אסופת המאה // אמפולה עם חיסון נגד כולרה

מגפת הקורונה נתנה את האות לטובי המוחות להתחיל בחיפוש אחר חיסון נגד המחלה החדשה והמדבקת. בשנת 1892, כאשר מגפת הכולרה השתוללה ברחבי העולם, היה זה המדען היהודי ד"ר ולדימיר מרדכי חבקין שהצליח למצוא חיסון נגדה. כמוסת זכוכית (אמפולה) ובה מנת חיסון אחת השתמרה בין מדפי הארכיון הציוני ונבחרה על ידינו כאחד מהפריטים הנכללים ב"אסופת המאה".

 

מחלת הכולרה היא מחלת מעיים קשה, המתאפיינת בשלשולים ובהקאות בלתי פוסקים, שגורמים לאיבוד נוזלים ואף לפגיעה בזרימת הדם. היעדר טיפול מתאים עלול לגרום למוות. במאה ה-19 התפשטה מגפת הכולרה מהודו דרך המזרח-התיכון לאירופה, לאפריקה ולאמריקה, וגרמה לתמותה נרחבת. היא התפשטה באזורים צפופים, שסבלו ממחסור במי שתייה נקיים ומהיעדר תנאי סניטציה נאותים – והפכה לאימת הציבור. תנועת הרכבות ואניות הקיטור קירבו בין היבשות, והאיצו את התפשטותה. המחלה הגיעה לארץ ישראל ביוני 1865 לאחר שובם של עולי רגל מוסלמים, שנדבקו בכולרה במהלך מסע החאג' למכה. שתי מגפות חמורות של כולרה פקדו את הארץ בשנים 1865 ו-1902. אנשים רבים חלו, והתמותה הייתה רבה.


 מרדכי זאב חבקין (PHG\1100533​)

מרדכי זאב חבקין (PHG\1100533​)

 

כמוסת זכוכית (אמפולה), המכילה נוזל צהבהב עם תמיסת חיסון נגד כולרה, נמצאה בין מדפי הארכיון הציוני. החיסון פותח על ידי המדען היהודי ד"ר ולדימיר מרדכי חבקין בשנת 1892, בעת שעבד במכון לואי פסטר בפריז. תחילה זלזלו בתוצאות הניסויים שד"ר חבקין ערך בבעלי חיים, וכדי להוכיח את יעילות החיסון הזריק חבקין מנות לעצמו ולכמה מחבריו. בשנה שלאחר מכן הוא יצא להודו וחיסן כ- 40,000 תושבים מקומיים ואנשי ממשל וצבא בריטיים. הייתה זו הפעם הראשונה שמדען התמודד עם מגפה במקום שבו החלה. מעשה זה תרם לירידה משמעותית בשיעור הנדבקים במחלה בהודו, והוכיח סופית את יעילות החיסון.

 

חבקין זכה להערכה רבה ברחבי העולם, ואף הוזמן על ידי הרצל לקונגרס היהודי השני בבאזל כדי לשמש נציגם של יהודי הודו. בבומביי הוקם בשנת 1899 "מכון חבקין לחקר הדבר" בניהולו של חבקין כדי למצוא תרופה למגפת הדבר. הוא הצליח למצוא חיסון יעיל למחלה והפך למדען היחיד שפיתח חיסונים לשתי מגפות שונות. המכון ממשיך לפעול עד היום.

 

עם הקמת "תחנת הבריאות העברית" בירושלים ב-1912, ביוזמתו של הנדבן נתן שטראוס, היה חבקין בין היועצים שסייעו לה. במשך השנים עסקו בתחנה בייצור עשרות אלפי מנות חיסון כנגד כולרה עבור תושבי הארץ ועבור החיילים הטורקים בהתאם לשיטת חבקין. רק בראשית המאה ה-21 הסתיים פיתוח של חיסון יעיל כנגד כולרה, הניתן בפעם יחידה דרך הפה.

 

נסיבות הגעתה של האמפולה לארכיון הציוני אינן ברורות. למרות היעדר היכולת לבדוק את התמיסה, נשתמרו בצמוד אליה שתי פיתקאות. אחת בכתב ידו של חבקין, המעידה על תכולת הנוזל, וכוללת פירוט של כמויות החיסון הנדרשות. השנייה בכתב ידו של יורם מיורק, מנהל הארכיון לשעבר, עם הסבר על מציאת האמפולה:

 

"במרץ 1989 כאשר טיפלתי באחד מתיקי הלשכה המאוחדת, נפלה ממנו חבילה קטנה

 ובתוכה היתה אמפולה והפתק המצורף. לפי הפתק מדובר על חיסון נגד חולירע משנת 1892.

יורם מיורק " (3.4.89) 

 


האמפולה ובה החיסון נגד מחלת הכולרה סימול (TZ1\8) עם הפתקים של חבקין (מימין) 

ומיורק (משמאל) שנמצאו לצידה. התמונה באדיבות מוזיאון מגדל דוד, שם הוצגה האמפולה לציבור 

במסגרת התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי".

 

הלשכה המאוחדת של המוסדות היישוביים בארץ ישראל חטיבה (J105) פעלה בין השנים 1931-1929. מטרת הקמתה הייתה תיאום עמדות בין ההנהלה הציונית ובין הוועד הלאומי בנושאים מדיניים בעקבות פרעות תרפ"ט. בראשה עמדו הקולונל קיש, יצחק בן-צבי וחיים מרגליות-קלווריסקי. הלשכה המאוחדת עסקה בשאלות, הנוגעות לאוכלוסייה הערבית וליחסים עימה, על מנת לשפר את הקשר בין שני העמים. במקביל לאיסוף מידע על ההתפתחויות הפוליטיות בקרב ערביי ארץ-ישראל יזמה הלשכה שיתופי פעולה עם הערבים, וסייעה להם בסעד הומניטרי. ייתכן והאמפולה שימשה לפעילות כזו.

 

עוד על החיסון נגד כולרה ועל חבקין ניתן לקרוא במאמרו של ד"ר דן בראל ב"עת-מול 247": 

"כמוסת הזמן של חלוץ הכולרה"​​