מסע בזמן עם התמונות ועם התעודות שנשמרו בארכיון הציוני אל הכינוסים החשובים בעולם היהודי בראשית התנועה הציונית. גם בלי כרטיס כניסה תוכלו לצפות 'מהשורה הראשונה' בהתרחשויות המרכזיות בששת הקונגרסים הראשונים, שאותם הוביל הרצל עד לפטירתו בשנת 1904.
קונגרס עולמי חדש
לאחר מסע שכנועים ברחבי העולם והכנות שארכו כשנה, נערך טקס רב רושם בבניין הקזינו המפואר שבבאזל. לרגל האירוע החגיגי נדרשו הצירים להגיע בחליפות שחורות ובעניבות לבנות. הקונגרס עורר התעניינות רבה וזכה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתונות העולמית ובעיתונות היהודית.
כרטיס השתתפות בקונגרס הציוני הראשון לגברת אווה כהן, באזל, 1897 (DD1\1) | תיאודור הרצל (במרכז) בדרכו לבניין הקזינו מלווה במקס נורדאו וישראל זנגוויל (PHG\1010462)
בניין הקזינו בבאזל בו נערך הקונגרס הציוני (PHG\1023260)
הרצל נואם בקונגרס הציוני הראשון, איור מאת מ. אוקין (PHG\1052657) | משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בהפסקה (PHG\1023320)
אולם המליאה בקונגרס הראשון (NHL\336323)
"די ולט"
כעיתונאי ייחס הרצל חשיבות לפרסום עיתון, שייתן במה לתנועה הציונית לשטוח את משנתה. הוא ייסד את השבועון הציוני "די ולט", שפעל מיוני 1897 ועד שנת 1914. הרצל עבד ככתב בעיתון "נויה פראיה פרסה" ולא רצה לסכן את משרתו, לכן מינה את גיסו, פאול נאשאואר, כמו"ל של העיתון הציוני החדש. בתמונה מתועדת פגישה של הרצל עם ראשי התנועה הציונית, שנערכה בבית הקפה "לובר" בווינה ובה הוחלט על הקמת העיתון (PHPS\1338335).
הקונגרס הציוני השני
הקונגרס השני נערך גם הוא באולם הקזינו בבאזל, ובו התבסס המבנה הארגוני של התנועה. נוסד בנק "אוצר התיישבות היהודים" למימון פעולותיה של ההסתדרות הציונית, התקיים דיון בנוגע לתרבות העברית העתידית, ונערכה ועידת נשים ציוניות ראשונה.
כרטיס ציר של מכס בודנהיימר לקונגרס הציוני השני, באזל, 1898, איור מאת מ. אוקין (A15\1)
מודעה עם כתובת לשכת הקונגרס הציוני השני (KRU\1543) | צירים ואורחים בדרכם לקונגרס הציוני,איור של מ. אוקין (PHPS\1339748)
הרצל נואם בפני באי הקונגרס השני, 1898 (PHG\1001313) | גלוית שנה טובה עם ראשי הציונות, אוסף נחום סוקולוב (PHNS\1410283)
ציונות מדינית
הקונגרס השלישי, הקונגרס הרביעי והקונגרס החמישי עסקו ביוזמות שונות של הרצל למציאת מקום להקמת בית לאומי ליהודים. הרצל קיים שיחות עם הקיסר הגרמני וילהלם השני בעת ביקורו בארץ ישראל, עם הסולטן העות'מני באיסטנבול ועם נציגי השלטון הבריטי (הקונגרס הרביעי נערך בלונדון במטרה להפעיל לחץ על בריטניה). הקונגרסים הללו עסקו גם בתרבות העברית ובמצב היהודים בעולם. כמו כן, הוקמה "קרן קימת לישראל".
הזמנה לקונגרס הציוני השלישי, באזל, 1899 (DD1\8) | "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" כרטיס ציר של מכס בודנהיימר
לקונגרס הרביעי, לונדון, 1900 (A15\1)
תפריט ארוחה לבאי הקונגרס הרביעי, שנערכה בארמון לנגהאם ב-16.8.1900. הוגשו בה: תבשיל "צבים", סלמון מבושל, עגל צלוי, מנות אחרונות וקפה (DD1\7)
מימין: תפריט יינות ארוחה לבאי הקונגרס הרביעי הכולל יין כשר מארץ ישראל (מיקב ראשון לציון) ושמפניה, 1900 (DD1\7) |
משמאל: מספר צירים יושבים בחצר, ברקע ארמון הבדולח, יום פתיחת הקונגרס הרביעי, לונדון, 1900 (PHG1023510) | הזמנה למסיבת גן בהשתתפות מנהיגי הציונות וצירי הקונגרס הרביעי בלונדון, 1900 (DD1\7)
"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" גלויה בעיצובו של אפרים ליליין עבור הקונגרס הציוני החמישי, באזל, 1901 (DD1\5)
קונגרס אוגנדה
הקונגרס הציוני האחרון בהשתתפות הרצל היה סוער. הרצל הציג את הצעת ממשלת בריטניה להקים מדינה יהודית באוגנדה. המתנגדים דחו כל הצעה להקמת מדינה יהודית שלא בגבולות ארץ ישראל. מקס נורדאו כינה את ההצעה "מקלט לילה", וראה בה פתרון זמני בלבד ליהודים שנרדפו באותה עת בקישינב ובמרוקו. התכנית התקבלה למרות ההתנגדויות, והרצל סיים את נאומו האחרון בקונגרס במשפט "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
תיאודור הרצל עם אימו ז'אנט ועם ישראל זנגוויל בחזית בניין הקונגרס השישי, באזל, 1903 (PHG\1002036) | "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו" כרטיס ציר של מכס בודנהיימר לקונגרס השישי, 1903 (A15\1\4)
הרצל בקרב קבוצת עיתונאים ציוניים בקונגרס השישי (PHG\1017128) | מנהיגי הקונגרס השישי והצירים הגרמניים. יושבים בשורה הראשונה (מימין): ז'אנט הרצל, פאני וולפסון, דוד וולפסון, מקס נורדאו, תיאודור הרצל ומכס בודנהיימר (PHG\1016388)
צירים בדרכם לבניין הקונגרס השישי (PHG\1012342) | צירים מהקווקז בחזית בניין הקונגרס השישי (PHG\1012341)
קבוצת מתעמלים וספורטאים יהודים בקונגרס השישי (PHG\1002329)
במבט לאחור
משתתפי הקונגרסים הציוניים הראשונים היו מלאי תחושת שליחות ועשייה היסטורית למען העם היהודי. מנחם אוסישקין ומקס נורדאו היו בין האישים הבולטים שנטלו בהם חלק. לאחר מותו של הרצל מונה נורדאו לנשיא הקונגרס הציוני. באותה עת התגורר אוסישקין בעיר יקטרינוסלב שבאוקראינה. הוא שלח לנורדאו גלויה עם דיוקנו, ובה תיאר בנוסטלגיה את אותם הימים: "לראש המחנה הציוני ד"ר מ. נורדאו, למזכרת להימים ההיסטוריים בבזעל מאת אחד מחיל המחנה, מנחם מ. אוסישקין" (סימול: PHZPR\1253894).