​מסעות הד​רכון: שימור הפספורט של הרצל​

שני דרכונים שמורים בארכיון תיאודור הרצל, משתי תקופות שונות בחייו של הרצל. דרכון אחד הונפק לו בשנת 1884 בהיותו צעיר בן 24, שזה עתה סיים את לימודיו, וקיבל תואר דוקטור במשפטים, כאשר נסע לחופשה בגרמניה ובפריז. הדרכון השני, מיולי 1903, שימש אותו במסע היחיד, שערך לרוסיה באוגוסט באותה שנה.

הרצל בכרכרה בעת ביקורו ברוסיה, 1903, מתוך אלבום לזכר הרצל (PHAL\1632366)

​

שני הדרכונים היו בלויים מהשימוש, שעשה בהם הרצל, ולכן נכללו בפרויקט משותף עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לשימור ארכיון הרצל, שהחל לאחרונה במעבדת השימור של הארכיון הציוני. חזרנו לעיין בהם לאחר השימור, ומצאנו בין הדפים מידע ממקור ראשון ומעט מפתיע על אודות הרצל ומסעותיו.​

משמרת הנייר, שהגיעה במיוחד מלונדון, תיקנה את הקמטים ואת הקרעים בעזרת נייר יפני עדין - חומר גמיש וחזק, נטול חומצה, המיוצר מסיבים של קליפת ענפי עץ הקוזו (התות היפני). היא הדביקה אותו בדבק מסיס במים, הניתן להסרה בקלות, כך שבעתיד, במידת הצורך ניתן לחזור ולטפל בתעודה מבלי לפגום בה. החוט, שחיבר בין דפי הדרכון נשחק, ונדרש לתמוך את השִדרה בעזרת נייר יפני. באחד הדרכונים היא החליטה שלא להשחיל מחדש את החוט הבלוי כדי לא לגרום נזק נוסף.​ 

הדרכון של הרצל משנת 1884 אחרי טיפול המשמרת. פס דק של נייר יפני תומך את השִדרה ומחבר בין הכריכה הקדמית לאחורית. (PHCZA\DSC.1590 ;PHCZA\DSC.1591)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"קומה אחת בארכיון הציוני מפרידה בין החדר המאובטח והמאוקלם, שבו שמור ארכיון הרצל, לבין מעבדת השימור. בחדר הרצל הכול מונח בסדר מופתי בקופסאות, וכל הוצאת תעודה ישנה ממקומה נעשית בחרדת קודש ובזהירות, ולכן, כשפתחתי את דלת המעבדה, נבהלתי לרגע. המסמכים הנדירים היו פרושים על שולחנות העבודה, וטופלו בידיהן המיומנות של שלוש משמרות, שגויסו לסייע במלאכה למנהל השימור בארכיון. כלי עבודתן – מספרי החיתוך, הסכין היפנית והפינצטה החדה -נראו מנוגדים כל כך לשבריריות של הנייר הישן... כשנזכרתי שבזכות מלאכתן העדינה ישמרו המסמכים לדורות, נרגעתי. 

על מפת העולם אפשר לנעוץ עשרות סיכות במקומות, שבהם ביקר הרצל בחופשותיו באירופה ובפגישותיו לקידום חזונו. הרצל הקפיד לתעד את פעילותו, ושמר מסמכים רבים, כך שאין לי תשובה מדוע רק שני דרכונים נשמרו בארכיונו האישי. הם מהווים נדבך מידע נוסף על מסעותיו, ומעוררים מחשבה על הפרטים הקטנים מאחוריהם. איזו חוויה נותרה להרצל מן המפגש עם הפקיד, שמילא את פרטיו בדרכון, או שהיו אלה עוזריו שטיפלו בהכנות לנסיעה? עם דרכון או בלעדיו, אני מפליגה בדמיון, ותוהה על השעות הרבות שבילה בדרכים. מה משך את תשומת ליבו ועל מה שוחח עם האנשים, שפגש באקראי ברכבת, ברחוב בקפה או בתיאטרון. מה הרשים אותו בערים, שבהן ביקר, ואיזה רעיונות עלו אז בראשו? בכל מפגש מחודש עם תעודה מן הארכיון העשיר של הרצל אני יוצאת למסע מרגש בעקבות האיש וחזונו שהתגשם."

סוזן ברנס, אוצרת ארכיון תיאודור הרצל, הארכיון הציוני המרכזי​

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~​

הדרכון המוקדם של הרצל הונפק לו ב-1884 לתקופה של שנה אחת. על הכריכה מתנוססים סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית ושמו של הקיסר פרנץ יוזף, עדות להיותו של הרצל נתין האימפריה. נוסח הדרכון מופיע גם בהונגרית, השפה הרשמית, וגם בצרפתית, השפה הדיפלומטית הבינלאומית. כך אפשר להבחין בהבדלים בהגיית שמו: בהונגרית ד"ר תיוודר  (Tivadar)הרצל, ובצרפתית ד"ר תאודור הרצל.

"מראה הפה והאף רגיל" תיאור כללי של הרצל בהונגרית ובצרפתית, עמ' 4-5 ((H1\25

הצילום היה אז בראשיתו, לכן לא מפתיע שאין בו תמונה של בעל הדרכון. כך זכינו לתיאור מראהו של הרצל בעיני הפקיד: גבוה, ראשו אובלי, שערו שחור, עיניו חומות, מבנה הפה ומבנה האף רגיל. אפשר להבחין, כי ד"ר תיוודור הרצל עדין לא מתואר כבעל זקן - שיהפוך בהמשך לסימן המזהה שלו, שכן רק בשלהי אותה שנה, אחרי שחזר לווינה, החל לגדל זקן. בסעיף המקצוע נרשם שהוא עורך דין בבית המשפט. אכן, עם חזרתו מהחופשה החל לעבוד כמתמחה בבית המשפט המחוזי בווינה, אך כעבור שנה החליט שלא לעסוק עוד בעריכת דין.

מידע כללי על הנוסע בהונגרית ובצרפתית עמ' 2-3

הרצל הוסיף לנסוע ברחבי העולם, אך אין בארכיון דרכונים נוספים, המתעדים את נסיעותיו, מלבד זה שהונפק לו ביולי 1903 עבור נסיעתו היחידה לרוסיה. דפי דרכון זה נפרדו לגמרי, ומשמרת הנייר עמלה בזהירות על חיבורם מחדש.

לפני השימור: הצד הפנימי של עמודי הכריכה והעמוד הראשון בדרכון משנת 1903. דפי הדרכון נפרדו, 

והחוט המחבר בין הדפים נשחק ונקרע. (PHCZA\DSC.1584)

 

משמאל: שנת הלידה, תיאור כללי של בעל הדרכון (בגרמנית) וחתימתו: ד"ר תיאודור הרצל.

מימין: אשרת יציאה לכל מדינות אירופה למשך שנה, בחתימת נציג המשטרה בווינה, 28.7.1903, עמ' 2-3

החותמות והמידע המתגלה מדפדוף בדרכון שופכים אור על הנסיעה של הרצל לסנט-פטרסבורג בניסיון לזכות בתמיכת הצמרת הרוסית במימוש הרעיון הציוני, ולשכנעם ללחוץ על העות'מאנים לתת ליהודים צ'ארטר להתיישבות בארץ ישראל. נסיעה זו התרחשה חודשים ספורים בלבד אחרי הפרעות ביהודי קישינב באפריל 1903.

הרצל ניצל את קשריו עם אצילה פולנית, שהייתה מיודדת עם שר הפנים הרוסי ויאצ'סלב פלֶבֶה, לתיאום פגישה ביניהם, וכך הצליח להיפגש עמו פעמיים. בתמורה להבטחה של הרצל לפעול למיתון  דעת הקהל בעולם נגד רוסיה קיבל מפלֶבֶה מכתב, המאשר את תמיכת רוסיה בתוכנית הציונית להקמת מדינה יהודית, אליה יהגרו יהודי רוסיה. כשעזב את סנט-פטרסבורג נותרו להרצל ימים אחדים עד לכינוס הקונגרס הציוני ה-6 בבאזל, אך הוא כבר הגיע להכרה שצו השעה מחייב להציל את יהודי רוסיה מפרעות נוספים, וגמלה בו ההחלטה להציג בקונגרס את "תוכנית אוגנדה" כחלופה זמנית לארץ ישראל.

אשרת הכניסה לרוסיה שניתנה להרצל על ידי סגן הקונסול הכללי הרוסי בווינה, דנילוב ב-22.7.1903, 

עוד לפני שנקבעו מועדי הפגישות בסן-פטרסבורג. עמ' 5.

חותמת המכס הרוסי (מימין למטה) מאשרת כי התייר חצה את גבול האימפריה הרוסית בעיר ורז'בולוב (Verzhbolov) ב-4.8.1903. דמי המכס בסך 40 קופיקה (גרוש) שולמו מראש. עמ' 6.

מפתיע שחותמת המכס במעבר הגבול לרוסיה היא מיום 4.8.1903, שכן חוקרי הרצל מציינים שהוא יצא מווינה ביום רביעי 5 באוגוסט. ביומנו דיווח הרצל על הנסיעה רק ב-7 באוגוסט, לאחר שהגיע לסנט-פטרסבורג. ייתכן ופקיד המכס שגה, ואולי החוקרים לא הבחינו בתאריך בדרכון. דוגמה מצוינת לתרומת תעודות ארכיון למחקר!