חלום על תל יצחק

עברו 64 שנים מאז עלייתי ארצה, ומיומי הראשון בארץ, ביתי הינו קיבוץ תל יצחק. משפחתי המורחבת הינה קהילת הקיבוץ. נופיו וחבריו הם חלק ממני. מאז ועד היום אני אוסף בתוכי כל מידע, תצלום, מסמך או סיפור על תל יצחק. במיוחד מרגש אותי למצוא מקורות על אותן 19 שנים, שחלפו מאז הקמתו של הקיבוץ ביולי 1938 ועד להגעתי לישראל ולתל יצחק ביולי 1957.

תל יצחק היה אחד מיישובי "חומה ומגדל", והוקם על ידי עולים מחבל גליציה בפולין, שהשתייכו לתנועת "הנוער הציוני". הקיבוץ נקרא על שמו של יצחק שטייגר, שהיה ממנהיגי התנועה, ונפטר זמן קצר לפני כן. תמיד תהיתי איך הייתה העלייה לקרקע במציאות של אז בזמן המנדט האנגלי בשנות המרד הערבי עשור לפני הכרזת המדינה? מי היו, ומה חלמו מייסדיו? מהו סיפורו של היום הראשון, העץ הראשון, התלם הראשון, הבית הראשון, התינוק הראשון, המשבר הראשון... המת הראשון? הכול חשוב לי ויקר מאוד.

חברי קיבוץ תל יצחק מקימים את מגדל הצופים ביום העלייה לקרקע, 25 ליולי 1938. 

אוסף קרן היסוד (NKH\479808)

חברי קיבוץ תל יצחק ביום העלייה לקרקע, 1938. אוסף קרן היסוד (PHKH\1272672)

הארכיון הציוני ערך במאי 2016, כנס לזכרו של אבי התכנון הציוני בארץ ישראל, ריכרד קאופמן. קאופמן שימש כאדריכל הראשי של המוסדות הציוניים בארץ ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי, ונחשב לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר על האדריכלות הישראלית. הוא תכנן כ-130 יישובים חקלאיים, קיבוצים, מושבים ושכונות עירוניות. משפחתו של קאופמן העבירה את עיזבונו האדריכלי הענק לארכיון הציוני, ובו שמורים מכתבים, כ-10 אלפים מפות ותוכניות, כ-650 פרויקטים, שבהם היה מעורב ומאות צילומים. צוותי הארכיון עבדו לקראת הכנס חודשים. אספו ורשמו מאות רבות של מפות, מסמכים, הקשורים לעבודתו החלוצית של קאופמן בתכנון מושבים, קיבוצים, מושבות וערים בכל רחבי הארץ. לקראת הכנס הוצגה תערוכה עם חומרים מהארכיון האישי שלו – פרי עבודותיו.

ריכרד קאופמן (PHG\1020592)

הגעתי לארכיון באותו היום שעות אחדות לפני תחילת ההרצאות (כפי שצריך לנהוג מי שבאותם הימים כיהן כיו"ר הארכיון הציוני), ולבדי סיירתי בין פריטי הארכיון, שהוצגו לקהל מעבודתו של האיש, שעד אז לא ידעתי על קיומו, על שמו ועל תרומתו החשובה ביותר לקידום ההתיישבות הציונית בארץ. 

בין רגע חשתי, שאני מתמגנט למפה אחת, מתקרב וכמעט נוגע בה... מפה, שעליה עבד קאופמן עם תאריך השלמתה: 2 ליולי 1938... וכותרתה... קיבוץ תל יצחק.

מפה של קיבוץ תל יצחק עם חתימתו של ריכרד קאופמן (A175M\1151)

הופיעו בה קווי גובה של אזור התל השומם של אז, המוקף ביצות וואדי פליק (כיום נחל פולג) ומקומם של יתושי האנופלס, שזמזמו כל העת בין קולות התנים המייללים. המפה של קאופמן שרטטה את חדר האוכל, את בית התרבות, את בתי הילדים, את בתי החברים, את הלולים, ואפילו את כרי הדשא. מצאתי במפה זו את הבית הראשון שלי בקיבוץ ואת הרפת, שבה עבדתי בחמש השנים הראשונות שלי בתל יצחק. לא יכולתי להסיט את מבטי מהמפה, שמיקמה את כל אלה. כל מה שתוכנן במפה הוקם ואוכלס שנים רבות לאחר מכן. כמעט הכול בדיוק, כפי שדמיין קאופמן. איש שבקושי הבין ושמע על חלום הקיבוץ, על חקלאות "ציונית" או על חלוצי "הנוער הציוני".

למדתי לאחר מכן שתפיסות אידיאולוגיות כמו שוויון, חשיבות ההתיישבות החקלאית וטיפוח של אזורי נוי ירוקים באו לידי ביטוי בתכנונים השונים של קאופמן, ושהוא בעצם תכנן את הבסיס לדגם הקיבוץ, כפי שכולנו מכירים כיום. אזורים תפקודיים שונים – אזורי הרפת, לולים, ותעשייה חקלאית בצד אחד ובתי החברים בקיבוץ בצד שני, ובמרכז הקיבוץ חדר אוכל ואולם תרבות. קאופמן נהג לצאת החוצה, לבחון מקרוב את השטח ולשוחח עם האנשים, שהזמינו ממנו את הפרויקט. על סמך מה שראה בעיניים ומה ששמע – תכנן את המקום.

קאופמן משוחח עם קבוצת אנשים בשדה (PHG\1023715)

גן הנוי של תל יצחק, 1946. אוסף קרן היסוד (NKH\479811)

ביקשתי עותק של מפה מיוחדת זו. מסגרנו אותה, וכיום היא מוצגת בכניסה לבית התרבות של הקיבוץ. 

תודה לריכרד קאופמן ותודה לארכיון הציוני.​​

​​​​פורסם ב- 14.2.2022​​​​​