קיסרית חבש התרחצה בירדן

תשעים שנה חלפו מאז זכתה ארץ ישראל לביקורה המלכותי הראשון של מֶנֶן, קיסרית חבש, ורעייתו של קיסר אתיופיה האחרון היילה-סלאסה, בספטמבר 1933. שניהם ביקרו בארץ יותר מפעם אחת, ואף התגוררו תקופה קצרה בירושלים.

קיסרית חבש הגברת מֶנֶן, (במרכז) ופמלייתה בדרכה לחנוכת המנזר האתיופי בסמוך ליריחו, ספטמבר 1933, צילם: צבי אורון (אורושקס) (NZO\629708)

קבוצת נזירים חבשים מלווים את פמליית הקיסרית בביקורה בארץ ישראל, ספטמבר 1933, 

צילם: צבי אורון (NZO\629721)

הקיסר היילה-סלאסה ביקר בארץ ישראל לראשונה ב־1924, כאשר היה עדיין יורש העצר. עם הכתרתו לקיסר בשנת 1930 (אז גם החליף את שמו מתפרי מקונן להיילה-סלאסה - "כוח השילוש הקדוש"), לראשונה בתולדות אתיופיה גם רעייתו ויד ימינו, הגברת מֶנֶן הוכתרה באופן רשמי לקיסרית חבש. מֶנֶן, שהייתה מבוגרת בשנה מבעלה הקיסר, עתידה להפוך לדמות משמעותית ומשפיעה מאוד על דרכו הפוליטית הדרמטית של אחד המנהיגים המרתקים והחשובים באפריקה ובעולם כולו במהלך המאה העשרים.

הסיבה הרשמית לביקור הממלכתי הראשון של הקיסרית מֶנֶן בארץ הקודש בספטמבר 1933 הייתה השתתפות בחנוכת המנזר החבשי ביריחו. האירוע והביקור כולו תועדו במצלמתו של הצלם צבי אורון (אורושקס) בתמונות מרהיבות. עם השנים ניטש המנזר שעל גדות הירדן, והמתחם נותר סגור ועזוב. אוסף תצלומים זה, מאפשר הצצה לאחד הביקורים המלכותיים בהם זכתה הארץ.

חנוכת הכנסייה האתיופית על גדות הירדן, סמוך ליריחו, ספטמבר 1933. צילם: צבי אורון (NZO\629724)

פמליית הקיסרית בחזית הכנסייה האתיופית, ומעליהם סמל הכנסייה גור אריה יהודה, המייצג את זיקת בית המלוכה האתיופי לשלמה המלך, 1933. צילם: צבי אורון (NZO\629727)

לכבוד הקיסרית נערכה קבלת פנים בארמון ממשלת המנדט בירושלים בהשתתפות ממלא מקום הנציב העליון ובכירי השלטון ופקידיו, ראש העיר ירושלים, וכן קונסולים וראשי כנסיות. לביקורה זה התלוו שניים מתוך חמשת ילדיה: הנסיכה צאהי, בת ה־16 והנסיך מקונן בן ה־11. יחד איתם הגיעה פמליה גדולה, כולל שישה עשר משרתים ומשרתות. הקיסרית ניצלה את הביקור גם לטיפול רפואי במחלת מעיים ממנה סבלה.

קיסרית חבש התרחצה בירדן, "דואר היום", 2.10.1933

לפני שעזבה את הארץ לסוריה, התארחה הקיסרית בתל אביב, וזכתה לקבלת פנים חגיגית, שנערכה לכבודה במלון "פלטין", ולאחריה צפתה בהצגת האופרה "ריגולטו". ראש העיר מאיר דיזנגוף העניק לה שי – ספר שיר השירים אשר לשלמה המלך, מצויר בידי זאב רבן, ואלבום תמונות של העיר תל אביב. בנאומו באירוע אמר דיזנגוף: "אנו תקוה, כי הידידות הישנה בין עם ישראל ובין עם חבש לא תפסק לעולם והיחסים החברתיים והכלכליים בין מדינת חבש החדשה ובין ארץ ישראל החדשה ימשכו בעתיד לאשרן של שתי הארצות" (ידיעות עיריית תל אביב, 15.10.1933). 

הקיסרית מֶנֶן ושניים מילדיה, הנסיכה צאהי, והנסיך מקונן. 1933. צילם: צבי אורון ((PHO\1355136

כריכת אלבום "שיר השירים אשר לשלמה", שאייר זאב רבן, 1930 ועליו תבליט נחושת 

עם דמותה של מלכת שבא (A245\811)

כעבור שלוש שנים, במאי 1936, שבה וביקרה הקיסרית בירושלים, הפעם לצד בעלה היילה-סלאסה יחד עם חמשת ילדיהם. הקיסר האתיופי נאלץ לגלות מארצו בעקבות השתלטות הרודן מוסוליני על חבש. אל משפחת הקיסר המודח והגולה הצטרפה פמליה גדולה של יותר ממאה איש. בני הזוג וילדיהם התגוררו במלון המלך דוד וב"וילה לאה" ברחביה במשך שבועיים, אז עזבה המשפחה את הארץ לאנגליה. ביקור זה היה אחד האירועים הדיפלומטיים החשובים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא זכה לסיקור חסר תקדים בעיתונות העברית בתקופה בעיקר בשל הילת המורשת התנ"כית, שייצג בדמותו כנצר לשלמה המלך ומלכת שבא, אך גם בשל הדגשת מעמדה של ירושלים, שבה בחר לעבור בדרכו לחמש שנות גלותו באנגליה. עבור הקיסרית לא היה זה ביקור דיפלומטי בלבד, כי אם ביטוי לאהדתה המיוחדת לארץ הקודש, שנבעה ממניעים דתיים, שכן הקיסרית הייתה בעלת אמונה נוצרית עמוקה מאוד. היא עתידה הייתה לשוב לירושלים יחד עם ילדיה כעבור שנה וחצי (בינואר 1938) בשל קשיי הסתגלות לשפה ולתנאי מזג האוויר באנגליה, כמו גם הרצון להיות בהשגחתו הרפואית של הרופא הירושלמי הידוע, ד"ר משה ניימן.

"באניה הצרפתית "שמפוליון"... הגיעה מלונדון קיסרית חבש בלוית בנה הנסיך" דיווח בעיתון "הארץ", 

על בואה של הקיסרית, 24.1.1938.

את מרבית שנות הגלות של המשפחה הקיסרית, עד שובם לאתיופיה ב-1941, העבירה הקיסרית בירושלים עם ילדיה, בעוד הקיסר נותר באנגליה בארמון פיירפילד, שנרכש עבורו בעיירה באת'. הקיסרית הביעה רצון להשתקע בירושלים, ואף פנתה במכתב רשמי של הקונסול האתיופי לממשלת המנדט, וביקשה לקבל פטור ממכס על אחזקת חמש מכוניות השרד של המשפחה הקיסרית. הנציב העליון הבריטי ווקופ השיב באיפוק ובדיפלומטיות, כי הוא מסכים להיעתר לבקשה, למעט הוצאות הדלק וטיפולי השמנים אשר "אינם נדרשים כל עוד הקיסר עצמו לא נמצא בפלשתינה".

ביקורה האחרון של קיסרית חבש בישראל היה לאחר הקמת המדינה, במאי 1959. ביקור זה הוגדר פרטי, ולבקשת הקיסרית נמנעו בו מגינוני כבוד. היא ביקרה במוזיאון הארץ (כיום מוזיאון ארץ ישראל), במפעל "משכית" ובהיכל התרבות בתל אביב, נפגשה עם שרת החוץ גולדה מאיר, סיירה בחוות חקלאיות ובקמפוסים של האוניברסיטה העברית גבעת רם ועין כרם בירושלים. בעיתונים הקפידו להזכיר את ביקורה בעיר העתיקה (אז תחת שלטון ירדן) ואת מגוריה באותה "דירה" במלון המלך דוד, שבה שהתה עם בעלה הקיסר 23 שנים קודם לכן.​

קיסרית חבש ופמלייתה בביקורה הראשון בארץ ישראל ב-1933, צילם: צבי אורון (PHO\1355165)

שנתיים לאחר מכן, בפברואר 1962, נפטרה הקיסרית מֶנֶן, ונקברה בכנסיית השילוש הקדוש באדיס אבבה. מותה הסב צער רב לקיסר היילה-סלאסה, אחרי שנים שבהן הייתה האדם הקרוב אליו ביותר, אשת סודו והעוגן המשפחתי. אדיקותה הדתית ודרכי התנהלותה המאופקים היוו מקור עוצמה עבורו. הוא נטמן לצידה רק בשנת 2000, כשהובא לקבורה בפעם השלישית (לאחר רציחתו בידי המורדים באוגוסט 1975, הוא נקבר בקבורה זמנית). על קבריהם ניצב מאוזוליאום עשוי אבן גרניט כבדה בדמות שני פסלי אריות, הממוקם לרגלי חלונות ויטראז' צבעוניים, שבהם נראה הזוג התנ"כי שלמה המלך ומָכֶּדָה, הלוא היא מלכת שבא, שהמפגש ביניהם בירושלים לפני כשלושת אלפים שנה הוליד את מנליק, הקיסר האתיופי הראשון.

* לקריאה נוספת: "הנה בא ה"ניגוס": ביקורו של קיסר אתיופיה המודח בירושלים", מאת בני פירסט, "עת־מול", גיליון 220, דצמבר 2011. 

~ פורסם ב- 12.9.2023 ~

​​​​​​​​