עוד לפני שט"ו בשבט הפך לחג
הנטיעות, הקהילות היהודיות השונות נהגו לאכול בו מפירות ארץ ישראל. באוסף הגרפי של
הארכיון הציוני שמורות כרזות רבות בהן הפירות תופסים מקום מרכזי.
כרזות אלו, שנתלו על לוחות המודעות
ברחובות או פורסמו בעיתונים, היו ערוץ מרכזי להעברת מידע בעידן שלפני המצאת
הטלוויזיה והאינטרנט. החל משנות ה-30 הכרזות הפכו להיות צבעוניות ומעוצבות יותר
בזכות גרפיקאים מקצועיים שעלו לארץ ישראל. הן כללו מוטיבים ציוניים-לאומיים גם
כאשר הן יועדו לפרסום מוצר מסחרי. הכרזות העוסקות בפירות מדגישות את יופיים של
הפירות, את הצבעוניות שלהם, את היתרונות הבריאותיים באכילתם, וכמובן – את הדרישה לקנות פירות
מתוצרת הארץ.
אז למה כדאי לאכול בננה ומהם היתרונות
באכילת ענבים? צפו בכרזות שלפניכם ותדעו.
ט"ו בשבט שמח!
כרזה שעיצב אוטה וליש עבור "המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ", שיצא בקמפיין ציבורי לקניית תוצרת עברית, תוך סימון הפירות העבריים בתו מיוחד, 1937 לערך. (KRA\503)
כרזת פרסומת של חברת "תנובה" לפירות ארץ-ישראליים מתוצרתה, תוך הדגשת החשיבות שברכישת פירות ארץ ישראליים ולא תוצרת חוץ, 1937. עיצוב: מכנר וליש אטליה (KRA\776)
כרזה נוספת של "האיגוד למען תוצרת הארץ" הקוראת לקנות מיצי פירות שהוכנו מפירות הדר תוצרת הארץ כדי לתמוך בחקלאים המקומיים. עיצוב: פרסום אהרון, ת"א (KRA\1339)
כרזה אחרונה מטעם "האיגוד למען תוצרת הארץ", עוצבה גם היא על ידי אוטה וליש, מכריזה על הגעתה של עונת הענבים – בימים בהם היו כ-20 ימים בלבד בהם ניתן ליהנות מהפרי, קיץ 1937 (KRA\3910)
ואם מדברים על ענבים – זהו כרוז מטעם קבוצת רופאים בעלי מודעות לבריאות הציבור, בו הם מסבירים את היתרונות שבאכילת ענבים: "אין עוד פרי כענבים אשר מרפא והחלמה באכילתם... ענבים, אחרי שמתרגלים לכך, אפשר לאכל גם בכמות גדולה". הסיבה שהם החליטו לפרסם את הכרוז היא שמדובר ב"פעולה רפואית גדולה וחשובה מאד למען בריאות בני עמנו יושבי הערים". (KRU\12558)
כרוז מטעם קבוצת רופאים נוספת, המונה את היתרונות באכילת בננה, שהיו ידועים כבר בשנת 1939:
"הבננה עשירה בפחמימות ומכילה ויטמינים ומינרלים הנחוצים לבנין גוף האדם: ברזל, זרחן, סידן, נחושת, אשלגן וכו'". יתרון חשוב נוסף הוא ש"מבחינה היגיינית הבננה היא פרי הניתן לאכילה בתנאים סטריליים לגמרי".
ההמלצה היא חד משמעית: "אכלו, הבריאו!" (KRU\7809)
כרזה של משרד התיירות, המפרסמת את מדינת ישראל, במחווה לסיפור התנ"כי על המרגלים ואשכול הענבים. עוצבה בידי צבי נרקיס ב-1949 (KRA\470)
כרזה לקראת תערוכת פירות הארץ, שנערכה בחיפה במהלך חג הסוכות של שנת 1954, ביוזמת עיריית חיפה, משרד החקלאות, ארגון מגדלי פירות והתאחדות האכרים. המיצגים בתערוכה עסקו בפירות שונים ולצידה הוקמו דוכני שיווק. את הכרזה עיצב ש. אורבך (KRA\2490)
כרזה לקראת תערוכת הפירות השנייה בחיפה, שנערכה שנה לאחר מכן. למבקרים הובטח שיוכלו לחזות בלמעלה מ-500 מינים של פירות וירקות, במיצגים חדשים על שיטות אריזה ושמירה על טריות התוצרת ובתחרות ארצית בין מגדלי הזנים המשובחים ביותר של תפוחים, רימונים ותמרים. גם כרזה זו עוצבה בידי ש. אורבך (KRA\1162)
מספר שנים לאחר קום המדינה החליטו המועצה לשיווק פרי הדר ונציגים של גופים נוספים בענף לערוך חגיגות בסיום עונת ההדרים. רחובות נבחרה לארח את החגיגות בגלל מקומה המרכזי בתעשיית פירות ההדר. לקראת החג קושטו רחובות העיר, נערכה תהלוכה בשיתוף עם בתי הספר והתקיימו הופעות שונות. הכרזה שליוותה את החגיגות באפריל 1960 עוצבה בידי ר. יערון (KRA\1409)
האחים שמיר לקחו את היצירתיות צעד קדימה והפכו תפוז ובקבוק לאיש עם כובע טמבל בכרזת פרסומת
למיץ תפוזים של חברת "עסיס", 1968 (KRA\1227)
ועוד כרזה יצירתית שעיצבו האחים שמיר כדי להכיר לציבור הקונים את האריזה החדשה של ריבת עסיס, 1959 (KRA\1272)