"האגס 1": מניחים אבן פינה לשוק מחנה יהודה

מאה שנה לרכישת הקרקע שעליה הוקמו החנויות הראשונות בשוק מחנה יהודה, יולי 1922


מאת: טל חניה, מורה דרך, דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית

 

השיר "האגס 1", שכתב ושר אהוד בנאי, הוא שיר זיכרונות מבית סבו, מאיר אליהו בנאי. בית משפחת בנאי (בנא) ברחוב האגס בשוק מחנה יהודה בירושלים מעורר את סקרנותם של המסיירים בשוק, המבקשים לדעת היכן נמצאים הבית וחנויות הירקות, הנזכרים בשיר. הוא עומד וקיים ברחוב, שלימים החליף את שמו לרחוב אליהו יעקב בנאי על שמו של אבי המשפחה. סיפור המשפחה שזור בסיפור הקהילתי-העדתי של יהודי שיראז, שהגיעו מפרס לירושלים לפני כמאה וחמישים שנה ובהווי השוק.


"רחוב האגס אחד / מעל לחנות הירקות / הבית ריק עכשיו / וחשופים הם הקירות,

אבל ספוגים הם / זיכרונות של חג / ריחות של יסמין / וניגון ישן שלסעודה מזמין.

רחוב האגס אחד / ליד מורטות העופות / ספרי קודש ישנים / מצהיבים בארונות"

- אהוד בנאי -


 חנות עופות שהייתה בבעלות משפחת בנאי בשוק מחנה יהודה, 1971 (NKH\429796)

חנות עופות שהייתה בבעלות משפחת בנאי בשוק מחנה יהודה, 1971. במרכז הסורג מגן דוד, ובתוכו כתוב: 

מאיר אליהו בנא תרפ"ג [1923]. המשפחה התגוררה בדירה מעל לחנות בקצה הרחוב. NKH\429796))​


אחרי שנים רבות של הדרכת סיורים בשכונת "הנחלאות" ובשוק מחנה יהודה, נדמה היה לי שהכול כבר נכתב על אודותיו. לאחרונה פניתי גם למחקר אקדמי, שבמסגרתו עיינתי בתיקי הארכיון הציוני המרכזי. כך זכיתי, שהתגלגלו לידי באקראי תעודות מקוריות מרגשות: חוזה רכישת הקרקע, שעליה הוקמו החנויות הראשונות בשוק מחנה יהודה וביניהן גם חנות הירקות של מאיר אליהו בנאי ושתי חנויות נוספות בבעלות המשפחה ומסמכי חלוקת החנויות בין הסוחרים ובחתימתם. התעודות שמורות בארכיון האישי של עו"ד מרדכי אליעש, מי שייצג את בעלי המגרש, משפחת ולירו, מול "החנוונים בחנויות בפח" - קבוצת סוחרים, שנציגיהם היו אליהו יעקב בנאי (בנא) ועזרא אג'אי.


חוזה הרכישה של אדמת אהרון ולירו, שעליה הוקמו החנויות הראשונות בשוק מחנה יהודה, 2.7.1922 (A417\370)

חוזה הרכישה של אדמת אהרון ולירו, שעליה הוקמו החנויות הראשונות בשוק מחנה יהודה, 2.7.1922 

עמוד ראשון. מארכיון מרדכי עליאש. (A417\370)


חתימת בעלי החנויות על חלוקת החנויות במסגרת הסכם רכישת הקרקע. (A417\370)

חתימת בעלי החנויות על חלוקת החנויות במסגרת הסכם רכישת הקרקע. חתימת אליהו יעקב בנא (בנאי) 

ליד ריבוע מס' 16 וחתימה בנו, מאיר אליהו בנא (בנאי) ליד ריבוע מס' 25. (A417\370)


סידור החנויות וחלוקתן (A417\370)

סידור החנויות וחלוקתן (A417\370)


בזיכרונות, שפרסמו בני משפחת בנאי, הם מרבים לספר על בית הסבא אליהו יעקב וסבתא חנה שרה כאנום בשכונת נווה שלום. משפחת בנאי, בדומה למשפחות העולים שהגיעו לירושלים באותה עת, התגוררה תחילה בשכונת הפחים (שבת צדק), בשולי אזור ה"נחלאות" של ימינו. בני המשפחה נמנו על ראשי העדה הפרסית: הם היו מעורבים בהקמת בית הכנסת הפרסי הראשון בירושלים ("פתחיה"), ייצגו את התושבים מול הרשויות העירוניות והיו ממקימי שכונת נווה שלום, שהוקמה ע"י קהילת שיראז בשנת 1900. אליהו יעקב בנאי, אשר בהתאם למסורת המשפחתית עבד כבנאי, אף בנה בה חצר עם דירות אחדות.


פועלם של יהודי שיראז שזור גם בהקמת שוק מחנה יהודה. השוק החל לפעול בשטח פתוח כבר בסוף המאה ה-19 על חלקת קרקע בבעלותו של אהרון ולירו. הוא התנהל ללא כל סדר וארגון, ושימש סוחרים וצרכנים מהסביבה. הסוחרים המקומיים, יהודים וערבים, הקימו פחים וצריפים ארעיים, ששימשו לממכר מרכולתם. ביניהם היה גם מאיר אליהו בנאי, בנו של אליהו יעקב, שמכר תוצרת חקלאית. עם תחילת השלטון הבריטי תבעו הרשויות לסלק את צריפי העץ ואת בתי הפח, שהקימו הסוחרים. החוק החדש קבע, כי מותר למכור ולסחור בחנויות קבע בלבד בהתאם לכללים סניטריים, שדרשה מחלקת הבריאות.


במבט לאחור הייתה זו ראשית התהליך, שהביא להקמת שוק הקבע, כפי שהוא מוכר כיום. אך אז, לפני מאה שנה לא היה זה פשוט לסוחרים, שכן בניית החנויות הייתה כרוכה בהוצאות כבדות ובמעמסה כלכלית. אף על פי כן התאגדו סוחרים אחדים, מרביתם יוצאי פרס, רכשו את הקרקע ובנו עליה את החנויות הראשונות. בין הרוכשים היה גם אליהו יעקב בנאי, שבבעלותו היו שלוש חנויות. באחת החנויות מכרו ירקות, ומעליה נבנתה דירה עבור בנו וכלתו של אליהו יעקב, מאיר אליהו ובכורה. בדירה זו התגוררו עם שמונת ילדיהם, שלימים הפכו אחדים מהם למוכרים היטב בעולם התרבות והבידור: יעקב, יוסי, חיים וגברי.​


יוסי בנאי [2006-1932] (PHIS\1469971)חיים בנאי [2008-1937] ביום חתונתו. צילום: שניידר אמון (PHIS\1469867)​

שניים מילדיהם של מאיר אליהו ובכורה בנאי. מימין: יוסי בנאי [2006-1932] ((PHIS\1469971

משמאל: חיים בנאי [2008-1937] ביום חתונתו. צילום: שניידר אמון (PHIS\1469867)​


אישור העברת הקרקע הסמוכה לשכונת מחנה יהודה מבני משפחת ולירו לנציגי הסוחרים, נובמבר 1922 (A417\370)

אישור העברת הקרקע הסמוכה לשכונת מחנה יהודה מבני משפחת ולירו לנציגי הסוחרים, 

נובמבר 1922 (A417\370)


שוק מחנה יהודה, 1943 צילום: רודולף יונס, אוסף התצלומים של קרן היסוד (PHKH\1264115)

שוק מחנה יהודה, 1943 צילום: רודולף יונס, אוסף התצלומים של קרן היסוד (PHKH\1264115)

 

הקמת החנויות הראשונות הייתה אבן דרך בהקמתו של השוק במרכז המסחרי המתפתח במערב ירושלים. פעילותו הציבורית של ראש המשפחה כנציג הסוחרים ברכישת הקרקע ובהקמת החנויות הראשונות בשוק הונצחה על ידי עיריית ירושלים בשנת 2000, עת הוחלט לשנות את שם רחוב האגס לרחוב אליהו יעקב בנאי. עבור הנינים שלו חוזה הרכישה הוא תיעוד היסטורי מרגש לתרומה המשפחתית, ליוצאי שיראז, לבניין ירושלים ולתרבות בארץ.​


רחוב אליהו יעקב בנאי, (לשעבר רחוב האגס) 2014, אוסף הנגטיבים של קרן היסוד (NKH\657278)​

רחוב אליהו יעקב בנאי, (לשעבר רחוב האגס) 2014, אוסף הנגטיבים של קרן היסוד (NKH\657278)​


מסעדת "האגס 1" ברחוב אליהו יעקב בנאי, צילום: טל חניה, 2022.

מסעדת "האגס 1" ברחוב אליהו יעקב בנאי, הפועלת במקומה של החנות שהייתה בבעלות משפחת בנאי, מנציחה את הכתובת הישנה. צילום: טל חניה, 2022.

 

תודה לאלי בנאי, נינו של אליהו יעקב בנאי, על השלמת המידע המשפחתי​.


​​​
​פורסם ב- 30.6.2022​​​​
​​​​​​​​