לפני מאה שנה, ב-15 ביוני 1920, נערכה ישיבה גורלית בחוות כנרת, שם נפגשו ראשי "אחדות העבודה" והחליטו על הקמת כוח מגן חדש, שידאג לביטחון היישוב היהודי בארץ ישראל: "ההגנה". בארכיון הציוני השתמרו חוברות הדרכה, מערכי שיעור ומחברות, שהיו מיועדים לסייע בהכשרת חברי המחתרת.
עם הכיבוש הבריטי העריכו ביישוב היהודי כי לא יזדקקו עוד להגנה עצמית. בריטניה נתפסה כמי שתשמור על סדר ועל משמעת בניגוד לאימפריה העות'מנית. כוחות ההגנה באותם ימים – אנשי "השומר" וחיילי הגדודים העבריים – היו בדעה שפועלם יספק את ההגנה הדרושה לאזורים שבהם התגוררו יהודים. התדרדרות המצב הביטחוני בארץ בראשית שנת 1920 הבהירה להנהגת היישוב את הצורך בארגון הגנתי, שלא יהיה כפוף לבריטים (כמו הגדודים העבריים), ויוכל להגן על אזורים נרחבים ברחבי הארץ.
בחורף 1919 נוסדה מפלגה חדשה, "אחדות העבודה", כדי לאחד את פועלי ארץ ישראל במסגרת אחת (למעט מפלגת "הפועל הצעיר" שלא הצטרפה). במאי 1920 הוחלט לפזר את ארגון "השומר" לאחר חילוקי דעות בנוגע לאופיו העתידי. בישיבה של "אחדות העבודה" ביוני הוחלט על הקמת כוח מגן חדש, שידאג לביטחון היישוב. לראשות "ההגנה" נבחרו אנשי "השומר" ישראל שוחט, יוסף נחמני ויששכר סיטקוב ואנשי הגדוד העברי אליהו גולומב ודב הוז. "ההגנה" פתחה את שורותיה לכל אדם ללא שיוך פוליטי, מעמדי, כלכלי או מגדרי – מה שאִפשר גם את שירותן של נשים בארגון.
בני הזוג יצחק ורחל ינאית בן-צבי נמנו על מייסדי "ההגנה". בארכיון של בן-צבי שמורים רשימות שכתב על חשיבות המשמעת בארגון וחיבורים של חברי המחתרת בכתב ידם, שנועדו לפרסום בעיתון חודשי של קבוצת "ההגנה" בתל אביב. בעיתון יכלו החברים לדון בנושאים שונים שהטרידו אותם ולשתף בחוויותיהם. הכתבות נחתמו בכינויים סודיים כמו "יהודאי" או "ברוריה בת חורים".
יצחק בן-צבי על חשיבות המשמעת בארגון צבאי וכיצד ניתן להשיג אותה בתקופה המודרנית, 1921 (A116\45)
מאמר מאת חבר המחתרת י. ז. שהשתמר אצל יצחק בן-צבי, שבו מתוארת פגישה של חברי "ההגנה" בשנת 1921: "מתאספים לאט לאט. כל אחד מן הבאים מביא אִתו דבר מה. כלים מרכזיים אין. נאספו על רגל אחת כלים פרטיים, מהם שבורים, תפיים [הכוונה לתוף של אקדח בו נמצאים הכדורים] מימי דוד המלך ובלי כדורים. בקושי רב עלה לסדר מזה כעשרים כלי שאפשר להשתמש בהם פחות או יותר, ובהם עלינו לפגוש את האורחים היקרים" (A116\45)
בשנים הראשונות ארגון "ההגנה" לא גדל והתפתח בהתאם לציפיות. משאבים כלכליים מצומצמים וכוחות מגן מועטים יחסית בנוסף לוויכוחים פנימיים בקרב ההנהגה פגעו במוכנות הארגון. בעקבות מאורעות תרפ"ט, שהתרחשו לאחר שנים של שקט יחסי, השתנתה התמונה. במקומות, שבהם כוחות "ההגנה" באו לעזרה, הפגיעה ביהודים הייתה קטנה לעומת מקומות, שבהם לא היו כוחות מגן. מצד אחד המחישו המאורעות את הצורך בארגון המחתרתי להגנת היישובים, ומצד שני שיקפו את נקודות התורפה שלו: קבוצות מפוזרות, לא מאורגנות ומחסור בכוח אדם ובנשק. הנהגת היישוב הבינה שעליה לחזק את הארגון ולהקים מפקדה מרכזית.
בשנות ה-30 עבר ניהול הארגון לידי "הוועד הלאומי" ו"הסוכנות היהודית". גיוס החברים הורחב, והועברו קורסים והדרכות מקצועיות במקביל לרכישת נשק וייצור עצמי של תחמושת. פעילה מרכזית במחתרת הייתה תמר אשל (שוהם), שהעבירה לאחרונה את ארכיונה האישי לארכיון הציוני. בין התעודות נמצא פנקס שחור קטן, שבו רשמה בכתב צפוף סיכומי שיעורים בקורס הקשר הראשון של "ההגנה" משנת 1937. היא גויסה לארגון כבר בגיל 14, וכאשר נסעה ללונדון כדי ללמוד באוניברסיטה בשנת 1938 הוחלט לרתום אותה למשימת הקמה של תחנת קשר לא-חוקית. מכיוון שהייתה ילידת אנגליה, השלטונות לא עקבו אחריה. היא תפעלה את התחנה משם עד שנת 1943 אז התגייסה לצבא הבריטי. בספר "השערים פתוחים: אסופת זכרונות העפלה 1948-1945" היא תיארה את החוויות מאותה תקופה:
"כל לילה בשעה 11:00 התחילו השידורים. המכשיר היה בדירתי. מאחר והמכשיר לא היה משוכלל ולא התאים לצרכינו, הקליטה הייתה קשה ביותר... יש לזכור שזו תקופת ההפצצות האוויריות על לונדון. כל לילה הייתי יושבת שעות ליד המכשיר וכשהיו הפצצות קשות הייתי מגינה על פני בכרית כדי לא להיפצע. לא פעם מבנים מסביבי נהרסו, אך אף פעם לא ירדתי למקלט. מקום מגורי צריך היה להיות באזור גבוה של לונדון כדי להקל על הקליטה."
פנקס של תמר אשל עם סיכומי קורס הקשר שעברה, 1936-7 (A622\54)
המרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936 היווה נקודת מפנה נוספת בשל היקף האירועים ועוצמתם. חברי "ההגנה" נאלצו להתמודד עם משימות הגנה רבות ומתמשכות. התקפות חוזרות ונשנות הובילו את הארגון לשנות טקטיקה - לפעול בשיתוף פעולה עם הבריטים ולנקוט בקו הגנה אקטיבי. על רקע זה הוקמה משטרת היישובים העבריים. במקביל החלה הדרכת בני נוער כדי להכשירם לפעילות עתידית במחתרת. בשנים אלה עבר הארגון מפעילות בעלת אופי מקומי לפעילות כלל ארצית.
מכתב מטעם האסיפה של עסקני ציבור אל המוסדות הלאומיים בבקשה לארגן מחדש את "ההגנה"
לאור חוסר מוכנות הארגון למאורעות תרפ"ט, 1938: "מצב הענינים בארגון ההגנה עורר מכבר דאגה רבה בלב כל הישוב... הרי נוכחנו עכשיו שלא היינו מוכנים מכל הבחינות לתפקידים הקשים של מלחמה מקפת נגדנו. והתקלה העיקרית היא שלא ידענו להשתמש באופן ממשי ומשביע רצון בכל החומר האנושי המצוין הנמצא בישוב, והמוכן להקריב קורבנות בכל חזיות ההגנה." (J1\6947)
בתיקי המחלקה המדינית של הסוכנות משנות ה-40 השתמרו מערכי שיעור והדרכה מגוונים, שמטרתם הכשרת חברי "ההגנה" בכל התחומים שיזדקקו להם: שימוש בנשק, לחימה בסביבות משתנות ותרגילי לחימה. כמו כן מופיעים בתיקים שאלונים וחוות דעת על חברים חדשים, שהיו בתהליך קבלה לארגון. לצד הכשרה קרבית עלה הצורך להכין את חברי המחתרת לאפשרות שייאסרו. תנאי האסירים בבתי הסוהר באותה תקופה היו קשים במיוחד, והאסירים הפוליטיים לא זכו להקלות. חבר "ההגנה" כתב מכלאו בשנת 1943 על החשיבות בהכנה מוקדמת של החברים לאפשרות שייעצרו, על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם תנאי המאסר. אחרים, ששהו בבית הסוהר בשנת 1944, כתבו במפורט על התנאים הקשים, וביקשו מראשי היישוב לפעול לשיפורם. לשם כך הוקמה "הוועדה לטיפול באסיר".
מערכי שיעורים והדרכות, שנות ה-40: תכנית אימונים ביתית לשימוש באקדח (S25\11077)
תרגילים בטופוגרפיה (S25\11271) הצהרת הצטרפות לשורות "ההגנה" ורשימת ציוד למחנה אימונים (S25\11276)
פרוטוקול ישיבה של "הוועדה לטיפול באסיר", שבה הוצגה חשיבות הביקורים האישיים של רבנים ושל מנהיגי היישוב אצל חברי "ההגנה" הנמצאים במעצר להעלאת מורל האסירים ולשיפור יחסם של הסוהרים, 1944 (J1\3838)
ראשי היישוב פעלו לכך ש"ההגנה" תוכל לתפקד כצבא משמעותי עם הקמת המדינה ושחבריה יוכלו להילחם גם נגד צבאות סדירים של ארצות ערב. הוחל בגיוס נרחב של לוחמים לשורות הארגון ובהשגת כלי נשק ותחמושת רבים. הוקמו יחידות צבאיות שונות, שהפכו מאוחר יותר לחילות צה"ל. הארגון הכין את אנשיו היטב למלחמה, וצִייד אותם בחוברות כיס, שעסקו בנושאים רלוונטיים כמו "דרכי מלחמה ברכב שריון", "ערים נצורות במערכה" ואיך להתמודד עם "פחד בקרב".
קריאה לבני היישוב להתגייס לשורות "ההגנה", 1947 (KRU\5064)
מתוך החוברת "פחד בקרב" שחולקה לאנשי הארגון: "כמעט כל חייל, בין שהוא טירון או ותיק, פוחד במידת מה לפני הקרב. החוברת הזאת נכתבה כדי לעזור לחייל להבין מה הוא הפחד, איך פועל הפחד, וכיצד אפשר להתגבר עליו." (DD1\2780)
אימונים של אנשי "ההגנה", סוף שנות ה-40, מאוסף קרן היסוד (NKH\409672)
"ההגנה" באוספי הארכיון הציוני:
תעודות הקשורות לארגון השתמרו בארכיונים פרטיים של חברי הארגון כמו יצחק בן-צבי (A116) ותמר אשל (A622);
חומרי הדרכה ומערכי שיעורים של ההגנה השתמרו בארכיון המחלקה המדינית (S25);
פריטי דפוס שונים כמו חוברות ועלונים השתמרו באוסף דברי הדפוס (DD1);
פניות שונות הקשורות לארגון "ההגנה" ולחברים ששהו במאסר השתמרו בארכיון הוועד הלאומי (J1);
פריטים של "ההגנה" נמצאים גם באוסף התצלומים ובאוסף הכרזות.