עברו שנים עד שהיישוב היהודי החל ליישב את הנגב לאחר חזרתו לארץ ישראל בעת החדשה.
הקמת רוחמה ב-1911 הייתה ניסיון ההתיישבות הראשון, אך היישוב ננטש לאחר
מלחמת העולם הראשונה, וגם הניסיונות החוזרים להתיישב במקום נכשלו בעקבות פרעות
תרפ"ט ותרצ"ו. הנקודה התבססה רק ב-1944 עם הקמת רוחמה מחדש כקיבוץ על ידי
בוגרי "השומר הצעיר".
במשך שנים רבות הייתה רוחמה הנקודה הדרומית ביותר בארץ, עד שהוקמו
שלושת המצפים רביבים, בית אשל וגבולות ב-1943. מטרתם הייתה לבחון את הקרקע, את האקלים
ואת האפשרות לקיים חקלאות מקומית לקראת התיישבות עתידית בנגב.
כרוז מטעם המשמרת הצעירה של מפלגת פועלי ארץ ישראל, המזמין בני נוער להרצאה
בנושא הנגב וההתיישבות החדשה בהשתתפות ד"ר זאב וילנאי, יולי 1944. (KRU\12986)
כרוז, המודיע על הצגת הסרט "ארץ לא נודעת" על ההתיישבות בנגב
בפנס קסם, ביוזמת המשמרת הצעירה של מפלגת פועלי ארץ ישראל, ינואר 1946. באותן שנים
הוצאו סרטים אחדים על הנגב במטרה להציג בארץ ובעולם את התפתחותו ואת התקדמותו של
היישוב היהודי. (KRU\12985)
הזמנה לטיול לנקודות התיישבות בדרום ובנגב המערבי מטעם "הסתדרות
המזרחי בארץ ישראל" בליווי הדרכה על ההיסטוריה של היישובים ועל ההתיישבות
החדשה, כולל ביקור בעזה, בבארות יצחק, בבית חנון (ניר עם), בדורות וברוחמה, מרץ
1946. (KRU\8854)
"עובדות יקבעו את
עתידנו" - כרוז תמיכה במתיישבי הנגב מאת תנועת "השומר הצעיר", בעקבות
חיפוש הנשק, שערכו הבריטים בקיבוצים דורות ורוחמה, ותחושת המצור שנלוותה אליו בקיץ
1946.
התנועה ביקשה להגביר את כוח המגן ולחזק את ההתיישבות העובדת: "ברכה
למחיי שממות הנגב! יחי המעשה החלוצי בהתיישבות!" (KRU\7793)
יישוב הנגב נמשך עם מבצע "11 הנקודות", שהתרחש בצאת יום
הכיפורים תש"ז, 1946. בלילה אחד הוקמו אחד-עשר יישובים ברחבי האזור. במערב
הנגב היו אלה היישובים תקומה, בארי, אורים, נירים וכפר דרום. המהנדס שמחה בלאס תכנן קו מים, שיוביל מי קידוחים (בארות)
בצינורות אל היישובים הצעירים. חודשים אחדים לאחר מכן, כאשר ביקרה בנגב ועדת אונסקו"פ,
שבדקה מטעם האו"ם את שאלת עתידה של ארץ ישראל, היא התרשמה מהישגי ההתיישבות
החדשה באזור, והכלילה את רוב הנגב בשטח המיועד למדינה היהודית.
"אנו נעמוד
איתן" כרזה מטעם קרן קימת לישראל בעקבות השלמת המבצע להקמת 11 נקודות היישוב
בנגב ב-1946, הקוראת להמשיך ולתרום להקמת יישובים נוספים: "התורם לגאולת
הארץ נותן יד למלחמה המדינית, קובע את קצב התקדמותנו, מבטיח את עתידו ואת עתיד עמו." (KRA\16)
לאחר הקמת המדינה עודד דוד בן-גוריון את פיתוח הנגב, והוקמו בו
יישובים רבים נוספים. מתיישבי האזור פיתחו שיטות מתקדמות לגידולים חקלאיים באקלים
המדברי, והפריחו את השממה. במהלך השנים ארגונים שונים כמו קק"ל והמגבית היהודית
המאוחדת ערכו התרמות ויזמו פרויקטים לעידוד ולתמיכה ביישובי הנגב.
"יקום
חזון הנגב" – כרזה מטעם קרן קימת לישראל לעידוד ההתיישבות בנגב, שהודפסה בשפות
שונות כמו: אנגלית, ספרדית, רומנית ויידיש
מ-1947, בעיצוב פרנץ קראוס. (KRA\65)
כרוז, המזמין לערב תרבות בנושא הנגב מטעם מועצת פועלי פתח תקווה, הכולל הקרנת
הסרט "על פני הנגב", הרצאה על העיר באר שבע ושירה בציבור, 1949.
(KRU\6157)
כרוז בחירות מסוף שנות ה-50. מפלגת מפ"ם מבקרת את הבזבזנות של
מפא"י ואת סבסוד טיולים לנגב כחלק מעידוד ההתיישבות בדרום מצד ראש מפא"י
דוד בן-גוריון, שעבר לגור בקיבוץ שדה בוקר ב-1953. (KRU\11520)
"חברינו
בישובי הספר כורעים תחת נטל המעמסה" כרוז מטעם מועצת פועלי פתח תקווה, הקורא למתנדבים
לבוא לעזרת יישובי הנגב, אמצע שנות ה-50. פועלים, פקידים, אינטליגנציה עובדת, נוער ואימהות עובדות מוזמנים
להתנדב למשך שבוע לעזור למתיישבים בנגב, שעוסקים בחקלאות ביום ובהקמת ביצורים
ושמירות בלילה: "חברינו אלה, אשר קשרו ברית עולם עם הנגב, שליחינו הם, שליחי
העם כולו, חלוצי הדור. הם מחיים ומפרים את הנגב – מחצית שטחה של ישראל". (KRU\2287)
"נצל
את יוזמת הנגב וחזה בהופעות המיוחדות"! כרוז הזמנה להשתתפות ביום ספורט למושבי
העולים בנגב מטעם "הפועל" והמועצות האזוריות בנגב, הכולל: מרוץ אופניים,
קליעה למטרה, מרוצי סוסים, מרוצי כרכרות, מרוצי גמלים בדואים, משיכת חבל ועוד. 1958. (KRU\3071)
"טעמם
של מים מלוחים מעולם לא היה מתוק יותר" – כרזה מטעם המגבית היהודית המאוחדת
לגיוס תרומות עבור החקלאות בנגב, שמשתמשת בטכנולוגיות מדעיות חדישות לגידול פירות
וירקות משובחים במים מלוחים. (KRA\2073)
"נגב
של צמיחה" – כרזה מטעם קרן קימת לישראל בעיצוב סטודיו מירה קידר. בשנות ה-90,
לקראת יובל המאה להיווסדה, עסקה קק"ל בפרויקטים שונים וביניהם פרויקט
"נגב של צמיחה", שבמסגרתו סייעה לפיתוח יישובי הנגב. (KRA\1835)
~ פורסם ב- 25.12.2023 ~