"משמר העם" לשרותך

מאת: בתיה לשם, חברת המועצה הציבורית של הארכיון הציוני, לשעבר ארכיונאית בכירה


עבודתי רבת השנים כאחראית על מדור הארכיונים המוסדיים בארכיון הציוני היה בה לעיתים ערך מוסף אישי ומפתיע. כך היה כשנתקלתי במקרה בשמו של אבי ז"ל, קרל (קלונימוס) הס (1984-1913) ברשימת המתגייסים ל"משמר העם" בארכיון "משמר העם ירושלים". 


מתנדבי "משמר העם" בכניסה למחנה הקבע בירושלים, 1948 צילום: פריץ שלזינגר (NSC\143079​9)
מתנדבי "משמר העם" בכניסה למחנה הקבע בירושלים, 1948 צילום: פריץ שלזינגר (NSC\143079​)


יחידת המתנדבים "משמר העם" בירושלים הוקמה על ידי ועד הקהילה בעיר בספטמבר 1947 לצורך שמירה על הסדר הציבורי, ופעלה בזמן מלחמת העצמאות ועד אמצע 1949. התקבלו אליה אנשים שלא יכלו להצטרף לפעילות הסדירה של ה"הגנה" בגלל גיל מבוגר או מסיבה בריאותית.


במשפחתי מיעטו לספר על העבר, ועל השירות של אבי ב"משמר העם" נודע לי רק משמועה מאוחרת. לכן עם גילוי שמו ברשימה קיוויתי, שאוכל למצוא מידע נוסף על פעילותו זו. חלפו עוד שנים אחדות, עד שלאחרונה נמצא באחד התיקים מסמך בכתב ידו של אבי, המתעד את פעילותו בארגון בזמן מלחמת העצמאות ולאחריה, ובד בבד שופך אור גם על מבנה הארגון ועל בעלי התפקידים בו. 


אבי החל לעבוד בחברת החשמל בנובמבר 1947 בהיותו כבן 34, ובזמן המלחמה גויס ל"משמר העם". לאחר קום המדינה במסגרת הסכם בין לשכת הגיוס להנהלת חברת החשמל שובץ לחיל המשמר (חי"מ), שמתנדביו עסקו בעיקר במשימות שמירה. כיוון שרצה להמשיך בתפקידו כפקח ב"משמר העם", שבאותה עת הוכפפה להג"א (התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר), הוא ערער על השיבוץ. לבקשתו צורפה המלצה חמה מראש שירות הפקחים, והיא הועברה אל סגן המפקד הכללי ב"משמר העם".


פניה מאת קרל הס לראש הפקחים ב"משמר העם", 1949 (J3\49\2)

פניה מאת קרל הס לראש הפקחים ב"משמר העם", 1949 J3\49\2))



מכתב המלצה על קרל הס, 1949 (J3\49\2)

מכתב המלצה על קרל הס, 1949 J3\49\2))


חיל "משמר העם" בירושלים, שהוקם בהוראת מפקדת ה"הגנה", נועד לסייע בהתארגנות היישוב לקראת הקמת המדינה ובזמן התקפות או הפגזות בעיר. הארגון פעל במתכונת צבאית עם מפקדה ומטה. בראש חטיבת הביטחון "המצודה" – עמד המפקד שכינויו "ירקוני".  "משמר העם" חולק לחמישה חבלים, וכל חבל היה אחראי לאזורים אחדים. תחילה היה הארגון כפוף ל"הגנה" ולוועד הקהילה של יהודי ירושלים ומאוחר יותר ל"ועדת המצב", שהוקמה עקב התדרדרות המצב הביטחוני בעיר, ולבסוף למושל הצבאי.


הדרכה ואימון בנשק של מתנדבי "משמר העם" בירושלים, 1948 צילום: פריץ שלזינגר (NSC\143088)

הדרכה ואימון בנשק של מתנדבי "משמר העם" בירושלים, 1948 צילום: פריץ שלזינגר NSC\143088))


עם תחילת הפרעות לאחר ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה יהודית החל גיוס מוגבר ל"משמר העם", ובשכונות העיר פעלו 16 תחנות.

סמליל (לוגו) "משמר העם" כפי שהופיע על גבי מסמכים הרשמיים​
סמליל (לוגו) "משמר העם" כפי שהופיע על גבי מסמכים הרשמיים​


סיכת ברונזה של "משמר העם" אוסף הסיכות והמדליות (TZ6\967)
סיכת ברונזה ובמרכזה חייל וחיילת מ"משמר העם" אוחזים ברובה על רקע תבליט מגן דוד, מצודה ומגדל דוד, אוסף הסיכות והמדליות (TZ6\967)


מתנדבי "משמר העם" סייעו בארגון כלל החיים בעיר: טיפלו במילוי בורות המים כדי למנוע מחסור עקב קשיי הובלת המים לעיר; חילקו כרטיסי מזון; הפנו נשים לתפקידי סיעוד; מנעו ספסרות בנפט, ואבטחו את העברת נפט לשכונות היהודיות; הציבו שומרים במחסומים וסיפקו נושאי אלונקות ליחידות קרביות; סיפקו סדרנים לבתי הקולנוע לשמירה על הסדר מפני התפרעויות של ערבים; סייעו למכבי האש; ארגנו עמדות הסברה והדרכה באימוני נשק ומנעו פעילות אלימה של ארגוני 'הפורשים'.


"עשרת הדיברות לשעת חירום", שפורסמו ברחובות ובכניסות לבניינים על ידי "משמר העם", 1947 (KRU\2298)

"עשרת הדיברות לשעת חירום", שפורסמו ברחובות ובכניסות לבניינים על ידי המחלקה לתכנון ב"משמר העם", 1947 (KRU\2298)



עם הקמת הג"א פעלו מתנדבי "משמר העם" תחת אחריותה, ועסקו גם במגוון תפקידים בתפעול מקלטים, בהדרכת הציבור בנושאים שונים ובעזרה בבתי החולים ובמטבחים הצבאיים.


הנחיות איפול למלחמת העצמאות, פקחי "משמר העם" הופקדו על אכיפתן (J3\49\2)

הנחיות איפול מחשש להפצצת מטוסים, כפי שפורסמו על ידי הג"א בזמן מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948. פקחי "משמר העם" הופקדו על אכיפת חוקי ההאפלה (J3\49\2)


לאחר הקמת המדינה כחלק מחוקי ההגנה האזרחית (הג"א), נערך הארגון מחדש: גדודי הקבע הועברו לחיל המשמר (חי"מ) וב"משמר העם" נותרו אלה ששירתו בגיוס חלקי בכפוף להג"א. באחריותם נותרו בעיקר התפקידים האזרחיים - פקחים וסדרנים. במסגרת זו סייעו לביצוע מפקד האוכלוסין בעיר, ועסקו ברישום הבניינים ובמענה לתלונות אזרחים כ"נאמני בתים". במסגרת הארגון פעלה גם חטיבת חיל נשים, שעסקה בעיקר באדמיניסטרציה ובעניינים סוציאליים.


באמצע 1949, במקביל לסיום מלחמת העצמאות, הוחלט לסיים את פעילות "משמר העם", ועם הזמן העירייה לקחה על עצמה את תחומי האחריות האזרחיים. לקראת פירוקו יזם הארגון חלוקת אותות הצטיינות למתנדבים.


אות הזיכרון וההצטיינות מטעם "משמר העם", ירושלים 1949.אוסף הסיכות והמדליות (TZ6\966)

אות הזיכרון וההצטיינות מטעם "משמר העם", ירושלים 1949. במרכזו חומה בנויה אבני גזית עם צריחי ירי והכיתוב: "משמר העם ירושלים תש"ח-תש"ט", אוסף הסיכות והמדליותTZ6\966) )


"משמר העם" בירושלים פעל במשך 21 חודשים. גם אם השירות בו הותיר חותם במסלול חייו של אבי, הרי שלא זכיתי לשמוע על כך מפיו. אולי אין זה מקרה ששמות הרחובות בשכונת קטמון בירושלים, מקום מגוריי, מתעדים את "משמר העם", ואת החי"מ (חיל המשמר) ...


רחוב החי"מ


רחוב משמר העם


פורסם ב- 2.5.2022​​​

​​​​