רגע
לפני שהארכיון הציוני המרכזי עובר מקום, הצצה לימי בראשית של השכנים שלנו לעתיד
בקמפוס
בגבעת רם.
בתחילת
שנות ה־50 נבחרה גבעת רם, הסמוכה לכניסה לירושלים, לשמש מרכז שלטוני תרבותי
וחינוכי. לצד משרדי הממשלה הראשונים, החלה בשנת 1953 הקמתו של קמפוס האוניברסיטה
העברית – פרויקט שהפך לאחד הגדולים, הבולטים והמשמעותיים שנבנו באותו עשור בישראל.
הקמפוס קם כחלופה הכרחית לזה בהר הצופים, שהגישה אליו נחסמה לאחר מלחמת העצמאות.
קמפוס גבעת רם בשלבי הבנייה: בניין הפקולטה למדעי הרוח, 1955 (PHG\1016601)
האדריכלים
ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלרווין תכננו את המקום בהשראת מודל "עיר
הגנים" האנגלי: מבנים דמויי קופסה בעלי חלונות גדולים ותריסי בטון ייחודיים,
המפוזרים בתוך מרחב ירוק ופסטורלי המוקף בכביש טבעתי. עם הקמת המבנים הראשונים הם
קלטו את הסטודנטים ואת החוקרים מהמחלקות שהיו פזורות עד אז במרכז העיר. בהמשך, עם חידוש
הגישה להר הצופים בשנת 1967, חזרו חלק מהמחלקות לפעול משם.
עד
היום ניצבים בכניסה לאוניברסיטה הבניינים שנבנו בשלב הראשון: בניין המנהלה
("שרמן"), בניין פלדמן ובנייני הפקולטות למדעי הטבע המחוברים במעבר
מקורה. ברחבה שלפניהם נפרש דשא רחב ידיים וברכת נוי, לצד שביל המוליך אל בית
הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (משכן הספרייה הלאומית לשעבר). בית הכנסת
המרכזי של האוניברסיטה נבנה בהמשך כמעין פסל סביבתי והוא נכלל בין היצירות היפות
והמורכבות בתקופתו. לקראת חגיגות העשור למדינה הוקם אצטדיון האתלטיקה, שנועד לשמש
גם לאירועים לאומיים, ונחנך ביום העצמאות העשירי ב"מצעד העשור" – מצעד
צבאי שיצא ממנו אל רחבי ירושלים. את הקמפוס מעטרים פסלים ויצירות אמנות של אמנים
מהארץ ומחו"ל.
במהלך
השנים האזור כולו צמח והתפתח עם הקמתם של מוזאון ישראל (1965), בניין הכנסת
(1966), ובשנים האחרונות שינה את פניו עם הקמת מבני ממשלה נוספים ועם בניין
הספרייה הלאומית החדש (2023), אבל קסמם של המבנים הראשונים עודו נשאר.
מוזמנים
לדפדף בגלריה וליהנות ממבט נוסטלגי על הארכיטקטורה שהניחה את היסודות לקמפוס!
מבט כללי על קמפוס גבעת רם בראשיתו: בנייני הכניסה, דשא רחב ידיים
וברכת נוי ((PHG\1068892
רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם, על רקע בניין המנהלה, ראשית שנות ה־60. ארכיון קרן היסוד
(KH4\3242-11p)
בניין המנהלה ("שרמן"), 1962. המבנה תוכנן בידי יוסף קלרווין, צבי מלצר ורם כרמי
(אוסף ערן לאור, A420\470-4p)
בניין פלדמן, בתכנון של מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד, ובנייני
הפקולטות למדעי הטבע בתכנון אברהם יסקי ושמעון פובזנר, 1962 (PHAL\1611448)
המעבר המקורה המחבר בין בנייני הפקולטות למדעי הטבע PHIS\1468077))
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בבניין דייויס, סמוך לחנוכתו, תחילת שנות
ה־60. הבניין תוכנן על ידי שלושה
משרדי תכנון: זיוה ארמוני וחנן הברון, אמנון אלכסנדרוני ואברהם יסקי; מיכאל נדלר,
שולמית נדלר ושמעון פובזנר. צלמת: הייזל גרינוולד (NHG\564389)
בית הכנסת של האוניברסיטה העברית בגבעת רם, סמוך לחנוכתו, 1957. מבנה כיפתי לבן הנישא על שמונה עמודים, שילוב של אבן
ובטון. הבניין זיכה את האדריכלים דוד רזניק והיינץ ראו בפרס רכטר (PHAL\1650616)
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם בתכנונו של יוסף קלרווין בשלבי בנייתו, 1958
לערך.
צלם: פריץ שלזינגר NSC\128704))
חיילים ערוכים למצעד יום העצמאות העשירי באצטדיון גבעת רם, 24.4.1958.
צלם: פריץ שלזינגר, אוסף קרן היסוד (PHKH\1287998)
נשיא המדינה יצחק בן־צבי ורעייתו מגיעים לאצטדיון בגבעת רם לקחת חלק
במצעד, 24.4.1958.
צלם: פריץ שלזינגר, אוסף קרן היסוד ((PHKH\1287996
מבט מן האוניברסיטה בגבעת רם אל בנייני הממשלה ואל בניין הכנסת
הסמוכים, סוף שנות ה־60 (משוער),
צלמת: הייזל גרינוולד (NHG\606949)
פסל ברונזה של הפסל הבריטי הנרי מור "דמות
יושבת עטופה בבד", הניצב בקצה המדשאה הגדולה. ברקע: משרדי הממשלה (PHG\1069058)
~ פורסם ב- 2.8.2026 ~