אחת מן הדוגמאות המעניינות המובאות בספר היא שכונת מאה שערים, אשר תהליך ההתחרדות שלה החל לקראת סופה של תקופת המנדט הבריטי, ובמהלך התקופה בה עוסק הספר עוד הייתה שכונה צבעונית בעלת ערב רב של "טיפוסים", בעלי מקצועות חופשיים ועולים ממדינות שונות. בין דפי הספר יוכל הקורא לפגוש, לדוגמא, את עורך הדין קלמן פרידנברג, שהיה מזכיר חברת המשפט העברי ויושב ראש אגודת עורכי הדין של ירושלים, ואת הפחח נחום אורבך, אשר גרו בשכנות זה לזה בשכונה. כמו כן הוא יוכל לעקוב אחר סיפור חייה הפתלתל של דינה מונזון, בתו של בעל מפעל ליטוגרפי בעיר העתיקה, אשר נסעה לביירות להשתלם במקצוע הכובענות ולאחר ששבה ארצה פתחה את אחת מחנויות הכובעים הראשונות בירושלים, שאפשרה לנשות היישוב ליהנות מאלגנטיות אירופאית בלבנט. אם ימשיך הקורא לטייל קצת בין דפי הספר ורחובות השכונה, ייתקל גם, אולי, באריה לייב גבריאלוביץ, רוקח בעל שם, שהקים את בית המרקחת הראשון מחוץ לחומות, ואולי אפילו בידידו שפירא יצחק, מנהל בית המסחר ק' קנקשיאן. האחרון היה ידוע בנסיעותיו הרבות לנכר, כך שלקורא בר המזל שיזדמן לפגוש אותו צפוי מפגש מעניין במיוחד ורווי באנקדוטות היסטוריות.
