ה'עולם' על פי הרצל

ביוני 1897 יצא לאור הגיליון הראשון של העיתון Die Welt ("העולם"). תיאודור הרצל, שכבר היה בעיצומן של ההכנות לקונגרס הציוני הראשון, חש בחסרונו של עיתון, שישמש במה לדעות ולפרסומים של התנועה הציונית. הוא היה נחוש להוציא אותו במהירות האפשרית. בשל מחסור באמצעים כספיים התעכבה הוצאת העיתון, ולכן פנה הרצל לאביו כדי בדוק אם יוכל לסייע לו ולממן את הוצאתו של העיתון לאור. אביו הסכים, והעיתון יצא לדרך. 

 

את מורת רוחו מהעיכוב בהוצאת העיתון ביטא הרצל כשנפגש עם חברי מערכת העיתון העתידי והעיר "שכבר לפני חודשים רבים העליתי את ההצעה שעלינו להבטיח לעצמנו בסיס בשביל בטאון התנועה, שהכל רואים בו צורך דחוף, באמצעות החתמה מוקדמת של מנויים. בעניין הזה, כמו בעניינים אחרים שהמלצתי לעשותם, לא קרה דבר, אלא אם כן קמתי אני ועשיתי. ועל כן החלטתי פשוט לברוא את העיתון בעצמי, בכספי ובעמלי." *

(יומני הרצל, ספר רביעי, 13 במאי, 1987)

 

PR\23529
שער הגיליון הראשון של 'די ולט', 4 במאי, 1897 (PR\23529)

 

ביומנו מתוארים גם הדיונים על אופיו של העיתון:

 

"אמש עשינו את המתכונת של העיתון. אני התוויתי את התוכנית, מדור אחר מדור, בעוד קלנר, לנדאו ושטיינר הקשיבו לי, דומני, בהשתאות. קלנר ולנדאו נתנו עצות פה ושם. על פי עצתו של קלנר היה יוצא מזה מעין עיתון מלומד בנוסח אנגלי-יהודי-גרמני. על פי עצתו של לנדאו היה Die Welt עיתון פולמוסי עם אופק גליצאי בעיקרו. אני סבור שהוא צריך להיות עיתון כלל-יהודי שכולו אומר כבוד." (יומני הרצל, ספר רביעי, 15 במאי, 1987)

 

כהרגלו, ואולי גם בשל מחסור בכוח אדם, עסק הרצל בכל הפרטים הקטנים הכרוכים בהדפסת העיתון. ביומנו תיאר את השלבים האחרונים של הדפסת העיתון , כולל שילוב פרסומת ללא תשלום, לשיפור המראה:

 

"שלשום ואתמול בניתי את Die Welt. לא היה כלום. היום יש עיתון עם דיוקן ברור. קראתי את כל יריעות ההגהה, גם את "המודעות", חילקתי את כל הטורים. כלומר אין מודעות. ברגע האחרון ביקשתי מקרמנצקי שייתן לי מודעה שלא בתשלום. הוא לא יכול היה לתת לי אותה כי הוא נמצא בעיצומו של משא ומתן עם עיריית וינה. בערב, ב"ציון", הביאו לי מודעה של סוחר בגדים מרחוב מאריההילף.

מלאכת העימוד הסבה לי הנאה.

אמש בשעה שש יצא העותק הראשון של Die Welt ממכונת הדפוס. אני מקדיש אותו להורי היקרים." 

(יומני הרצל, ספר רביעי, 2 ביוני, 1987)

 

למרות הסיפוק שחש הרצל עם פרסום העיתון, הוא דאג למשרתו הבכירה ב"נויה פראיה פרסיה". מנהליו הבהירו לו כמה פעמים שהם מצפים ממנו לסגור את עיתונו החדש, אך הרצל לא הסכים לכך ולקח בחשבון שההתנגדות עלולה הייתה להביא לפיטוריו. את הפתרון הוא מצא במינוי גיסו, פאול נאשאואר, כמו"ל הרשמי של Die Welt.

 

 H1\3215
שער הגיליון השישי של Die Welt ועליו הערות בכתב ידו של הרצל לגבי העלות לשנה למנויים

במדינות השונות (H1\3215)

 
H1\3242

באוקטובר 1898 נסע הרצל לארץ ישראל בראש משלחת ציונית על מנת להיפגש עם הקיסר הגרמני, שביקר באותה עת בארץ. הרצל קיווה שהקיסר הגרמני יוכל להשפיע על הסולטן הטורקי לאפשר התיישבות יהודית בארץ ישראל. הכרוז הזה מודיע על הופעתו של גיליון מיוחד של Die Welt, שיעסוק בהגעתה של המשלחת הציונית לארץ ישראל (H1\3242)

 
H1\704

טור בכתב ידו של הרצל על המסע לארץ ישראל שיועד לפרסום ב- Die Welt (H1\704)

 
 H1\798

הרצל התקבל לראיון אצל הסולטן הטורקי במאי 1901 באיסטנבול, וניסה לשכנע אותו להסכים להתיישבות יהודית בארץ ישראל תמורת סכומים נכבדים. ידיעה על הפגישה ההיסטורית הופיעה במהדורה מיוחדת של Die Welt. לאור חשיבותה של הפגישה, לא הודפסו כותרות נוספות על שער העיתון (H1\798)

 

 

כל הגיליונות של Die Welt שמורים באוסף העיתונות של הארכיון הציוני. העיתון הופיע החל מיוני 1897 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. מערכת העיתון נדדה מווינה לקלן ואז לברלין. הוא קנה לו שם של עיתון ברמה בינלאומית, ומיטב הכותבים והעורכים לקחו בו חלק.

 

_________________________________________________________________________________
 

* הציטוטים מתוך יומנו של הרצל לקוחים מהספר "תיאודור הרצל; עניין היהודים; ספרי יומן", בהוצאת מוסד ביאליק

   והספרייה הציונית, 1997. תרגום מגרמנית: מיכאל היימן.