מלחמת השפות

לציון שנת המאה של הארכיון הציוני נבחרו כמאה פריטים ארכיוניים ייחודיים מתוך האוספים השונים עבור "אסופת המאה". הפעם בחרנו להציג פריט הקשור לפרשייה ידועה בתולדות החינוך העברי בארץ ישראל: "מלחמת השפות".​ 

 

"אנו התלמידים הגומרים את חוק לימודנו בבתי הספר הבינונים [תיכונים] בא"י והעומדים על מפתן בי"ס גבוה – מביעים בזה את מחאתנו העזה המתפרצת מלבנו נגד אלה המעיזים לפרוץ פרץ בשפה העברית בארצנו והמערערים בזה את יסוד תרבותנו הצעירה – פרי עבודה לאומית ענקית. שום שפה בעולם לא תוכל למלא את מקומה של העברית בעולם מחשבותינו וידיעותינו!"

 

המכתב הזועם נכתב על ידי אחד עשר תלמידי המחלקה העליונה בבי"ס למורים ובבי"ס למסחר של חברת "עזרה" בירושלים ועל ידי עשרים ושלושה תלמידים מהמחזור הראשון של הגימנסיה העברית הרצליה במאי 1913. הם נטלו חלק במאבק לשמירה על השפה העברית כשפה הבלעדית במוסד הראשון ללימודים גבוהים, הטכניקום, שתוכנן להיפתח באותה שנה. התלמידים פנו אל אחד העם (אשר גינצבורג), ממקימי המוסד, בדרישה חד משמעית לזנוח את התוכנית ללמד בו בשפות לועזיות. התלמידים התגאו בחינוכם בשפה העברית כבר מילדותם, והביעו את אכזבתם מכך שלא יתאפשר להם ללמוד את לימודיהם הגבוהים בעברית, שפה שהיא חלק מהם. התלמידים ראו בכך פגיעה אנושה בתרבות ובלאום העבריים.

 

 
A126_298-2.jpg

פריט מ"אסופת המאה": מכתב מאת תלמידי בתי הספר אל אחד העם בעניין הטכניקום, י"ד סיוון תרע"ג, 1913.

בין החותמים: משה שרת, דב הוז ואליהו גולומב. (A126\298-2t)

 

רעיון הקמתו של הטכניקום (הטכניון של ימינו) התגבש אצל ד"ר פאול נתן, ראש חברת "עזרה" הגרמנית בזמן שסייר בשנת 1908 במוסדות החינוך, שהקימה החברה בארץ ישראל. המימון הראשוני לייסוד הטכניקום ניתן על ידי בני משפחת ויסוצקי, סוחרי התה, בתיווכו של אחד העם. בהמשך הצטרפו למיזם גם ההסתדרות הציונית וקק"ל, שנטלו על עצמם חלק ניכר ממימון הקמתו של המוסד. במהלך שנות בנייתו של הטכניקום בחיפה התפתח פולמוס בקרב היזמים בדבר מהותו של המוסד: נציגי "עזרה" ביקשו להקנות לו אופי יהודי ולא ציוני, אחד העם ראה את הטכניקום כמרכז רוחני-יהודי, לאו דווקא ציוני, ואילו נציגי ההסתדרות הציונית וקק"ל ביקשו להקנות לו אופי ציוני מובהק.

 

חברת "עזרה" רצתה ששפת ההוראה המרכזית במוסד תהיה גרמנית, ונימקה זאת בכך שזוהי השפה המקובלת במדע וגם משום שבעברית המתחדשת אין אוצר מילים מספק ללימודים טכניים ברמה גבוהה. לעומתה נציגי ההסתדרות הציונית ראו בכך הזדמנות להרחבת אוצר המילים ושיפור מעמדה של העברית. בישיבת דירקטוריון הטכניקום בברלין באוקטובר 1913 הוחלט רשמית על אימוץ הגרמנית כשפת לימוד. אחד העם ונציגי ההסתדרות הציונית בדירקטוריון, שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב, הודיעו על התפטרותם, ובכך למעשה השביתו את העבודות לבניית המוסד.

 

 

גילוי דעת של אליעזר בן-יהודה, יוסף לוריא ונציגי הוועד לחיזוק החינוך העברי בארץ ישראל 

נגד חברת "עזרה", כ"ג בחשוון תרע"ד, 1913  (DD1\1068)

 

סוגיית "עבריותו" של המוסד הפכה לנקודת מחלוקת מרכזית בעולם היהודי וביישוב בארץ, וזכתה לימים לכינוי "מלחמת השפות". בין ראשי המתנגדים לחברת "עזרה" נמנה גם אליעזר בן-יהודה. יוסף לוריא, "הועד לחיזוק החינוך העברי" ובן-יהודה פרסמו גילוי דעת חריף ביותר, שבו כינו את החלטת "עזרה" כ"התנקשות בנפש האומה העברית" וכ"אסון לאומי". אֵספות מחאה התפשטו בכל רחבי הארץ ובמקומות שונים עולם. מורים ותלמידים החרימו את מוסדות "עזרה", והקימו בתי ספר מתחרים. במהרה גרמה המחלוקת להשבתת מוסדות החינוך של "עזרה" בארץ, ואף נדרשה התערבות המשטרה העות'מאנית בהגנה על חברי סגל המוסדות, שביקשו להימנע מהשתתפות בשביתה.

 

קול קורא מטעם "ועד החזקת החינוך העברי" בחיפה נגד חברת "עזרה", שבו הם מודיעים על הקמת בית ספר עברי שבו ילמדו בעברית: "את חִנוך בנינו לקחנו בידינו אנו!", חנוכה תרע"ד, 1913 ( (A192\1271

 

תוכן מברק המתאר מאבקים בין חברת "עזרה" למורים שובתים, שעירבו גם את המשטרה העות'מאנית  (A126\299)

 

החרפת המאבק הובילה גם להפסקת חלק מהמימון לפרויקט, ולא נותרה ברירה לפאול נתן אלא להסכים להוראת המקצועות בעברית במוסד. ההחלטה בנושא הוכרזה בפברואר 1914. העבודות במתחם נמשכו בעצלתיים עד לפריצת מלחמת העולם הראשונה, והופסקו במהלכה. לקראת סיום המלחמה השתלטו על המבנה הלא-גמור צבא גרמניה והצבא העות'מאני.

 

 

מבנה הטכניון ההולך ונבנה, 1912  (PHG\1071992)

 

אולם מכונות במבנה הטכניקום לאחר שהוסב למכון השמדת כינים של הצבא הגרמני,

מלחמת העולם הראשונה  (PHG\1013443)

 

בשנים שלאחר המלחמה ירדה קרנה של חברת "עזרה" בארץ ישראל, וב-1920 רכשה ההסתדרות הציונית את המתחם ואת המיזם כולו. בקונגרס הציוני השלושה עשר (1923) הוחלט באופן רשמי, ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית, וכעבור שנתיים נערך טקס הפתיחה הרשמי של המוסד. בעצתו של חיים נחמן ביאליק שונה שם בית הספר ל"תכניון", על בסיס המילה העברית "תֶּכֶן".

 

בוגרי קורס מסגרים בחזית מבנה הטכניון, חיפה, ספטמבר 1925 (PHG\1072139)

 

"מלחמת השפות" הובילה להישגים מרשימים. בעקבות המאבק של תומכי השפה העברית קמו מוסדות חינוך עבריים עצמאיים, וכך השתחררו מהתלות בארגונים מחו"ל. כמו כן הם הצליחו להטמיע את העברית כשפה השלטת בקרב היישוב היהודי.

 

המכתב שנשלח ע"י תלמידי ארץ ישראל השתמר בארכיונו הפרטי של ליאו מוצקין לצד מסמכים נוספים, הנוגעים ל"מלחמת השפות". מוצקין היה מראשי התנועה הציונית, ובעת "מלחמת השפות" ניהל את משרדי התנועה הציונית. בארכיונו הפרטי נמצא תיעוד מרשים של תולדות התנועה הציונית.