הקשר עם זֶמֶרֶשֶׁת הניב תוצאות: בעבור שני שירים הושלם המידע
(לחן ומלחין) ולאתר נוספו חמישה שירים לא מוכרים, כולל סריקה של תווי הנגינה ומילות
השירים. גולדנברג הוסיף כי ישמחו לקבל מקהל הארכיון הציוני פרטים משלימים על שירים
באתר או זיהוי לחנים נוספים.
כעת נותר להתחקות אחר אופן הגעתם של שירים אלה לארכיון הציוני. את הוועד
למען החייל היהודי הקימו בשנת 1939 הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, במטרה לדאוג
לרווחתם של חיילי הישוב ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הוועד סייע
למשפחות החיילים, שלח לחזית ציוד חיוני כגון שמיכות וביגוד, וכן סיפק סידורים,
עיתונים וספרים. לאחר הקמת צה"ל שונה שמו ל"ועד למען החייל" ובהמשך
ל"אגודה למען החייל".
אולפן הרדיו של שירות השידור של פלשתינה (א"י) (PHG\1085338)
שידורי הרדיו המנדטורי, "שירות השידור של פלשתינה (א"י)",
החלו ב־30 במרץ 1936, והועברו בשלוש השפות הרשמיות: אנגלית, עברית וערבית, תחילה
מן האולפן בבניין מלון פאלאס ובהמשך מארמון המלכה החבשית (לימים בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה). שידורי "קול ירושלים" בעברית הופקו בידי עורכים
וקריינים יהודים וכללו תוכניות מוזיקה, מדע, תרבות ומסורת. באביב 1940 החל הוועד הארצי
למען החייל היהודי להפיק שעה מיוחדת לחיילים ותיעוד השידורים בפינה זו נשמר בארכיון.
עדיין נותרה השאלה: מה מקור השירים והתווים?
הנציב העליון ווקופ פותח את שידורי הרדיו המנדטורי, 1936. צלם: צבי
אורון (אורושקס) (NZO\634465)
את התשובה סיפק עיתון "דבר": ב־10 באוקטובר 1940 הוכרז על
תחרות לכתיבת שיר לכת עברי חדש, במימון סרג'נט ז. טרנטוב. לזוכה הובטח פרס של 3
לירות א"י וחבר השופטים כלל את פרופ' דוד שור, שאול טשרניחובסקי ומנשה רבינא.
לפי הפרסום, טרנטוב סבר כי שירי הלכת העבריים מעטים ומיושנים, "ואינם הולמים
עוד לא את קצב ההליכה, ולא את קצב השעה... היש צורך לפרש, כמה מקל שיר הלכת על
מצעדי־החייל וכמה אור ושמחה הוא מביא לשורות הפלוגה?" (דבר, 10 בנובמבר 1940).
הוועד הארצי למען החייל היהודי בחר להצטרף ליוזמה, ותרם להגדלת הפרס כך שיחולק
לארבעה זוכים. הוא היה אחראי על ארגון התחרות ופרסומה בעזרתו של המוזיקאי מנשה
רבינא,, ושידר את השירים שהוגשו לתחרות בפינה ברדיו. כך מצאו את דרכם שירי הלכת עם
תווי הנגינה אל התיק.
"דבר", 10 בנובמבר 1940
בין משתתפי התחרות היו יוצרים מוכרים לצד כותבים, שזו
הייתה יצירתם הפומבית הראשונה. החייל יעקב ריכלין שלח למערכת "דבר" שיר פרי עטו יחד עם
מנגינה, וציין כי גם אם לא יזכה בפרס "שכרי יהיה, שאשמע פעם
אחת את המלים ואת המנגינה מפי חברָי החילים."
מכתבו של יעקב ריכלין למערכת "דבר" עם מילות השיר שחיבר
לתחרות, 11.11.1940 (J10\1170)
את השיר
"המנון למשוטט" כתב ברוך ספיר בשנת 1927. בזכות התיעוד שנשמר בארכיון נחשפו
הלחן ושם המלחין: עמנואל יפה – איש חינוך, מלחין וסופר ילדים. באותה עת שימש מורה
בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך כיהן בתפקידים בכירים במשרד החינוך. יפה שלח לתחרות
שני שירים נוספים: לחן לשיר "בין החולות", שאת מילותיו חיבר המשורר
והפרופסור לעברית הלל בבלי, ושיר מקורי שלו בשם "לחייל העברי".
| לְמִי
עוֹד גַּב כָּפוּף?
| לְמִי אֵין
רֹאשׁ זָקוּף?
| לְמִי
פַּרְצוּף נָפוּחַ וְחָמוּץ?
| שְׁכַח אֶת
יוֹם אֶתְמוֹל!
| הָרֵם יָמִין
וּשְׂמֹאל!
| הַמְּאַסֵּף -
הַשֵּׂג אֶת הֶחָלוּץ!
|
| עַל כֵּן
קָדִימָה, הַמְּשׁוֹטֵט
| לַמַּטָּרָה
הָעֵז מִבְּלִי רְתֵת!"