חומר ארכיוני יכול לבוא לידי שימוש במגוון רחב של הקשרים. למרות שאנו נוטים לחשוב שהוא מהווה בסיס למחקר היסטורי בלבד, הוא משמש גם השראה ליוצרי תרבות. לאחרונה יצא לאקרנים סרט ישראלי מצליח בשם "אפס ביחסי אנוש" בבימויה של טליה לביא, שעוקב אחרי חייהם של ג'ובניקים בצבא. באחת מהסצנות בסרט נערכת מסיבת פרידה לרמה, קצינת השלישות, שעוזבת את תפקידה, ועל הקיר מאחוריה מופיעה כרזה ישנה של חיילת ATS. נעמי סגל, פרופסור במחלקה לתרבות ושפות במכללת בירקבק שבלונדון, צפתה בסרט, והסצנה הזו גרמה לה להתרגשות רבה - החיילת בכרזה היא לא אחרת מאשר אימא שלה! ברשותה הייתה תמונה של האם, שדמתה דמיון רב לכרזה. היא רצתה לגלות את מקור הכרזה, וערכה תחקיר קטן באינטרנט. די מהר היא גילתה שהכרזה, בעיצובם של האחים גבריאל ומקסים שמיר, נמצאת באוסף הכרזות של הארכיון הציוני בירושלים.
אימה של נעמי, לאה זיידמן, נולדה ב- 1921 בטפליצה, עיר צ'כית הממוקמת סמוך לגבול הגרמני. הוריה היו פעילים בתנועות נוער ציוניות, ונפגשו בתנועת הנוער "בלאו ווייס". אביה היה עו"ד, וייצג את המפלגה היהודית במועצה המקומית של טפליצה. בשנת 1938 
סיפחו הגרמנים לפי הוראותיו של היטלר את חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, ומשפחתה של לאה נאלצה לעזוב לפראג. עוד באותה שנה הצליחה המשפחה לעזוב את צ'כוסלובקיה ולעלות לארץ ישראל באוניה האיטלקית "ירושלים". המשפחה בחרה להתיישב בתל אביב. לאה הייתה אז כמעט בת 18.
באותו זמן התנדבו רבים מבני היישוב היהודי לצבא הבריטי כדי לעזור במלחמה נגד גרמניה הנאצית. לאחר שהגיוס לצבא בקרב מתנדבים מארץ ישראל התרחב, פנו ארגוני נשים והסוכנות היהודית לבריטים בבקשה לאפשר למתנדבות יהודיות מארץ ישראל להתגייס. עניין זה עורר תגובות מעורבות בקרב היישוב בשל החשש, שנשים ישרתו בצבא. דעתם של התומכים גברה, ובשנת 1942 החל באימוניו המחזור הראשון של "חיל העזר לנשים", שהתאמן במחנה סרפנד (צריפין של היום). הנשים התגייסו לשתי יחידות בצבא הבריטי: "חיל העזר לנשים" (ATS) ו"חיל העזר האווירי לנשים" (WAAF). החיילות, ששירתו ב"חיל הנשים", לא השתתפו בקרבות עצמם, ושימשו בתפקידי עזר: מפעילות מכ"ם, מרכזניות, נהגות, אחיות, פקידות וכדומה. במהלך המלחמה שירתו בחילות העזר כ- 4,000 נשים מארץ ישראל.
בין המתגייסות לחיל הנשים הייתה גם לאה זיידמן. היא החלה את שירותה כאחות, ובהמשך מונתה לאחראית על שירותי האחיות בבית החולים של הצבא הבריטי בהר הצופים. במהלך שירותה היא הגיעה לדרגת סמל. נוסף לכך, היא שימשה מודל לציור בכרזת גיוס של "חיל העזר לנשים", והופיעה בלוח שנה שפרסמה "קרן קימת לישראל", שניתן כשי לחיילים. נעמי סגל שלחה אלינו את התמונות, ששימשו בסיס לכרזה המפורסמת, ובהן נראית אימא שלה אוחזת בהגה של ג'יפ צבאי.
הגיוס לצבא הבריטי היה נושא בעל חשיבות עליונה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשום כך נשתמרו מתקופה זו כרזות ותמונות רבות של המתנדבים לצבא הבריטי וקריאה של מוסדות היישוב היהודי לצעירים להתגייס. לפניכם מבחר מהתמונות והכרזות הקשורות ל"חיל הנשים".