בתחילת המאה ה-20 נעדר הצבע הירוק מנופיה של ארץ ישראל. התנועה הציונית החליטה לפתוח במבצע לייעור הארץ באמצעות "קרן קימת לישראל". תרומות לנטיעת עצים נאספו מיהודים ברחבי העולם. היער הראשון שהחלו בטיפוחו היה יער בחולדה, שניטע לאחר מותו של בנימין זאב הרצל, בשנת 1904. בשנת 1909 הוקמה בחולדה החווה היפה, שנקראת כיום "בית הרצל". בחווה התגוררו הפועלים שנטעו את העצים. תחילה נִטעו ביער עצי זית שלא נקלטו היטב באדמה, ולכן הוחלט על נטיעת גידולים נוספים כמו שקדים, אורנים, ברושים וחרובים. מלחמת העולם הראשונה פגעה קשות בחווה ובפועלים. לאחר סיומה הגיעו לחולדה קבוצות מתחלפות של חלוצים, והפכו את החווה למקום של הכשרה מקצועית. ביער החלו לטעת בעיקר אורנים שנקלטו וגדלו היטב באדמות. פרעות תרפ"ט (1929) לא פסחו גם על החווה המבודדת. התקפה קשה של ערביי הסביבה גרמה למותו של אפרים צ'יז'יק, שבא לסייע בהגנה על המקום. ביער הוצב פסל לזכרו של אפרים צי'ז'יק ואחותו שרה (שנפלה בקרב על תל חי) בשנת 1937. כיום היער מנוהל על ידי קק"ל, והחווה המשוקמת הפכה למוזאון.