לאחרונה ראה אור ספרו של דוד אוסישקין, פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ונכדו של המנהיג הציוני מנחם אוסישקין, המתאר את תולדות המשפחה. אוסישקין כותב בהקדמה לספרו, שהחליט לתעד את תולדות משפחתו משום שרצה שנכדיו יכירו את עברם. כעת הם צעירים מכדי להתעניין בהיסטוריה המשפחתית, אך כשיתבגרו וירצו לדעת יותר, יוכלו לפנות לספר ולמצוא בו את כל המידע. מובן שדוד אוסישקין הקדיש את ספרו לנכדיו.
הארכיון הציוני אוצר חומר רב, הנוגע למנחם אוסישקין ולמשפחתו. ספרו של הנכד הוא דוגמה מרתקת לתועלת הרבה, שעשויה לצמוח משיתוף פעולה פורה בין ארכיון לבין משפחות המבקשות לחשוף את שורשיהן. המעיין בספרו החדש של אוסישקין ימצא הפניות רבות למסמכים, השמורים בארכיון הציוני: מכתבים רשמיים ומכתבים פרטיים, שמנחם אוסישקין כתב וקיבל.
מנחם אוסישקין נולד בשנת 1863 בעיירה דוברובנה שברוסיה הלבנה. הוא עמד בראש תנועת "חובבי ציון", פעל רבות בקונגרסים הציוניים, הקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש "קרן קימת לישראל". בשנת 1919 עזב מנחם אוסישקין את רוסיה לצמיתות, ועלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא בחר להתיישב בירושלים, ובנה בית בשכונת רחביה – ברחוב אוסישקין של היום.
דוד אוסישקין מפריך בספרו את האגדה האורבאנית על שמו של הרחוב. הטענה היא שהרחוב, שבו נבנה ביתו של מנחם אוסישקין, נקרא קודם "רחוב ר' יהודה הלוי", ושהוא שינה את שם הרחוב כך שייקרא על שמו. לפי התכנית המקורית של שכונת רחביה (שנמצאת בידי הארכיון הציוני) שמו הקודם של הרחוב היה "רחוב הקרן הקיימת לישראל". כאשר מנחם אוסישקין הגיע לגיל שבעים שונה שם הרחוב ל"רחוב אוסישקין".
למנחם ולאסתר אוסישקין נולדו שני ילדים: רחל ושמואל. בשנת 1923 התחתנה רחל אוסישקין עם שמעון-פריץ בודנהיימר, שהיה בנו של אישיות ציונית ידועה נוספת – מקס בודנהיימר. זו הייתה חתונה "מלכותית" בין שתי משפחות ציוניות מפורסמות, ואכן הוזמנו אליה אנשים רבים וידועים. הנציב העליון סר הרברט סמואל ואשתו הגיעו לחתונה, ואת החופה ערכו שני הרבנים הראשיים – הרב האשכנזי הרב קוק והרב הספרדי הרב יעקב מאיר. בסוף החתונה נוגנו "מארש החתונה" של מנדלסון, ההמנון הבריטי ו"התקווה".
הנכד דוד אוסישקין נולד בשנת 1935 לשמואל ולאלזה אוסישקין. כשהיה בן שש נפטר סבו מנחם אוסישקין. דוד אוסישקין מתאר את ילדותו בשכונת רחביה כשקטה וכנעימה. היו מעט מכוניות ברחובות, לא היו רמזורים וגם לא טלפונים. כך יכלו דוד וחבריו לשחק בכדור ללא הפרעה. בתקופת המנדט התרכזה האליטה של ירושלים בשכונת רחביה: מנהיגי ציונות, פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ועולים, שהגיעו מגרמניה. אך השלווה בשכונה ובירושלים כולה הופרעה לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. אז החל המאבק בשלטון הבריטי, ששיבש את החיים בשכונת רחביה. לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל המצב נעשה קשה יותר בשל המצור על ירושלים. היה קושי לקנות אוכל ולהשיג מים. קו החזית בתקופת מלחמת השחרור היה באזור חומת העיר העתיקה ושער יפו, ובבית הוריו של דוד אוסישקין נשמע היטב רעש היריות וההפגזות. דוד אוסישקין מסיים את סיפורו בתקופה שלאחר הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, אז חזרו החיים בירושלים ובשכונת רחביה לשגרה יחסית.