נטיעת עצים הייתה חלק בלתי נפרד מיישוב ארץ ישראל, אך הפעם נעסוק דווקא בסיפור הקשור לעקירת עצים. המכתב הבא נכתב על ידי איכרי מזכרת בתיה אל הברון אדמונד רוטשילד בשנת 1895, ובו הם מבקשים סליחה מעומק לבם על מעשיהם ותקווה שהברון רוטשילד יקבל אותה. מה הסיפור מאחורי מכתב זה?
מזכרת בתיה הייתה המושבה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון רוטשילד בשנת 1883. שמה המקורי היה עקרון אך הוא הוחלף לפי בקשתו של הברון למזכרת בתיה - על שם אמו בטי.


מימין: הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, 1882. אוסף צדוק בסן (GNZB\401810) |
משמאל: המושבה עקרון/מזכרת בתיה. אוסף צדוק בסן (GNYBD\400743)
איכרי המושבה היו נתונים לניהולם של פקידים, שהיו שליחיו של הברון. לאיכרים היו חיכוכים רבים עם הפקידים, בעיקר בנוגע לעיבוד הקרקע בשנת השמיטה תרמ"ט (1889). סכסוך נוסף פרץ בין אנשי מזכרת בתיה ובין אדולף בלוך, פקיד ראשי למושבות יהודה, שראה באדמות המושבות שטח השייך לברון ואת האיכרים כאריסים בלבד. בשנת 1890 הוא החליט לשתול את המטעים במושבה במרוכז ולאחר מכן לחלק אותם בין האיכרים לפי שיקולו. אנשי מזכרת בתיה סירבו לכך ושישה מהם נטעו עצים על האדמה שלהם בניגוד להנחייתו של בלוך. בעקבות זאת בלוך הורה לעקור את המטעים שניטעו בניגוד להוראותיו וגרם למרד נוסף בקרב האיכרים. בלוך העביר את הסכסוך להכרעת בית דין רבני ביפו ובירושלים, שפסק בשנת 1893 כי האדמה שייכת לברון ועל תושבי המושבה להישמע לפקידים ולעקור את השתילים שנטעו (על ידי נוכרי). מי שלא יעשה זאת ייאלץ לעזוב את המושבה. גם לאחר פסק הדין נמשכו החיכוכים בין האיכרים והפקידים. חלק מהמתיישבים נאסרו או גורשו מאדמתם עד שלבסוף נכנעו ושלחו מכתב סליחה לברון רוטשילד והכרה בבעלותו על קרקעותיהם.
"ירומם השם וינשא את הוד מעלת כבודו השר המרומם, אדוננו הנכבד, עטרת ראשינו כליל תפארתנו שר ישראל הבאראן עדמאנד ראטהשילד" נפתח המכתב בשבחים רבים. "תכון בקשתנו לפני
הוד השר הנדיב המטיב לבקש סליחה מלפני כבודו כי אחרי השגנו הפסד מאת הרבנים שיחיו דעיר הקודש ירושלים
ודעיר הקודש יפו נוכחנו לדעת כי שגינו מאד" מתנצלים אנשי בתיה ומוסיפים כי "בבושת
פנים וכלימה עקרנו הנטיעות כפי הפסד". הם מוסיפים שנשמעו לרבנים וביצעו את הנחיית הפקידים לעקור את הנטיעות. בבקשת הסליחה מהברון שובצו ביטויים מתפילת יום כיפור ומובעת התקווה שהוא יתייחס אליהם כאב לבניו: "ותקוותינו חזקה בנדיבות רוח השר הנדיב כי על כל פשעים תכסה ותכופר מה ששגינו בבשתנו, וכאַב את בן ירחמנו ויאמר סלחתי."
מכתב התנצלות מאנשי מזכרת בתיה לברון רוטשילד, 1895 (J15\5011)
משטר הפקידות לא נמשך עוד זמן רב. החיכוכים הקשים שגרם והנטל הכספי הכבד הובילו את הברון רוטשילד להעביר את ניהול המושבות לחברת יק"א בשנת 1900.

המושבה עקרון/מזכרת בתיה (PHG\1065232)