עוד שבת של כדורגל

ניסיון לפתור בהידברות את המחלוקת סביב קיום משחקי כדורגל בשבת במאי 1930 נעשה על רקע מחאת היישוב נגד החלטת הבריטים להפסיק את מתן הסרטיפיקטים לעלייה לארץ. השמחה על ההסכמות הייתה מוקדמת מדי.

בריטניה חתומה על פיתוח הכדורגל המודרני, ולכן לא מפתיע שבתקופת המנדט הפכו משחקי הכדורגל יותר ויותר פופולריים גם בארץ ישראל. בירושלים היו אלה אגודות הספורט "מכבי – חשמונאי" ו"הפועל", שקיימו ביניהן תחרויות ספורט. המשחקים התקיימו בעיקר בשבתות, כדי שהשחקנים החובבים לא ייעדרו מהעבודה, והצופים יוכלו לקחת חלק בפעילות הבידורית והפופולרית.

משחק כדורגל, צילם: חנן שדה (NCHS\499958)

כשנודע על כוונת הבריטים להפסיק את מתן הסרטיפקטים לעלייה לארץ, החליט הוועד הלאומי במאי 1930 להכריז על שביתת מחאה כללית בת חצי יום. בניסיון לרתום את כל הפלגים ביישוב למחאה, ובהם גם את החרדים, פנה הוועד אל ראשי "אגודת ישראל" להצטרף לשביתה. "אגודת ישראל" מצידה התנתה את תמיכתה במחאה ואת הצטרפותה לשביתה בתנאי, שבשבת הקרובה – ומכאן ואילך – משחקי הכדורגל בירושלים לא יתקיימו בשבת, אלא בימי חול.

תחילה כל אחד מן הצדדים היה מוכן לוותר ולהתגמש. היה ברור לכולם, כי ביטול המשחקים הקרובים, שמועדם כבר פורסם, יגרום נזק כלכלי לאגודות הספורט. מסיבה זו הסכימה "אגודת ישראל" לפצותן, וגם הוועד הלאומי התחייב לשאת במחצית ההוצאות, שייגרמו מביטול המשחקים בעתיד.​

מתוך הודעת הוועד הלאומי על נסיבות ההחלטה להפסיק את משחקי הכדורגל בשבת, 

פורסם ביוני 1931. (J1\4040\3)

הצעה להסכם בין הוועד הלאומי ובין הסתדרות "המכבי" בירושלים להפסקת משחקי כדורגל בשבת למשך שנה, כ"ה באייר תר"ץ, מאי 1930. (J1\4040\1) 

בדיון, שקיימה הנהלת הוועד הלאומי בהשתתפות נציגי הסתדרות "מכבי חשמונאי" הסכימו כולם, כי למען האינטרס המשותף עדיף להצניע את ההחלטה על מתן פיצוי כספי: "איש לא צריך לדעת שכאן היה גם ענין כספי... המכבי יודיע שנענה לבקשת הועד הלאומי לבטל את המשחקים בשבת" אמר בדיון ש. זאבי.

"איש לא צריך לדעת שכאן היה גם ענין כספי", פרוטוקול הנהלת הוועד הלאומי, מאי 1930. (J1\4040\1)

כדי לממש את ההחלטה הוקמה ועדה, שחיפשה פתרונות למציאת יום חלופי או לקיום המשחקים ללא חילול שבת, בין השאר על ידי מכירת כרטיסים מראש, איסור על עישון ועל מכירת משקאות במגרשים והתחייבות לא להשכיר את המגרשים לפעילות אחרת בשבת.

בשבועות הראשונים התוכנית עבדה, והמשחקים נדחו, אך כעבור זמן קצר התפוגגו ההסכמות. "מכבי" ו"הפועל" התריעו, שייאלצו לשוב ולקיים את המשחקים בשבת, אם תשלומי הפיצוי לא יועברו, בשל הנזק הכלכלי שנגרם להן, וכשזה לא קרה – הן חזרו לשחק בשבת.

רשימת הכנסות והוצאות של תחרויות כדורגל בירושלים שהגישה "מכבי חשמונאי" לוועד הלאומי, 

יולי 1930. J1\4040\1))

הדבר עורר זעם וביקורת מצד חוגים דתיים וחרדיים, ועל רקע זה כונסה "האסיפה המשותפת למניעת חלול שבת בפרהסיא". המשתתפים - הרבנים הראשיים למחוז יפו ותל אביב, נציגי הסתדרות המזרחי ואגודת ישראל, סופרים חרדים ואנשי תקשורת - פרסמו את מחאתם בנובמבר 1930: "מעשים אלה יש בהם משום חלול שבת בפרהסיא וגם עלבון לאומי כשהשבת מתחללת בפומבי גדול על ידי קבוץ יהודי של אלפי אנשים בארץ קדושתנו". הם הוסיפו והזהירו את הסוכנות היהודית ואת הוועד הלאומי "על הסכנה הנשקפת אם לא ימצאו דרך להפסיק מיד את המשחקים והתחרויות בשבתות ובימים טובים... ההתמרדות בשדרות היהדות החרדית נגד המעשים האלה עוברת כל גבול ויש חשש להתפרצות שתביא לידי תוצאות בלתי רצויות והאחריות תהיה על מי שבידו למחות ואינו מוחה."

מתוך החלטות האסיפה המשותפת למניעת חילול שבת בפרהסיא

כ"א מרחשון תרצ"א, 12.11.1930 J1\4040\1))

המתנגדים למשחקים בשבת החריפו את הטון, ואף דרשו לבטל את המשחקים בשבת בכל הארץ, כפי שכתב העומד בראש "הסתדרות עולמית שומרי שבת", ד"ר גרינברג, ליו"ר הנהלת הוועד הלאומי בירושלים פנחס רוטנברג, בדצמבר 1930: "נרשה לעצמינו להגיש לפניו עכשיו את בקשתנו הלבבית בשם כל שומרי השבת ומוקירי שבת שבכל העולם... לבטל את המשחקים ביום השבת כי חלול שבת פומבי זה מפריע בעד אחוד הכוחות הדרוש מאוד בשעה שכזו..."​  

"בקשה לבבית בשם כל שומרי השבת", הסתדרות עולמית "שומרי שבת" בפנייה לוועד הלאומי, 

דצמבר 1930. J1\4040\1)) 

שיאו של המאבק הגיע כעבור שנה, במאי-יוני 1931. במהלך משחק, שנערך במגרש "מכבי" בשבת למחרת חג השבועות, נוצר עימות בין מפגינים לקהל. הימים הבאים היו מתוחים, והרוחות ביישוב סערו. ניסיונות ההרגעה של הרבנים ושל אנשי הוועד הלאומי נדחו על ידי אגודת הספורט, ובעיתונים פורסמו ידיעות ומודעות מטעם שני הצדדים. "אגודת ישראל" הוציאה תוספת מיוחדת לעיתון "קול ישראל", שכללה 'תקציר הפרקים הקודמים', ופרסמה את נוסח כתב ההתחייבות של חברי הוועד הלאומי יצחק בן-צבי ומיוחס לבטל את המשחקים בשבת. בעקבות הפרת ההסכם הוועד הלאומי איבד את אמונם: "עתה עם הפרת כתב ההתחייבות על ידי ועד הלאומי ועם הסכמתו להמכבי לסדר שוב את התחרויות בשבתות, מתברר עד כמה צריכה היהדות להתרחק כמטחוי קשת מאת ועד הלאומי וכת דיליה, ועד כמה קיומו של מוסד זה הוא מסוכן בשביל היהדות ובשביל הישוב היהודי בארץ ישראל."

"אנו החתומים מטה מתחייבים... בשם הועד הלאומי לכנסת ישראל לבטל את משחק הכדורגל בשבת בירושלים" הוספה מיוחדת לעיתון "קול ישראל", תמוז תרצ"א, יוני 1931. (J1\4040\3)

בחודשים הבאים חזרו ודנו בהצעות להעתיק את משחקי הכדורגל ברחבי הארץ ליום אחר, אך בפברואר 1933 הבינו כולם, כי המאמצים נכשלו. וכך, למרות ההסכמות הראשוניות לאור האינטרס המשותף, במשך הזמן הפתרון הזמני לא נתן מענה מספק לכוחות השוק. הקהילה היהודית, שהלכה והתגבשה בארץ בתקופת המנדט, הייתה פלורליסטית באופיה, ומשחקי הכדורגל בשבת הפכו לתופעה קבועה ויציבה.

* לקריאה נוספת: "הספורט העברי הצעיר מפרפר בין החיים לבין המוות: משבר משחקי הכדורגל בשבתות ביישוב העברי בארץ-ישראל 1933", מאת חגי חריף, "בתנועה 8" (1-2) 2006.

~ פורסם ב- 12.9.2023 ~

​​​​​