תהפוכות הארכיון - הצצה לעולם שנעלם

מאז שפרשתי לפני כ-20 שנה מהארכיון הציוני, אני עוסק רבות במחקר גנאלוגי, ומוצא עניין וסיפוק רב בתחום, אבל צריך להודות שעיסוק זה יכול לעיתים להיות מייגע ומשעמם. אתה עובר על מאות, ולפעמים אלפים, של מסמכים בתקווה למצוא את המשפחה האחת והיחידה, שמעניינת אותך. כך חשתי לאחרונה, כאשר עברתי על עשרות תיקי ארכיון 'המשרד הארץ-ישראלי בלבוב' שבפולין (היום לביב באוקראינה) במסגרת תחקיר שערכתי. התיקים נסרקו בשנות התשעים, וניתנים לעיון מקוון באתר האינטרנט של מוזאון השואה בוושינגטון. תיק אחרי תיק, המכילים פניות של המבקשים לעלות לארץ בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים, מסודרים לפי הא"ב הקירילי. מהר מאוד גיליתי, שאין כל ערך לסדר האלפביתי הקיים. במקור התיקים, המכילים מידע בפולנית, בעברית וביידיש, היו מסודרים לפי א"ב פולני, אך בתהפוכות הזמן, שהותירה מלחמת העולם השנייה לאחר שלבוב נהפכה לחלק מברית המועצות, הם סודרו מחדש על ידי ארכיונאים אוקראינים לפי א"ב קירילי, כך שהסדר המקורי השתבש. פעמים רבות חל בלבול בין שמו הפרטי של הפונה לשם משפחתו, והתיק סודר לפי הנתון הראשון, ולכן קשה לאתר את השם המבוקש. לא ראיתי ברירה אלא לעבור על כל מאות התיקים בתקווה למצוא את מה שחיפשתי. משימה מייגעת אבל יכולה לזמן הפתעות!​

קבוצה של חלוצים מרוסיה ומאוקראינה, לבוב, 1922 (PHZPR\1252148)

אכן בין התיקים הסטנדרטיים של המועמדים לעלייה, השמורים בארכיון בלבוב, ובהם בקשות לקבלת אישורי עלייה לארץ, נתקלתי פתאום במסמך יוצא דופן, שהפך את המשימה האפורה לסיפור אישי קורע לב. היה זה עותק מודפס של מכתב בעברית צחה של אישה בשם בלצ'יה לינדנבוים מהעיר סטריי (jStry), שביקשה דווקא לא לאפשר את עליית בעלה, שעזב אותה עם שני ילדים קטנים וביקש, כפי שנודע לה, להימלט לארץ ישראל. האישה התחננה לא לאפשר לבעלה חיים לעלות לארץ עד שיסדיר את ענייניה: "מפני שאני יודעת שבלי רשיון מכם אי-אפשר לנסוע אפנה בקשה אל הסוכנות החשובה לרחם על אלמנה חיה כמוני היום ולא לאפשר לבעלי הנ"ל רשיון."

המכתב מנובמבר 1935, שנשמר בארכיון בלבוב, היה ממוען למחלקה לעלייה בסוכנות היהודית בירושלים, וכך באופן לא מפתיע, המקור בכתב יד, שמור בארכיון המחלקה לעלייה בארכיון הציוני, שכן בשני המשרדים טיפלו בבקשה. מה עלה בגורלם של בני הזוג - לא ידוע, שכן הטיפול בתיק הופסק בראשית 1936, ולא אותר עוד מידע על המשפחה בארכיון הציוני.

"לפני חודשים אחדים עזב בעלי הנ"ל אותי עם ילדי שילדתי לו... אבקש לא לתת לו רשיון נסיעה"

מימין: המכתב המקורי אל המחלקה לעלייה, השמור בארכיון הציוני המרכזי (CS6\1367) 

משמאל: עותק מודפס, שנשמר בארכיון המשרד הארץ-ישראלי בלבוב 

[אתר מוזיאון השואה בוושינגטון, חטיבה 332, RG\31.066]

תיק זה הוא דוגמה לחשיבות הארכיון של המשרד הארץ-ישראלי בלבוב כמקור למחקר גנאולוגי. לבוב, בירת מחוז גליציה ואחת הערים המרכזיות בפולין שבין שתי מלחמות העולם, היא מקום יוצא דופן במפת הארכיונאות היהודית. בו בזמן, שבמרבית המקומות האחרים במזרח אירופה חומר של המוסדות היהודיים השונים הושמד ברובו בעת הכיבוש הנאצי, הרי שבלבוב השתמרו עשרות ארכיונים מסוג זה, וכיום הם שמורים בארכיון ההיסטורי הממלכתי בעיר. ניתן למצוא בו, בנוסף לארכיון של המשרד הא"י, גם ארכיון של ההסתדרות הציונית של אזור גליציה, של ארגון ההגירה היהודי "היאס", של תנועות החלוץ השונות ומפלגות וארגונים מקצועיים שונים. חשיבותו של אוסף גדול זה של ארכיונים יהודיים היא מעבר לעניין המקומי. היא מאפשרת הצצה לדרך פעילותם של גופים אלה, שארכיוניהם במקומות אחרים אבדו, ועל ידי כך ללמוד משהו גם עליהם.

סדנא לנגרות, קורס להכשרת חלוצים, לבוב, 1921 בקירוב (NZPR\406584)

אלפי הכרטיסים של המבקשים לעלות לארץ, שלחלקם מתלווים גם תצלומי הפונים, מספרים, כל אחד בנפרד, סיפור של משפחה יהודית אחת, אך הם מהווים תיעוד נרחב של כלל יהודי גליציה. מרבית התעודות כוללות מידע על השכלתם, על עיסוקיהם ועל מצבם המשפחתי והכלכלי של הפונים. המבקשים לעלות כחלוצים פירטו את הכשרתם ואת פעילותם למען ארץ ישראל, ציינו מקצועות מועדפים ואת כישוריהם מתוך תקווה, שמידע זה יעניק להם יתרון בקבלת אישורי עליה. לעומת זאת, בעלי הון פירטו את נכסיהם, כיוון שכל מי שהיה בבעלותו בארץ ישראל סכום של 1,000 לי"ש בחשבון בנק בארץ או נדל"ן שווה ערך, יכול היה לזכות בסרטיפיקט של 'קפיטליסט' מחוץ למכסה הכללית, שניתן על בסיס יכולת כלכלית.

"קורא וכותב ומעט מצייר, השתתף בפעילות קק"ל"... נימוקים לבקשה לאישור עליה לא"י 

[אתר מוזיאון השואה בוושינגטון, חטיבה 332, RG\31.066]​

המועמדים נדרשו להגיע לראיון לאימות המידע, שמסרו בכתב. כך לדוגמה באחד התיקים ישנו תיעוד טרגי על אודות רבקה פלזנשטיין, שנאלצה לדחות את מועד הראיון שנקבע לה לבדיקת כשירות בהתאם לנתונים שמסרה ("קווליפיקציה"), בשל מחלה. לצערה לא נקבע לה מועד חדש, והיא לא הצליחה לעלות לארץ. שמה כלול בין נספי השואה המתועדים ב"יד ושם".

בקשה לדחות את מועד הראיון לבדיקת כשירות במשרד הא"י בלבוב, 1925 

[אתר מוזיאון השואה בוושינגטון, חטיבה 332, RG\31.066]

מבקשי רשיון עלייה, שזכו לקדימות בתור, היו פליטים יהודיים מגרמניה, שגורשו משם כתושבים בעלי אזרחות פולנית בנובמבר 1938.

בשל חשיבות ארכיון זה לתיעוד לתולדות האזור, בשנות ה-90, עת שימשתי כמנהל הארכיון הציוני הייתה לי הזכות להוביל את פרויקט הצילום במיקרופילם של מרבית החטיבות הציוניות, השמורות בלבוב. לא יכולתי להעלות על דעתי אז, שלבוב תהיה נתונה שוב בימים אלה במצב מלחמה. כארכיונאי עלי לציין שזוהי דוגמה לחשיבות העתקת חומר ארכיוני למדיות שונות ולשמירת ההעתקים בנפרד מהחומר המקורי.​

 ~ ​פורסם ​ב- 9.1.2023​​​​​ ~