המאבק על מיקומו של בית החולים "העמק"

מאת: פרופ' יוסי כץ, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר אילן, חתן פרס ישראל בגאוגרפיה ובידע ארץ ישראל לשנת 2016 וחבר המועצה הציבורית של הארכיון הציוני

 

ארבעים ושבע שנים אני מבקר בארכיון הציוני, ונדמה לי שאני יכול להיחשב כזקן הנעזרים הפעילים בארכיון. ספריי ומאמריי הרבים מבוססים רובם ככולם על מקורות ארכיוניים, השמורים בארכיון הציוני. מדי פעם אני מגלה בארכיון פרשיות מעניינות באקראי. טור זה יעסוק במסמכים, שמצאתי בתיקי חברת "קהיליית ציון" מסוף שנת 1926, שצדו את עיניי בעקבות התנדבותי בחדר המיון בבית החולים "העמק" בעפולה.

 

ראשיתו של בית החולים "העמק" עוד בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת עת הוקם בעין חרוד אוהל מיוחד, ששימש כחדר חולים עבור יישובי הסביבה. לימים הוחלף האוהל בעין חרוד בצריף עץ. רק בקיץ 1927 הונחה אבן הפינה להקמת מבני הקבע של בית החולים סמוך לעפולה, שפתח את שעריו באביב 1930 – חמש שנים לאחר שנוסדה עפולה ביוזמת חברת "קהילית ציון" בארה"ב.


צריף החולים בעין חרוד, 1925 (PHPS\1339427)
צריף החולים בעין חרוד, 1925 (PHPS\1339427)


בית חולים "העמק", ינואר 1930, צילום: צבי פייגין (KH4\12143-2p)

בית חולים "העמק", ינואר 1930, צילום: צבי פייגין (KH4\12143-2p)

 

דומה שלא רבים יודעים, כי עד סמוך להנחת אבן הפינה התכוון מרכז קופת חולים של ההסתדרות, שהופקד על בנייתו של בית החולים המרכזי לעמק, לבנותו לא בסמיכות לעפולה אלא סמוך לכפר יחזקאל בלב ההתיישבות העובדת בעמק יזרעאל. קיבוצים ומושבים בעמק, שזה מקרוב נוסדו, תבעו להקים את בית החולים בסמוך ליישוביהם בנימוק, שתושבי עפולה יכולים להיעזר בשירותי הבריאות בחיפה. כמו כן הם ציפו, שבית החולים יספק מקומות עבודה לבני היישובים, שסבלו מאבטלה גבוהה.

 

מה גרם לשינוי ההחלטה ולבניית בית החולים באתר שבו הוא נמצא כיום?

"קהיליית ציון" הייתה חברה, שרכשה קרקעות להתיישבות בארץ ישראל. בשנת 1925 ייסדה את עפולה, שתוכננה כמרכז עירוני לכל יישובי עמק יזרעאל. "קהיליית ציון" נרתמה למאבק תושבי עפולה עבור הקמת בית החולים בתוך העיר. ממכתב ששלחה לד"ר יוסף שפירא מתברר, כי "העובדה שרוצים לפסוח על עפולה המרכזת סביבה את החלק הכי גדול של ישוב העמק, כשהולכים לבנות מוסד כל כך חשוב, עוררה התמרמרות גדולה ברוב מושבות המקום ובעפולה גופא. מכל הצדדים נשלחו מחאות למחלקת הבריאות של ההנהלה הציונית, ל"הדסה", לנו, ל"קופת חולים" ולמוסדות אחרים. התוצאה היתה שמחלקת הבריאות של ההנהלה הציונית אסרה לעת עתה על "קופת חולים" להתחיל בבניין עד שהעניין יתברר. היא, מחלקת הבריאות, תכנס ועדה שתכיל את באי כוח כול המוסדות המתעניינים בדבר, כדי לבררו מחדש. בוועדה זו תשתתף גם "קהילית ציון". הוועדה כללה גם את ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף, שביקר בעפולה ותמך בהקמת בית החולים בעיר "למען התפתחות עפולה והעמק כולו". דיזנגוף אף העביר תזכיר ברוח זו להנהלה הציונית.


 מכתב ששלחה "קהילית ציון" אל ד"ר יוסף שפירא בחיפה בנוגע להקמת בית החולים, 10.12.1926 (KH4\14261)

מכתב ששלחה "קהילית ציון" אל ד"ר יוסף שפירא בחיפה בנוגע להקמת בית החולים, 10.12.1926 – 

עמוד ראשון מתוך שלושה (KH4\14261)


עפולה, 1925 לערך (PHG\1010857)

עפולה, 1925 לערך (PHG\1010857)

 

אנשי עפולה פנו לרופאים מומחים וברי סמכא בענייני סניטריה ורפואה בעמק ובהם ד"ר הלל יפה וד"ר יוסף שפירא, וביקשו את המלצתם היכן עדיף להקים את בית החולים – בעפולה או בכפר יחזקאל בהתחשב בנתוני כל אחד מהמקומות. במכתבים ששלחו לרופאים העלו שורה ארוכה של נימוקים גיאוגרפים-תחבורתיים, גיאוגרפים-יישוביים, גיאוגרפים-כלכליים, גיאוגרפים-פוליטיים, ואקולוגים-סביבתיים, ודרשו להקים את בית החולים בעפולה ולא ליד כפר יחזקאל. נמנה הנימוקים אחד לאחד:

1.      עפולה נמצאת ליד תחנת הרכבת, והיא מחוברת על ידי קו המסילה עם יישובי הסביבה מה שמקל על הנגישות ומוזיל את עלות הובלת החולים.

2.      עפולה נמצאת על צומת דרכים, המחבר את יישובי הסביבה, ובה עצמה נסללו כבר דרכים וכבישים "מה שמאפשר בשביל בית החולים תנאי חיבור נאותים".

3.      מתנהל עתה משא ומתן עם השלטון הבריטי על סלילת כביש בין עפולה וחיפה, שיעבור בין היישובים היהודיים.

4.      עפולה נמצאת במרכז העמק, וב-18 היישובים מסביבה מתרכז יישוב של יותר מ-3,000 נפש, בו בזמן שבגוש היישובים סביב כפר יחזקאל מתרכזים לא יותר מ-1,100 נפש, כולל כפר יחזקאל עצמו. "יש עוד להעיר שגוש כפר יחזקאל גופא גם כן אינו רחוק מעפולה".

5.      ההסתדרות הציונית מתכוונת לבנות יישובים חדשים במרחב שבין עפולה ותל יהושע (לימים כפר יהושע).

6.      חברת קהילית ציון מוכנה להעניק לבית החולים שטח בגודל של 40-30 דונם במקום, שייקבע על ידי הוועדה, ומועצת העיר מוכנה לנטוע את הגן מסביב לבית החולים.

7.      עפולה משמשת מרכז כלכלי ("מקום מרכזי" במונחי התאוריה הגיאוגרפית-כלכלית) לא רק ליישוב היהודי אלא גם לערבים מג'נין ונצרת. "המעבדה של "הדסה" בעפולה, הנותנת עזרה מדיצינית גם לתושבי ג'נין ונצרת, מושכת אליה חולים ממקומות אלה הקונים שם את סחורות וחומרים, הדרושים למשקיהם. בית חולים גדול בעפולה שימשוך אליו הרבה יותר חולים יסייע כמובן להתפתחות העיר על ידי זה שלחנווני עפולה תהיה הזדמנות למכור סחורותיהם.

8.      "מנקודת השקפה פוליטית: הממשלה בונה את כל מוסדותיה המרכזיים כמו משטרה ובתי דואר מרכזיים בשביל העמק, בעפולה. כעת מתנהל אתה מו"מ אודות סלילת כביש מעפולה לחיפה, שיחבר את המושבים העברים. אם היא, הממשלה, תשמע שאנו נמנעים מבנות בעפולה מוסד כל כך חשוב כמו בית חולים מרכזי המיועד לשימוש כל העמק, תתקלנה דרישותינו אליה בהתנגדות מצדה, כיוון שהיא יכולה לטעון, שאפילו אנו מצדנו נמנעים מתת לעפולה צורת עיר."

9.      ביכולתה של עפולה לספק מים עבור 5,000 נפש לערך תוך ניצול באר אחת מתוך שתיים העומדות לרשות עפולה.

10. עפולה נמצאת בגובה של 90-80 מטר מעל פני הים, היא פתוחה לצד הים ומשטר הרוחות בה נוח.

11. בעפולה בוצעו עבודות ניקוז מקיפות ומודרניות המונעות את התפרצות הקדחת בה.   ​


כפר יחזקאל (PHG\1062849)
כפר יחזקאל (PHG\1062849)


מכתב ששלחה "קהילית ציון" אל ד"ר הלל יפה בחיפה בנוגע להקמת בית החולים, 19.12.1926 (KH4\14261)
מכתב ששלחה "קהילית ציון" אל ד"ר הלל יפה בחיפה בנוגע להקמת בית החולים, 19.12.1926 – 

עמוד ראשון מתוך שלושה (KH4\14261)


בניגוד לעמדתם המוצקה של פרנסי עפולה הייתה עמדת מרכז קופת חולים "שהאקלים בכפר יחזקאל הרבה יותר מוכשר לבית חולים מאשר עפולה ושבאחרונה יש הרבה אבק העלול להזיק לחולים". במענה לטענה זו ציינו פרנסי עפולה "שהולכים לבנות בית חולים ולא בית הבראה. בכל העולם התרבותי בונים את בית החולים במרכזי העיר, מקום בו מתרכז רוב היישוב הזקוק להם. אפילו הממשלה האנגלית, האיטלקית ואחרות לא בנו את בתי החולים שלהם בפינה נידחת כקרית ענבים למשל, אלא ברחובות המאובקים בירושלים, מקום בו נמצא הקהל הזקוק להם. לפי הידיעות השטחיות שקיבלנו, לא היו בעפולה שום מקרי קדחת, בו בזמן שבגוש כפר יחזקאל סובלים ממחלה זו".

 

פרנסי עפולה הציגו את נימוקיהם בפני ועדת מומחים מיוחדת, שמונתה על ידי המוסדות הציוניים וזו השתכנעה, והחליטה להקים את בית החולים בסמוך לעפולה. הוועדה התנתה את העברת הכספים שהובטחו לבנייה במילוי החלטתה.

 

במחקרה על ההיסטוריה של קופת חולים מציינת פרופ' שיפרה שוורץ, כי ראשי קופת חולים פנו למשקי עמק יזרעאל המזרחי, והבהירו להם שלאור החלטת ועדת המומחים המיוחדת אין מנוס אלא לקבל את חלופת עפולה: "התנאים הקשורים עם בניין בית החולים אינם נותנים כל תקווה לקבל אף פרוטה מ-8,000 הלירות המצריות (שווי ערך לכ-8000 פאונד) שאנו עומדים לקבל בשביל הבניין אם לא נבנהו לפי החלטת וועדת המומחים שנבחרה על ידי וועד הבריאות... כל עיכוב ודחייה לשם בירורים חדשים מסכנים ממש את עצם בניין בית החולים על ידינו".

 

נציין כי בסופו של יום גם פרנסי עפולה לא השיגו את מלוא תאוותם, שכן ההנהלה הציונית החליטה להקים את בית החולים מחוץ לשטח העירוני, בקרבת עפולה, בעוד פרנסי עפולה דרשו להקים את בית החולים בלב היישוב. 


בית החולים "העמק" בעת בנייתו, 1928 (PHG\1000592)

בית החולים "העמק" בעת בנייתו, 1928 (PHG\1000592)​

​​​​​​​​​