אחוזת בית הטבריאנית

נבחרתי לכהן כראש עיריית טבריה בשנת 1978. המשימות, שעמדו על הסדר היו רבות, ואחת מהן הייתה למלא את החסר בארכיון ההיסטורי של העיר. כאשר שאלתי היכן נמצאים החומר הארכיוני והמסמכים ההיסטוריים נאמר לי, כי עם המעבר של משרדי העירייה לבניין החדש, נשמרו רק פנקסי הפרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר. היה לי ברור שהעובדים לא הבינו את ערכם של המסמכים שאבדו לפיכך, אחת ההחלטות הראשונות, שקיבלתי עם תחילת כהונתי, הייתה להקים מרכז לחקר טבריה בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. התחלנו באיסוף ובריכוז אוספים פרטיים, צילומים מארכיונים שונים ואלפי תמונות היסטוריות של העיר עבור המרכז. פנינו גם אל הארכיון הציוני המרכזי, שהיה לנו לעזר רב.

טבריה ושפת הכנרת, 1910 בקירוב (PHG\1004024)

בשנת 1919 נוסדה בטבריה חברת "אחוזת בית" במטרה להקים שכונת מגורים מודרנית על הגבעות ממערב לעיר העתיקה. בעידודם של הברון רוטשילד ושל חברת פיק"א רכשה החברה 484 דונמים, והכינה תכניות בינוי מפורטות, שכללו מגרשים לבנייה ומוסדות לצורכי ציבור וחינוך. בארכיון הציוני גיליתי תיקים מגוונים, העוסקים בפיתוח השכונות החדשות בטבריה וביניהם גם תיקים רבים של ועד "אחוזת בית" אשר השכיל למסור לארכיון תיעוד על פעילותו. בארכיון נשתמרו גם תיקים של חברת פיק"א ושל קק"ל בנושאים הקשורים לטבריה ובעיקר לשכונה החדשה של "אחוזת בית".​

תקנות "אחוזת בית" טבריה: "מטרת האגֻדה היא ליסד בשביל חבריה פרבר מודרני מיֻחד בקרבת טבריה." (J1\258)

תזכיר בחתימתם של חברי ועד "אחוזת בית" אל מוסדות היישוב בנוגע לצפיפות ולמחסור 

בדיור בטבריה והצורך בהקמת שכונה יהודית חדשה מ-1921: 

"טבריה היא עיר ומשתרעת על שטח קטן בן 6 הקטר, ובתיה בנויים כקני נמלים: בית אצל בית, ובית על גב בית, ובעיר קטנה זו גרים 7 אלפים נפש, על כן רבה בה החלאה והזוהמא... תושביה גרים ממש במערות, 

על כן רבו בה המחלות. כפעם בפעם תבקר אותה החולירע ותעשה בה שמות." (J6\183)

משפחתי עלתה בתחילת המאה ה-20 לארץ ישראל, והתגוררה בתוך חומות העיר העתיקה של טבריה, שהייתה צפופה ורצופת מגֵפות. לסבי ולסבתי נולדו 15 ילדים, אך רק שמונה מהם שרדו את המגֵפות, שהתחוללו באותה העת. סבי וסבתי היו בין הראשונים שרכשו מגרש ובין הראשונים, שבנו בשכונה שעתידה הייתה לקום. בשנת 1921 נערך טקס הגרלת 150 המגרשים, והונחה אבן הפינה לבית חולים חדש, שתוכנן להיבנות בשכונה על שם פטר ורבקה שוויצר זכרם לברכה. 

הנחת אבן הפינה לבית החולים שוויצר בטבריה, 12.4.1921. התורמים, רבקה ופטר שוויצר, יושבים במרכז התמונה, מאחוריהם עומדת הנרייטה סאלד, מייסדת "הדסה". (PHG\1019457)

תוך כדי עיון במסמכים עקבתי בהתפעלות רבה אחר תושייתם של מייסדי "אחוזת בית". הם ביקשו לגייס את מיטב המתכננים עבור השכונה החדשה ובראשם פרופסור פטריק גדס, המתכנן האנגלי שהתגייס לייעץ בבניית האוניברסיטה העברית בהר הצופים. הפרופסור ערך צילום אוויר על מנת לתכנן את מפת הכבישים בהתאם לשבילי העיזים הקיימים בשטח השכונה המתוכננת להיבנות. כראש עיר התפעלתי מהתכנון המתכתב עם הנוף הטבעי במינימום התערבות כמו חפירות ובניית קירות אבן.

מכתב מארתור רופין, ועד הצירים, אל אשר ארליך, מזכיר אגודת "אחוזת בית", בנוגע לביקור של 

פרופסור גדס בטבריה, 9.6.1920. (A184\7)

ועד "אחוזת בית" פעל במקצועיות רבה והוביל החלטות, שרלוונטיות עד לימינו אנו בטבריה. מעיון בפנקס התקנות אשר אינן ניתנות לשינוי עולה, כי הייתה הקפדה וחשיבה מֵרבית בתכנון מפת הכבישים. רוחבם של הכבישים עמד על 16 מטרים. בכל רחוב ניטעו עצים המתאימים לייעודו של הכביש ולמקום הספציפי. כמו כן תוכננו שטחים ציבוריים למבני ציבור. מבקרים רבים, שהגיעו מחוץ לשכונה, נפעמו מיופייה. אחד המבקרים הבולטים היה הלורד בלפור לצידו של פרופ' חיים ויצמן ומר נחום סוקולוב אשר העיד, כי הוא נרגש מיפי המקום.

קהל חוגג של אלפי איש התאסף על מדרון ההר של טבריה ביום ו' כסלו תרפ"ג. במעמד הנציב העליון ובאי כוח המוסדות הונחה אבן הפינה לייסוד השכונה החדשה של חברת "אחוזת בית". באותו מעמד הוכרז, כי זו השכונה השלישית מחוץ לחומות העיר והיא תיקרא "קריית שמואל" על שם הנציב העליון הרברט סמואל. השמחה ותחושת רוממות הרוח אחזה בכל אלפי הנוכחים, והייתה ביטוי להרגשה שימים חדשים באים אל טבריה, שהשכונה תצעיד אותה קדימה.

העתק מכתב מוועד "אחוזת בית" אל הנציב הרברט סמואל, שבו הם מודים לו על קבלת הצעתם לקרוא לשכונה על שמו, ומציעים מספר שמות אפשריים: רמת שמואל, גבעת שמואל, קרית שמואל, עיר שמואל או בית שמואל, 1922. מארכיון אשר ארליך (A184\7)

צילום הזמנה לחגיגת קריאת השם לשכונה החדשה במעמד הנציב העליון, שנשלחה לוועד החינוך של ההנהלה הציונית, 1923. מארכיון אשר ארליך (A184\7)

טקס הנחת אבן הפינה לשכונה "קרית שמואל" במעמד הנציב העליון הרברט סמואל ורעייתו. נשיא חברת "אחוזת בית" ברוך בן-טובים קורא בפני האורחים את מגילת היסוד. התצלום באדיבות המשפחה.

עם המעבר של משפחתי לשכונה החדשה, שבה היו מים זורמים, אוויר צח וכל יתר התשתיות הראויות למגורים, ניכר שיפור ברמת החיים וברווחה הבריאותית של בני משפחתי ושל כלל תושבי העיר. שמה של השכונה המטופחת והמיוחדת הגיע לכל חלקי היישוב, ורבים ביקשו להימנות על יושביה. על המצטרפים לשכונה בסוף שנת תרפ"ט נמנו הרבי מגור והרב מבנדין אשר רכשו ארבעים מגרשים. המשורר חיים נחמן ביאליק, י. פישמן עורך ה"מורגן ז'ורנל", ד"ר יעקב קלצקין, א. סלוצקי ומנחם אוסישקין רכשו גם הם מגרשים בשכונה.

~ ​פורסם ב- 21.8.2022​​​​​​ ~​
​​​​