מקטיף כלניות לשמירת טבע

ילדים מחייכים בשדה, קוטפים כלניות ומכינים מהן זרים חגיגיים. עדות לימים רחוקים שבהם קטיף פרחים היה פעילות משפחתית וקהילתית לגיטימית, רגע לפני שאומצו עקרונות השמירה על הטבע.

מאת: יובל ליובין, ארכיונאי קק"ל בארכיון הציוני​

בראשית היישוב היהודי בארץ ישראל נהגו רבים לצאת אל הטבע ולבלות בו, אולם המודעות לשמירתו עדיין לא הייתה רווחת. בין עבודות ההכשרה, הייעור וחיי הקהילה בסביבה הטבעית, ההגנה על מערכות אקולוגיות תפסה מקום משני, וההבנה בדבר חשיבות השימור עוד הייתה בחיתוליה. כך, למשל, היה מקובל לצאת לשדות ולקטוף פרחי בר – כלניות, נרקיסים ועוד – מבלי לראות בכך פגיעה בטבע.  קטיפת פרחים נחשבה לפעילות חברתית, משפחתית וקהילתית לגיטימית ונעימה, כפי שמעידה כרזה שהוציאה מועצת המורים למען הקק"ל בארגנטינה לכבוד חג הפסח: נראים בה ילדים קוטפים כלניות ומכינים מהן זרים, דימוי פסטורלי לקשר בין המתיישבים בארץ לבין הנוף המקומי הממחיש את הפרחת השממה.​

כרזה לחג הפסח מטעם מועצת המורים למען הקק"ל בארגנטינה, 1952. עיצוב: איזה (KRA\1800)

למרות יופייה של הכרזה וחינניות הילדים הקוטפים פרחים, כיום ברור כי פעילות כזו פוגעת בערכי טבע. עם זאת, המודעות לחשיבות השמירה על הטבע התפתחה בהדרגה, וההבנה מדוע יש להגן על הסביבה וכיצד עושים זאת נבנתה לאורך שנים. למוסדות ולארגונים בתנועה הציונית, בהם קק"ל, היה תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה הציבורית ובהובלת פעולות לשימור הטבע ולפיתוח נוף המדינה. פריטי הארכיון המוצגים כאן משקפים את התפתחות המודעות הסביבתית בישראל ואת תרומתה של קק"ל.

כבר בתקופת ייבוש החולה, בראשית שנות ה־50, התעוררה המודעות לחשיבות השימור. אף שעדיין לא הייתה אז הבנה מלאה של ההשלכות האקולוגיות מרחיקות הלכת של ייבוש אגם החולה וביצותיו, היה ברור כי יש צורך להגן על חלק מהנוף הייחודי והעשיר של האזור. כך יועד חלק משטח האגמון לשימור, והוקצו אזורים שייוותרו מוצפים לצד אזורי ביצה יבשה, הוקמו תצפיות לצפרות ונחפרה תעלת שיט.

שמורת הטבע "החולה", מפה של קק"ל (KKL5\26368-1m)

במהלך השנים חלה תפנית מהותית בפעילות התנועה הציונית באזור החולה, וההכרזה עליו כשמורת הטבע הראשונה בישראל מעידה על השינוי בתפיסה ועל המעבר משינוי ועיצוב הנוף בלבד לשמירה על הטבע הקיים והגנה על המערכות האקולוגיות בארץ. אזור החולה, סמל ההתיישבות והעשייה ציונית בעבר, הפך סמל לשימור ערכי טבע. מאמצי השימור והדיון הציבורי סביב אגמון החולה הביא בסופו של דבר גם להקמת החברה להגנת הטבע.

"שמורת טבע" כרזה מטעם הקרן הקימת, שנות ה־60. עיצוב: צבי ברגר (KRA\67)

לאחר חקיקת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והקמת "רשות שמורות הטבע" בשנת 1963, החלה קק״ל לשתף פעולה עם הגוף החדש במטרה להגדיר ולשמר שטחים שבהם, על פי החוק, “נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף שיש בהם עניין מדעי או חינוכי – מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם”. משנות השישים ואילך המשיכה קק"ל בפיתוח והקמה של יערות לטובת הציבור במדינת ישראל המתפתחת. שימור הטבע והנוף הפך מוקד מרכזי בפעילותה וקיבל ביטוי במיזמים רבים לאורך השנים. היא יזמה והפיקה פעילויות חינוכיות להעלאת המודעות לשמירת הטבע, ועזרה בדרכים שונות לשמור על אתרי טבע ולהגן על האקולוגיה הייחודית לישראל.

גידול שתילים לנטיעה במשתלת הקרן הקימת, שנות ה־60. עיצוב: שולמית כרמי (KRA\1291)

קק"ל יצאה במפעלי פרסום שמטרתם הייתה העלאת המודעות לסביבה והיכרות עמוקה ורגישה יותר עם הטבע. כך למשל בכרזה זו, שפורסמה לקראת שבוע בנושא שמירת הטבע והנוף בשנת 1980, שולבו תמונות של צמחים מוגנים בישראל, במטרה להעלות את המודעות בציבור לצמחים מוגנים ולהבהיר אילו הם. ניתן ללמוד ממנה על שיתוף הפעולה ההדוק בין קק"ל לבין ארגונים ציבוריים וממשלתיים כמו החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע והשירות לשמירת איכות הסביבה (בהמשך המשרד להגנת הסביבה).

"שבוע שמירת הטבע והנוף" כרזה מטעם הקרן הקימת, 1980. עיצוב: זיוה סיון (KRA\3059)

כיום ממשיכה קק"ל בשימור הטבע בדרכים שונות, וכך הציבור יכול ליהנות מהטבע ומהיערות הירוקים ולהבטיח את המשכיותו לדורות הבאים. היא פועלת רבות בתחום שיקום נחלי ישראל, מלחמה במדבור, שיקום מפגעי סביבה כמו מחצבות נטושות ואתרי פסולת, נטיעת יערות כחגורה ירוקה סביב יישובים, הדברת מיני צמחים פולשים, שימור צמחים מוגנים ומניעת שריפות באמצעות שירותי הכבאות של קק"ל. את הידע והמומחיות בתחום הסביבה היא חולקת עם העולם. חוקרים רבים ממדינות שונות מגיעים לישראל ללמוד על עשייתה בתחום הייעור באזור צחיח למחצה.

מתוך סדרת כרזות מטעם קק"ל לרגל 90 שנה להקמתה: מפעלי דחיקת המדבר בדרום תוך שימוש בשיטות מתקדמות לניצול מים, 1994. עיצוב: סטודיו קו–גרף מנו (KRA\4171)

מתוך סדרת כרזות מטעם קק"ל לרגל 90 שנה להקמתה: שיקום מחצבות נטושות, 1994 (KRA\3013)

כרזה מטעם קק"ל על נחל אלכסנדר המשתקם (צלמים: ג'ו מלקולם ושלמה מאיר), סוף שנות ה־90 (KRA\2913)

"אנחנו הסביבה" כרזה מטעם קק"ל, 2008 (KRA\4022)

* מבוסס על הכתבה באתר ארכיון קק"ל "דרכה של קק"ל בשמירה על הנוף בישראל"​​

​~ פורסם ב- 2.7.2026 ~​