עשרות קיבוצים ברחבי הארץ יציינו בקרוב 70 שנה לעלייתם על הקרקע. הצצה בתצלומים ובמסמכים, השמורים בארכיון הציוני מן הימים הראשונים של שלושה קיבוצים לאורך חופה הצפוני של הארץ, משקפת את ימי ראשית הדרך לפני התבססותם.
קיבוץ ראש הנקרה
נוף הים התיכון, שנגלה לעיניהם של מייסדי קיבוץ ראש הנקרה, היה בוודאי אחד הגורמים שמשכו את יוצאי הפלמ"ח, שעלו על הקרקע עם תום מלחמת העצמאות ב-6 בינואר 1949. החברים, עולים ניצולי שואה וילידי הארץ, התיישבו בנקודה הצפונית ביותר לחוף הים התיכון, כק"מ מגבול לבנון, ליד מעבר הגבול ראש הנקרה.
צריפי המגורים וחדר האוכל, ששימשו את הקיבוץ בחודשיו הראשונים, תועדו על ידי הצלם פריץ שלזינגר, שהִרבה לצלם את תנועת ההתיישבות בשנות ה-40, ואוסף תצלומיו שמור בארכיון. המבט אל האופק טומן בחובו את הציפייה להתבססות ושגשוג כמו גם את החשש מפני הקשיים שעתידים לעמוד בפניו.
אוסף פריץ שלזינגר | PHSC\1200778
שטיפת הסירים הגדולים ומלאכת הכביסה, שנתפסו בעדשת המצלמה, היו חלק ממטלות היומיום של חברי הקיבוץ. העמלות נראות כאילו התייצבו ליד הברזים בהתאם להוראת הצלם, וקשה לפספס מי מהן נושאת בנטל העבודה ומי מהם מביט בחיוך מהצד.
אוסף פריץ שלזינגר | PHSC\1200781
באוקטובר 1950 עברו מייסדי ראש הנקרה לנקודת הקבע הסמוכה, ולקראת המעבר פנו במכתב לאדריכל התנועה הציונית, ריכרד קאופמן, שיכין את תכנית הקיבוץ. תוואי השטח המאתגר והייחודי הפרוש על מורדות רכס הנקרה לא הרתיע את האדריכל, ששרטט את מפת הקיבוץ. הוא יצר חלוקה בין אזור המגורים ואזור המשק, כאשר ביניהם במרכז הקיבוץ מיקם את המבנים המרכזיים כמו חדר האוכל, המכבסה והמזכירות. לא נִפקד מקומו של בית התרבות – מרכז חיי התרבות בקיבוץ.
נציג של ראש הנקרה מברר עם האדריכל ריכרד קאופמן באיזו מידה התקדם התכנון שהזמינו ממנו ושרטוט של תכנית הנקודה בראש הנקרה | A175\184 ו- A175\1134 בהתאמה
קיבוץ גשר הזיו
חודש מאוחר יותר, כחמישה קילומטרים דרומה, נערך טקס העלייה לקרקע של קיבוץ גשר הזיו. החורף כבר בעיצומו, והמשתתפים הצטופפו מול במת הנואמים המאולתרת לבושים במעילים חמים.
לוי אשכול, ראש המחלקה להתיישבות, בטקס העלייה על הקרקע של קיבוץ גשר הזיו 6.2.1949 | PHPS\1335329
מייסדי הקיבוץ היו עולים מצפון אפריקה, חברי 'גרעין א' של תנועת 'הבונים' החלוצית-סוציאליסטית, ומיוצאי קיבוץ בית-הערבה, שנאלצו להתפנות מיישובם בזמן מלחמת העצמאות. כך, בדומה לראש הנקרה, התערבבו חלוצים מהארץ ומהעולם, וב-27 בינואר 1949 עלו על הקרקע. שמו של הקיבוץ ניתן לו על שם גשר א-זיב הסמוך שפוצץ ב"ליל הגשרים", ולזכר ארבעה עשר הלוחמים, שנהרגו בפעולה.
התצלומים מן הטקס משקפים את החשיבות שניתנה למעמד: בין הנואמים היו הרמטכ"ל יעקב דורי, ולוי אשכול, שהיה ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית (עומד במרכז), שליוותה את הקיבוצים בשלבי ההקמה. בתמונות נלכדו גם עיניהם הנשואות של מתיישבי הקיבוץ כלפי הדוברים מבין מקבלי החלטות, והשמחה הייתה מהולה בחשש טרם חתימת הסכמי הפסקת אש בגזרה הצפונית.
הקמת הצריפים הראשונים בקיבוץ גשר הזיו, פברואר 1949 | PHPS\1335326 , PHPS\1335325
קיבוץ לוחמי הגטאות
טקס העלייה לקרקע של קיבוץ לוחמי הגטאות, שנערך ב-18 באפריל של אותה שנה, כבר היה רב רושם במיוחד. מייסדי הקיבוץ היו עולים מאירופה, ששרדו את השואה כפרטיזנים ביערות או כאסירים במחנות ריכוז, והגיעו לארץ להתחיל חיים חדשים. הראשונים עלו לנקודה כבר בפברואר 1949, והתיישבו במחנה צבאי בריטי נטוש. בתצלומים מימיו הראשונים של הקיבוץ, שתיעד הצלם שלזינגר, נראים אוהלי המגורים של החברים בתחילת הדרך.
אוסף פריץ שלזינגר | NSC\100902
הטקס, שנקבע ליום אחד לפני ציון יום השנה השישי למרד גטו ורשה, מתועד באוסף תצלומי קרן היסוד. התצלומים מנציחים את מנהיגי מרד גטו ורשה יצחק (אנטק) צוקרמן וצביה לובטקין, שהיו ממקימי הקיבוץ, ואת ההמונים שהשתתפו בטקס, וביניהם כמאתיים ניצולי שואה נוספים.
הצלם הצליח ללכוד את האור הנסוך בתקווה על פניו של אנטק צוקרמן, את הדגלים המתוחים מאחוריו בגאווה ואת הקהל לפניו, המאזין לו בהתרגשות. אפילו הפרחים הבהירים, המסמלים צמיחה והתחדשות, לא נשארו מחוץ לפריים.
יצחק (אנטק) צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה, נואם ביום העלייה לקרקע, אוסף קרן היסוד,
צלם: רודולף יונס | PHKH\1273684
על החשיבות הבינלאומית של המעמד מעידה השתתפותם של הקונסול הפולני ואשתו כאות כבוד כלפי יהודי פולין, הניצולים והנספים.
הקונסול הפולני ואשתו בטקס העלייה לקרקע, אוסף קרן היסוד, צלם: רודולף יונס | PHKH\1273686