הקהילה היהודית בדמשק בראשית המאה ה-20 הייתה חסרת זיקה לתנועה הציונית וליישוב היהודי בארץ ישראל. יהודי דמשק שמרו על הקשר המסורתי עִם הארץ, אך לא היו שותפים לרעיונות הלאומיים שנפוצו בה, וזאת למרות שהיו תחת שלטון אחד. בתקופה זו הייתה מצוקה כלכלית אדירה בדמשק, שהובילה רבים, בייחוד את הצעירים, להגר לארצות אחרות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גורשו רבים ממנהיגי היישוב לדמשק על ידי השלטון הטורקי, ביניהם דוד ילין, אליעזר ריבלין, ד"ר שלמה שילר ומאיר דיזנגוף. כאשר הגיעו אישים אלה לדמשק הם ראו במו עיניהם את מצבה הקשה של הקהילה היהודית, וניסו לסייע במידת האפשר. גם לאחר שחזרו לארץ ישראל בעקבות הכיבוש הבריטי פעלו לשקם את הקהילה ואת מוסדותיה. תחום מרכזי שבו הוגש סיוע היה החינוך. ועד הצירים שלח את יהודה בורלא ואת יוסף יואל ריבלין לנהל את בתי הספר העבריים לבנים ולבנות בדמשק ולשקם אותם. בתי הספר הללו שמו דגש על לימוד השפה העברית והעברת תכני לימוד, שנלמדו בבתי הספר בארץ ישראל. כך הופצו הרעיונות הציוניים בקרב התלמידים ובקרב הקהילה היהודית המקומית. המנהלים מארץ ישראל ערכו כינוסים, אירועים ונשפים במועדונים הציוניים, שהוקמו בדמשק, כמו "מכבי" ו"קדימה".
תלמידות בית הספר העברי לבנות בדמשק, 1919 (PHG\1023055)
בתי הספר העבריים ניהלו תחרות קשה עם בתי הספר של כי"ח. בכי"ח שמו דגש על לימודים כלליים ולימוד שפות, ומסירת המנדט על סוריה ולבנון לידי צרפת השפיע אף הוא על העדפת בתי הספר הללו. בשנת 1922 בתי הספר העבריים ספגו מכה קשה. ועד הצירים החליט לצמצם את התמיכה הכספית בדמשק, ושני מנהלי בתי הספר, יהודה בורלא ויוסף יואל ריבלין, הוחזרו לארץ ישראל. ועד הצירים שלח מכתב לוועד העדה העברית בדמשק, שבו הוא הסביר מדוע תקציבם פחת: "לצערנו הגדול איננו יכולים להמשיך יותר את העבודה בסוריה. העולים הרבים הבאים לארץ ישראל מארצות הפרעות עולים להסתדרות הציונית בסכומים עצומים, ולפיכך היא מחויבת לקמץ בכל מקצעות עבודתה...". ועד הצירים החליט רק לצמצם את התקציב ולא להפסיקו לגמרי: "אין הוא רוצה לעזב לגמרי את הנטיעות שהוא נטע על שדה החינוך גם מחוץ לגבולותינו וע"כ הוא החליט להפחית את תקציבו בשביל דמשק ולהוסיף לתת תמיכה לבתי הספר העברים עד כדי שהקהלה היהודית במקום זה תוכל לקבל על עצמה את כלכלת מוסדות החנוך שלה".
מכתב מוועד הצירים לוועד העדה העברית בדמשק, 29.5.1922 (S2\628)
יוסף יואל ריבלין ויהודה בורלא (במרכז התמונה) בירושלים בשנת 1922, לצד סופרים-מורים נוספים: משה כרמון, אביעזר ילין, דוד אבישר ודוב קמחי. צילום: יעקב בן דב (PHG\1017578)