפעל, והחל לשדר את דרישות השלום מטעם המדור לחיפוש קרובים. בתחילה שודרו הרשימות בתחנת הרדיו "קול ירושלים", שהפכה ל"קול ישראל" לאחר קום המדינה. בהמשך שודרו הרשימות גם בתחנה שפנתה ליהדות הגולה "קול ציון לגולה" בעברית וביידיש על מנת להגיע למספר רב ככל הניתן של מאזינים. בכל פעם ששודרה ברדיו התכנית "לקרוב ולרחוק", משפחות נצמדו למכשירי הרדיו, והאזינו בקשב רב כדי לנסות ולשמוע שם מוכר.  

 

אשה שמצאה את הוריה הודות למאמצי המדור לחיפוש קרובים, מקבלת את פניהם בארץ ישראל, 1947 (PHKH\1284176)העיתון "לקרוב ולרחוק", השמור בארכיון הציוני, יצא לאור מיולי 1945 ועד ספטמבר 1947. בסך הכול פורסמו 63 גיליונות, שהכילו יותר מ- 180,000 שמות של ניצולים. לפי דיווחי המחלקה לחיפוש קרובים לקונגרס הציוני הכ"ב, שהתקיים בשנת 1946, כי בעקבות פעילות המדור נפגשו 30,000 מתושבי הארץ עם קרוביהם הפליטים ו- 60,000 ניצולים באירופה יצרו קשר עם בני משפחתם בארץ.
 
מספר שנים לאחר סיום המלחמה התמעטו הפניות למדור לחיפוש קרובים מצד ניצולי שואה ויושבי מחנות העקורים ופינו את מקומם לפניות של עולים חדשים, שביקשו למצוא קרובים ובני משפחה.