"בימים
ההם בזמן הזה" נוהגים לומר במהלך הדלקת נרות החנוכה. משפט זה ביטא באופן
מיוחד את תחושותיה של התנועה הציונית בנוגע לעבר: כמו החשמונאים בימי בית שני, כך גם
הציונות נאבקה להשתחרר מכבלי מעצמות זרות במטרה להגיע לעצמאות מדינית בארץ ישראל.
החשמונאים הפכו לסמל ליהודי העומד על שלו ונלחם עבור מטרותיו בניגוד ליהודי הגולה,
הנאלצים להיכנע בפני השלטונות.
חג
החנוכה קיבל משמעות נוספת ותוכן שונה, המשתקפים בכרזות השונות, שהופצו לקראת החג. גלריית
הכרזות שלפניכם מדגימה כיצד המוטיבים של הגבורה והאור באו לידי ביטוי בכרזות
החגיגיות.
_____________________________________________________________________
התנועה הרוויזיוניסטית ייסדה את "קרן תל-חי"
על מנת לגייס כספים לפעילותה. הקרן החלה לפעול לאחר מאורעות תרפ"ט על מנת
לתמוך בהגנה עברית ולאמן את הנוער להגנה עצמית. החל משנת 1935 נערך "מפעל חנוכה"
לגיוס תרומות בארץ ובעולם לטובת תמיכה ביישובים ולהקמת מוסדות של חברי התנועה. איסוף
הכספים של "קרן תל-חי" יצר תחרות בינה ובין קרן קימת לישראל על ליבו ועל
כיסו של הציבור הרחב. בכרזה זו של "קרן תל-חי" לקראת "מפעל חנוכה
תש"ג" נראה איש תנועת בית"ר קורע סרט צהוב מזרועו של יהודי זקן.
מגבית לקרן תל חי, חנוכה תש"ג, 1942. עיצוב: צבי
ברגמן (KRA\2327)
______________________________________________________________________________________
תנועת
הנוער "המכבי הצעיר" החליטה בשנת 1944 לייסד מנהג חדש: מרוץ לפיד בחנוכה
לזכר המכבים, שהתחיל מקברות המכבים, והמשיך משם לשאר חלקי הארץ. הרעיון לערוך את
המרוץ הושפע ממרוץ הלפיד הראשון, שנערך באולימפיאדת ברלין בשנת 1936, אך גם מתיאור
המִשנה על העברת מסרים מיישוב ליישוב באמצעות הדלקת לפידים בתקופות קדומות בארץ
ישראל. המרוץ הראשון נערך בכ"ט בכסלו תש"ה. הכרזה המוצגת כאן נדפסה לאחר
קום המדינה, כשמרוץ הלפיד כבר הפך למסורת. הרצים עברו עם הלפיד גם בבניין המוסדות הלאומיים ובבית הנשיא
בירושלים.
כרזה של הסתדרות
"המכבי" על מרוץ הלפיד, תוכנית המרוץ והטקסים המיוחדים, 1950.
עיצוב:
ריקו בלס (KRA\1152)
"מרוץ הלפיד" הצית עניין
מחודש בחג החנוכה, וזכה להצלחה רבה. בשנת 1948 הצטרפו גם הגדנ"ע, גדודי הנוער
ל"מרוץ הלפיד", ורצים מכל רחבי הארץ הגיעו למודיעין, ומשם המשיכו לתל
אביב למרות קשיי מזג האוויר וחידוש קרבות מלחמת העצמאות.
כרזה של הגדנ"ע לקראת מרוץ
הלפיד, חנוכה תש"ט, 1948 (KRA\554)
_____________________________________________________________________________________
"יחידת מדליונים ומטבעות" (כיום
"החברה הישראלית למדליות ולמטבעות") הוקמה בשנת 1958 במסגרת חגיגות
העשור למדינת ישראל כדי להנציח אירועים לאומיים והיסטוריים, אישים וציוני דרך
בתרבות, באמנות ובחברה. מטבע חנוכה הראשון שהטביעה היה "תורה
אור", שעליו הופיעה מנורה שדוגמתה נלקחה ממטבע עתיקה מימיו של מתתיהו
אנטיגנוס, אחרון מלכי החשמונאים (40-37 לפסה"נ). המטבע עוצב על ידי צבי
נרקיס. מטבע חנוכה השני הוטבע בשנת 1960, והוקדש ליובל החמישים של קבוצת דגניה ושל
ההתיישבות הקיבוצית בארץ ישראל. פני המטבע עוצבו על ידי מרים קרולי, וגב המטבע
עוצב על ידי רוטשילד את ליפמן. כרזות מיוחדות פרסמו את הנפקת המטבעות החדשים.
כרזה של יחידת מדליונים ומטבעות עם
מטבעות חנוכה, 1960. עיצוב: מרים קרולי (KRA\367)
מטבעות חנוכה, פרסום של יחידת מדליות
ומטבעות משנת 1960. עיצוב: רולי (KRA\323)
_____________________________________________________________________________________
לאוסף המגוון והעשיר ביותר של כרזות בנושאי חגי ישראל
אחראית קרן קימת לישראל. בעונת החגים היא חילקה כרזות לבתי ספר, לתנועות נוער ולמוסדות
חינוך ציוניים בארץ ובחו"ל. הכרזות נועדו להסברה, לחינוך הדור הצעיר ולגיוס
תרומות, והציגו את מנהגי החג המרכזיים לצד מסרים ציוניים. בכרזות חנוכה השונות
מופיעים החנוכייה והסביבון לצד מרוץ הלפיד ורעיון החירות.
כרזה של קק"ל לחנוכה, שנות ה-60.
עיצוב: הלה (KRA\451)
כרזה של קק"ל לכבוד חנוכה (KRA\86)
כרזה של קק"ל לכבוד חנוכה, שנות ה-60 (KRA\444)
כרזה של קק"ל לכבוד חנוכה, שנות ה-60. עיצוב: מיכל לשם (KRA\180)
_____________________________________________________________________________________
משרד החינוך והתרבות הזמין מהמעצב
מיכאל אלקיים סדרה של 16 כרזות בנושא "חגי ישראל". הכרזות הללו שילבו השפעות
של ספרות סת"ם, יודאיקה ומיסטיקה
יהודית, המאפיינות את עבודותיו של אלקיים. אחת הראשונות שבהן הייתה זו של חנוכה משנת
1988, ובה מופיע איור בסגנון מנדלה עם
סמלי החג מסביב לברכת הדלקת הנרות.
כרזה של משרד החינוך והתרבות לחנוכה,
1988. עיצוב: מיכאל אלקיים (KRA\2134)