בשבועות האחרונים עלה לרשת האינטרנט אתר חדש של "העמותה לטפוח זכרם של מכס בודנהיימר וחנה הנריטה בודנהיימר". האתר מציג את מכס בודנהיימר, שעל שמו הוקמה העמותה, ואת פועלו. מכס בודנהיימר היה בין ראשי הציונות מראשיתה, עמד בראש מוסדות ציוניים שונים, והיה אחד מידידיו הקרובים של תיאודור הרצל. ארכיונו שמור בארכיון הציוני המרכזי.
מכס בודנהיימר נולד בשנת 1865 בשטוטגרט שבגרמניה למשפחה יהודית מתבוללת. כמו סטודנטים יהודיים רבים בגרמניה גם מכס בודנהיימר נתקל באנטישמיות במהלך לימודי המשפטים באוניברסיטה. הוא כתב בשנת 1890 את חיבורו הראשון: "יהודי רוסיה לאן? סוריה וארץ ישראל כמקום מקלט ליהודי רוסיה" בעקבות פרעות ביהודים שהתרחשו ברחבי רוסיה. האנטישמיות בגרמניה ומצבם הקשה של יהודי רוסיה גרמו לו להגיע למסקנה שעל היהודים להתיישב בארץ ישראל.
לאחר שמכס בודנהיימר סיים את לימודיו הוא עבר לקלן ועסק שם בעריכת דין. הוא פגש בקלן את דוד וולפסון, ושניהם הפכו לידידים קרובים. מכס בודנהיימר ודוד וולפסון השתתפו במגוון פעילויות ואגודות ציוניות בקלן, וכן ייסדו קבוצה בשם "ציון". לאחר שקרא עלון מאת תיאודור הרצל, מכס בודנהיימר התרשם עמוקות מדעותיו והשקפתו, והחל בהתכתבות עִמו. במהלך השנים הללו הוא התחתן עם רוזה דלברג, ולזוג נולדו שלושה ילדים: שמעון-פריץ, חנה-הנריטה ורות.
הקונגרס הציוני הראשון התקיים בשנת 1897, ומכס בודנהיימר השתתף בו. הוא נבחר להיות אחד מחברי "הוועד הפועל הציוני". בשנת 1898 הוא הגיע לארץ ישראל כחלק ממשלחת בהנהגת הרצל, כדי לפגוש את וילהלם השני, קיסר גרמניה. וילהלם השני היה בעל ברית של הסולטאן התורכי, והרצל קיווה שהקיסר ייתן את חסותו להתיישבות היהודית בארץ ישראל. המשלחת ביקרה בירושלים, ביפו ובכמה יישובים יהודיים בארץ ישראל. לאכזבת המשלחת וילהלם השני סירב לבקשתם, והפנה אותם ישירות לסולטאן.
מכס בודנהיימר המשיך בפעילותו הציונית הנמרצת. הוא נטל חלק בקונגרסים ציוניים, עזר לנסח את החוקה של התנועה הציונית ושל קרן קימת לישראל, ואף כיהן כיו"ר הקרן. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, הוא העביר את משרדי קרן קימת מקלן להאג, וייסד ועד למען שיפור חיי היהודים בשטחים שנכבשו על ידי הצבא הגרמני והאוסטרי.
כמו פעילים ציונים אחרים מתקופת הרצל מעמדו של מכס בודנהיימר התרופף בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, והוא לא נבחר מחדש לראשות הקרן הקימת. מכס בודנהיימר התאכזב ממדיניותו הפייסנית של חיים וייצמן לנוכח הפרעות באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל בשנת 1929 (מאורעות תרפ"ט), והחליט להצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית בראשותו של זאב ז'בוטינסקי. הוא אף נמנה עם חברי המשלחת הרוויזיוניסטית לקונגרס הציוני ה- 17 שהתקיים בשנת 1931. בקונגרס זה התחוללה מחלוקת בין מרבית חברי הקונגרס לרוויזיוניסטים בנוגע למטרות התנועה הציונית ובעקבותיה עזבו הרוויזיוניסטים את הקונגרס. זה היה הקונגרס הציוני האחרון שבו מכס בודנהיימר השתתף.
מכס בודנהיימר עלה לארץ ישראל בשנת 1935 והתיישב בירושלים, שם החל לכתוב את זיכרונותיו. הוא נפטר בשנת 1940, ולא זכה לראות בהקמת מדינת ישראל. בתו, חנה הנריטה בודנהיימר, כתבה ביוגרפיה על אביה. היא נפטרה בשנת 1992, ובצוואתה הועידה את רכוש המשפחה עבור הקמת עמותה על שם אביה. מטרות העמותה הן להנציח את פועלו של מכס בודנהיימר למען הציונות ולקדם מחקר בנושאים שונים כגון: פעילותו הציונית, תולדות הציונות בגרמניה, תרומתם של יהודי גרמניה לבנייתה של ארץ ישראל ומצב היהודים במזרח אירופה והגירתם למערב ולישראל. בכדי לשמר את זכרו של מכס בודנהיימר העלתה העמותה את האתר החדש. האתר מכיל קישורים למסמכים ולתמונות מהארכיון הפרטי שלו, הנמצאים בארכיון הציוני. אנו מקווים שהעלאת האתר לרשת תתרום להפצת פועלו ומורשתו הציונית של איש חשוב זה.