מאה שנים בתמונות

חווית הטיפול בחולים בעת המלחמה הותירה בי חותם עז, וגרמה לי להישאר בתחום הסיעוד. מי שהיו תלמידות בימי המלחמה כמוני, לא מיהרו לפרוש מן המקצוע. כעת, עם יציאתי לגמלאות, אני מתנדבת בארכיון הציוני ועוסקת בתיעוד ובשימור אוסף התצלומים ההיסטורי של בית הספר לאחיות של החולים 'הדסה'. האוסף כולל אלפי תצלומים מראשיתו של בית החולים 'הדסה' וחושף את ההיסטוריה של 'הדסה' על רקע תולדות ירושלים והיישוב בארץ לפני קום המדינה ולאחריו. אלפי תצלומים מתעדים את סיפורו של בית הספר לאחיות. הליך סידורו ורישומו של האוסף במאגרי הארכיון נמשך, ובעתיד הוא יונגש לצבור הרחב.

מלחמת ששת הימים לא הייתה המלחמה הראשונה עמה התמודדו אחיות בית הספר לאחיות של 'הדסה'. בזמן מלחמת השחרור, בנוסף לאתגר הטיפול בפצועים, צוות 'הדסה' נאלץ לפנות את בית החולים ולעזוב את הר הצופים, פחות משני עשורים לאחר שהחל לפעול שם. המחלקות והמרפאות של 'הדסה', התפזרו במבנים שונים במרכז ירושלים. בית הספר לאחיות שכן במשך 13 שנה במנזר סנט ג'וזף ברחוב הנביאים בעיר עד למעבר לבניין החדש בעין כרם בשנת 1961. 

התצלומים באוסף 'הדסה' חושפים את התנאים הקשים ואת הצפיפות הנוראה בזמן המלחמה בבניינים, שלא היו מותאמים לצרכי מחלקות בית החולים. לדוגמה, ב'בית הדגל', שעמד בקצה רחוב הנביאים, התקשו התלמידות לעבור עם עגלות ציוד בסיסי בין החדרים.

 

 חדר אשפוז ב'בית הדגל', שבו שכנו מחלקות 'הדסה' לאחר הפינוי מהר הצופים. 1948 (משוער) | אוסף 'הדסה'​

הקמת בית הספר לאחיות

בית הספר לאחיות נוסד בשנת 1918 עם סיום מלחמת העולם הראשונה, והיה בית הספר העברי הראשון שהוקם בפלשתינה. הוא נקרא ע"ש הנרייטה סאלד, שפעלה רבות לקידום הבריאות בארץ. היא ביקרה בארץ לראשונה בשנת 1909, והזדעזעה ממצב התברואה הקשה ומהחולי בעיר. בהשפעת מראות אלה הקימה בניו-יורק בשנת 1912 את ארגון הנשים הציוניות 'הדסה' במטרה לקדם את הבריאות בפלשתינה.

כבר בשנת 1913 נשלחו לארץ שתי אחיות מטעם הארגון, שעסקו בעיקר בבריאות הציבור והכשירו נשים לעבודת הסיעוד באופן בלתי פורמלי.​ 

בנות ציון, האחיות הראשונות מטעם 'הדסה' שפעלו בארץ ישראל, ירושלים, 1913 (משוער) | אוסף 'הדסה' 30000604​

בשנת 1918 יצאה מניו-יורק לפלשתינה משלחת בת 44 אנשי רפואה (AZMU – American Zionist Medical Unit), שכללה עשרים אחיות והיוותה את התשתית לייסוד מערך הבריאות העברי בארץ. באותה שנה פתחו האחיות, שהצטרפו למשלחת, את ביה"ס לאחיות בירושלים שנוהל על ידי האחיות אנה קפלן והדסה שדרוביצקי.

במשך השנים הוביל ביה"ס לאחיות את החינוך לסיעוד ולהכשרת אחיות בארץ. גישת ההוראה הייתה מודרנית ועל פי התפיסה האמריקאית, ששמה דגש על הכשרת האחיות כמקצוע עצמאי ולא כשוליית הרופא, כפי שהיה נהוג עד אז. בוגרות בית הספר הוכרו כאחיות מוסמכות.

נשים נשואות ואלמנות עם ילדים אינן מתקבלות, תקנות בית הספר לאחיות 'הדסה', ירושלים תרפ"ה J117\504

נעלים אפורות עם עקב גומי, זוג ערדלים ושתי מסרקות - הציוד הנדרש לתלמידות מבחן, תקנות בית הספר לאחיות 'הדסה', ירושלים תרפ"ה J117\504

תלמידות בית הספר לאחיות בשיעור הכולל הדגמה על הכנת חומר להזרקה | אוסף 'הדסה'

בניהולה של יהודית שטיינר-פרויד, הפך בית הספר בשנת 1975 לבית ספר לסיעוד הראשון בארץ, והחל להעניק לבוגרות המסלול תואר ראשון - BN Bachelor of Nursing)) - מטעם האוניברסיטה העברית. לצד זה המשיך להפעיל מסלולי לימוד נוספים: הכשרת אחיות אפריקאיות בלימודי יסוד ובקורסים על-בסיסיים במסגרת הסיוע, שהעניקה ישראל למדינות אפריקה בחקלאות וברפואה בשנות החמישים. 

 

תלמידה ממלאווי באפריקה עם תלמידות מקומיות בפתח בניין מנזר סנט. ג'וזף ברחוב הנביאים, שם שכן ביה"ס לאחיות בין השנים 1961-1948 | אוסף 'הדסה' 30001110

בנוסף, ביה"ס לאחיות של 'הדסה' לקח על עצמו את הכשרת 'אחיות ספר' (פלדשרים), שעלו לארץ עם העלייה הגדולה מרוסיה ולא הוכרו כאחיות מוסמכות. הוא קלט אותן והכשירן למעמד אחיות מוסמכות במסלול מלא. 

בשנות ה-80 נפתחו קורסי הסבה מקצועית לסיעוד, במסלול מלא המיועד לנשים ולאימהות מבוגרות בעלות מקצועות שונים, שהותאם ללוח החופשות של הילדים.

בית הספר אחראי גם לקורסים על-בסיסיים להכשרת אחיות חדר ניתוח, מיילדות וקורסי התמחות במסגרת לימודים לתואר שני בסיעוד.​ 

עם תום לימודי בביה"ס לאחיות בשנת 1969 השתלבתי בעבודה בבית החולים 'הדסה', ולאחר השלמת התואר האקדמי בסיעוד, חזרתי לביה"ס כמורה. אני גאה על היותי חלק מהמפעל האדיר של בית הספר לסיעוד, ששינה את פני הבריאות בארץ, ושמחה על הזכות שנפלה בחלקי לתעדו למען הדורות הבאים.

לקריאה נוספת: ברטל נירה, חמלה וידע, ראשית מקצוע הסיעוד בארץ ישראל, יד בן-צבי, 2005