המסורת
להביא את ביכורי הקציר ואת התוצרת החקלאית הראשונה למקדש בירושלים בחג השבועות פסקה
עם היציאה לגלות, ולמעשה התרוקן החג מתוכנו החקלאי. לאחר השיבה לארץ וחידוש
ההתיישבות החקלאית נוספו לו התכנים הישנים-חדשים. תחילה
היו אלה יישובי עמק יזרעאל, שקיימו תהלוכות להצגת היבולים הראשונים באדמתם, וערכו טקסים וחגיגות להבאת
קציר החיטים וביכורי הפרי וחיות המשק.
מוסדות התנועה הציונית יזמו בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת טקסי הבאת ביכורים בערים הגדולות וביניהן חיפה. נציגי
היישובים ובתי הספר החקלאיים צעדו בתהלוכה ברחבי העיר, והציגו את תוצרתם על עגלות
מקושטות, כשהם אוחזים בשלטים עם שמם. אלפי אורחים מחוץ לעיר הגיעו במיוחד לקחת חלק
בחגיגות יחד עם התושבים וילדיהם. התהלוכה הסתיימה בטקס חגיגי, שבו מסרו החקלאים את
תוצרתם לנציג קרן קימת לישראל. במקום פעל "שוק הביכורים" למכירת הפירות,
הירקות ובעלי החיים מביכורי החקלאים, שהכנסותיו הועברו כתרומה לקק"ל.
בעיתון
"דבר" דווח, כי אחדים מחקלאי עמק הירדן התרעמו על קיום התהלוכה המרכזית
בחיפה, ובחרו לקיים את הטקס בנפרד: "אחרי
ה"עדלאידע" ויתר ה"ידות" לא יהיה רצון להיכנס לעסק חדש:
לביכורידה..." (19.6.1932).
תהלוכת הביכורים של תוצרת הישובים החקלאיים ברחובות חיפה, 1932 משוער.
אוסף קרן היסוד (NKH\429990)
רכב מקושט של קיבוץ משמר העמק מוביל את התוצרת חקלאית, 1932 משוער (2PHG\102452)
נציגי הישובים מביאים את תוצרתם "לשוק הביכורים", תחילת
שנות ה-30 (PHG\1001123)
תלמידות ביה"ס
החקלאי בנהלל מביאות את תוצרתן לחגיגת הביכורים בחיפה, 1932 (PHG\1001145)
נציגי כפר יחזקאל מגישים את הביכורים ליו"ר קק"ל מנחם
אוסישקין, ומקבלים ממנו שי סמלי. חזית בניין הטכניון, תחילת שנות ה-30 ( (PHG\1015961
תהלוכת
הביכורים: חקלאי אחד היישובים במיצג מחאה על הבצורת, שפגעה ביבול, 1933 (PHG\1014953)
ברחובות ובגנים הסמוכים לתהלוכה ול'שוק הביכורים' נערכו מופעי מחול
וריקוד בהשתתפות זמרים ורקדנים ממוסדות תרבות מוכרים: סטודיו "אורנשטיין"
למחול, תזמורת "הפועל", מקהלת "הזמיר" ושחקני תיאטרון "אֹהל" בניהולו
של משה הלוי.
הבאת הביכורים על במת האמפיתאטרון שהוקם במיוחד, תחילת שנות ה-30.
אוסף קרן היסוד (NKH\457050)
רקדניות סטודיו
"אורנשטיין" ב"מחול הקציר" ו"הנפת הבכורים", 1932 (PHG\1001140)
רקדניות סטודיו
"אורנשטיין" ב"מחול הקציר" ו"הנפת הבכורים", 1932 (PHG\1015964)
במת חגיגות
הביכורים בחצר הטכניון, תחילת שנות ה-30. אוסף קרן
היסוד (NKH\457052)
בניינים בעיר
ובהם בניין הטכניון קושטו בתאורה מיוחדת לכבוד החג, 1932. צילום: צבי פייגין PHG\1029743))
תחילה ראו
בתהלוכת הביכורים "מרפא לנפש לאחר חגיגות חגיגת
העדלאידע הגדושות מסיכות, צרחנות ונייר צבעוני", ותפסו את החג כ"מרומם ומטהר, מחנך את הנוער ומכניס תוכן ציבורי ולאומי לחיי
חיפה היהודית. שכינת החקלאות והעבודה האצילה עליה מתפארת העמל ומחזון גאולת
הקרקע" ("דבר", 14.6.1933), אך בשלהי שנות ה-30 החלה להישמע
ביקורת על ערכם החינוכי של החגיגות: "כולנו מעוניינים בחגי הטבע והחקלאות...
אך האם רוכשים להם רבבות הילדים את הערך הזה ע"י הבאת הביכורים וחגיגות
גדולות בעיר שאין בה דבר מן החקלאות?" ("דבר", 8.9.1937). עם השנים
נשאו החגיגות בחיפה אופי שונה, ותהלוכות הבאת הביכורים מהיישובים החקלאיים לערים
הגדולות נפסקו.