מבשרי הגשם

הסתיו כבר אתנו, וגם הגשמים החלו לרדת ברחבי הארץ. בעונה הזו הקרירות נוכחת גם במשך היום, ומתחילים להיערך לקראת תקופת החורף. לפניכם גלריית כרזות העוסקות בציפייה לגשם, בהכנות לימים הקרים ובעזרה לאלה הזקוקים לסיוע. גלריה שתחמם לכם את הלב...

 

 

"קסם באור נעם בצללים

ושדה כמה למטר וטללים" 

כרזה של מועצת המורים למען הקק"ל ובכיתוב ציטוט מהשיר "סופו של קיץ" מאת זאב. עיצוב: אגת (KRA\427) 

 

 
"רד נא גשם, רד ורד!

בשדה איכר עובד.

האכר יזרע חיטה,

הילדים יאכלו פיתה" 

כרזה של מועצת המורים למען הקק"ל, שפורסמה בין השנים 1960 ל-1980, עם ציטוט משירו של לוין קיפניס

"גשם רד". את הכרזה עיצבה המאיירת איזה הרשקוביץ, ובה מופיעים זה לצד זה שדות חקלאיים ויישוב עירוני

וברקע ענני גשם. (KRA\38)

 

 

ועדת האספקה של עיריית פתח תקווה פרסמה בסתיו 1945 הודעה לקהל הצרכנים על מכירה של מספר מצומצם של שמיכות צמר אמריקאיות, שהגיעו לארץ. ככל הנראה לשמיכות הללו היה ביקוש רב מכיוון שבין המעוניינים לרכוש אותן נערכה הגרלה מיוחדת. הזוכים המאושרים קיבלו הודעות לביתם. (KRU\15166)

 

 

היו זמנים, שבהם נחפרו בורות מים ליד הבתים כדי לאגור את מי הגשמים. לקראת החורף בעלי הבורות היו צריכים להכין את הבורות ואת אמצעי הניקוז כדי לאגור את מי הגשמים בצורה מיטבית. במהלך הסתיו דאגה עיריית ירושלים להזכיר לבעלי הבורות להתכונן לחורף, ואף הציעה את עזרתה למי שזקוק לכך. הכרוז פורסם בשנת 1949. (KRU\3428)

 

לקראת החורף כדאי להצטייד במעיל מחמם. הכרזה הבאה עוצבה על ידי סטודיו שמיר ככל הנראה בשנות ה-60 עבור ארגון הפרוונים בישראל, ונועדה לפרסם פרווה ישראלית. ארגון הפרוונים בישראל החל לפעול בראשית שנות ה-40 כדי לקדם את התחום, שזכה לפריחה בעשורים הראשונים של המדינה. חנויות רבות של פרוונים מומחים עיצבו בגדי פרווה יוקרתיים למכירה בארץ ובעולם. עם השנים תעשייה זו הצטמצמה באופן ניכר. (KRA\1262)

 

 

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים כמו ההמצאה הזו: מייבש חיתולים. בתקופה, שבה השתמשו בחיתולי בד לתינוקות, עונת החורף הייתה מאתגרת. ההמצאה הזו נועדה לייבש את הבדים במהירות – ייבוש שעזר גם לאימהות וגם היה בריא לילדים. ציור של י. ויסברג. (KRA2075)


 

ילדה לבושה בבגדים קצרים ומכוסה במעיל מופיעה בכרזה הזו, שנועדה לגייס בגדים לטובת הנזקקים בחיפה

מטעם ועד הקהילה. את הכרזה עיצבה הגרפיקאית אסתר ברלין-יואל בשנת 1943 בעיצומה של מלחמת העולם

השנייה (KRA\1395)

 

 

נזקקים נוספים, שהיו זקוקים לעזרה בחורף היו מגורשי קפריסין. ניצולי שואה ומעפילים חיו במחנות בקפריסין ללא אמצעים וללא תמיכה. ועד ההצלה החליט לערוך בקרב תושבי הארץ מגבית עבורם על מנת ש"נציל את הניתן להצלה על סף תקומתנו המדינית בארצנו!". הכרוז פורסם בסתיו 1947 בחיפה. (KRU\12951)

 

 

ימות הגשמים היו ימים קשים לעולים, ששוכנו במעברות החשופות לפגעי מזג האוויר. בסתיו 1951 פתחה מועצת הפועלות (כיום נעמת) במגבית חורף עבור העולות ובני משפחתן בכדי להתכונן מבעוד מועד לעונה הקרה לאחר חורף גשום במיוחד בשנה שלפני כן. הכרזה שליוותה את המגבית עוצבה על ידי הגרפיקאים רוטשילד וליפמן. (KRA\1012)

 

 

אין כמו לפנק את החיילים שלנו – במיוחד בימים הקרים. עיריית ירושלים יצאה בקריאה נרגשת לבנות ירושלים לסרוג צעיפים וסוודרים ("סביטרים" כלשון הכרוז) בשנת 1956 כדי לבטא את התמיכה ואת הדאגה של העם לשלומם. (KRU\3843)​