בדרך לעיר המדע

 

מאת: אילת הלל כהן־אורגד

"בניין זיו" במכון ויצמן למדע, צלמת: הייזל גרינוולד (NHG\544271)

 

פעמים רבות הוצמדו לב' בנובמבר אירועים שונים כדי ליצור זיקה ליום המכונן שבו הוענקה הצהרת בלפור – ההכרה הבין לאומית בזכותו של העם היהודי למולדת בארץ ישראל ב־1917. מכתב ההצהרה ששלח שר החוץ הבריטי, הלורד בלפור, היה פרי מאמציו של המדען ד"ר חיים ויצמן, נציג התנועה הציונית בלונדון ולימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן הוא זה שיזם הקמת מכון מחקר מדעי, שלימים יתרחב ויהפוך ל"מכון ויצמן למדע". לא מפתיע כי מועד חנוכתו נקבע ל־2 בנובמבר, 1949.

 

בתחילת שנות השלושים יזם ויצמן את הקמתו של מכון המחקר זיו בנפרד מהאוניברסיטה העברית. אחרי הקונגרס הציוני ה־17 נותר ויצמן ללא תפקיד רשמי בהנהגה הציונית, וכך החל לפעול לייסוד מכון מחקר, שייתן מענה לצורכי היישוב המתפתח בארץ. הוא ביקש ליישם מודלים של מכונים מהעולם, גייס חוקרים בין לאומיים, ותכנן שבמכון יעסקו במחקר בלבד ולא בהוראה או בהכשרת סטודנטים.

 

למימון הבנייה והעסקת החוקרים רתם ויצמן חבורת ציונים ממנצ'סטר, ובראשם רבקה וישראל זיו (זיף), מבעלי בית המסחר "מרקס אנד ספנסר". כתורמים מרכזיים הם ביקשו להנציח את בנם דניאל, שמת בגיל צעיר לפני שהגשים את חלומו להיות מדען, וכך נקרא המכון על שם דניאל זיו (זיף).

מכון המחקר ע"ש דניאל זיו ברחובות עם חנוכתו באפריל 1934, צלם: צבי אורון (אורושקס) (NZO\630648)

 

את המכון בחר ויצמן להקים ברחובות, סמוך לתחנת הניסיונות החקלאית שניהל יצחק וילקנסקי מטעם המשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית (לימים מכון וולקני). תחילה ביקש ויצמן מהאדריכל ריכארד קאופמן לתכנן את הבניין, אך למרות שכבר הכין תוכנית ראשונית, בוטלה ההתקשרות עמו, ואת בניין מכון זיו תכנן האדריכל בנימין חייקין.

התוכנית לבניין מכון זיו שלא מומשה, מאת האדריכל ריכארד קאופמן (A175\105)

 

טקס הנחת אבן הפינה למכון נערך בחצר תחנת הניסיונות ב־12 באפריל 1944. הנוכחים השתתפו ביציקת היסודות – תחילה ויצמן, אחריו ארלוזורוב בשם הסוכנות, ולאחר מכן יצחק בן־צבי, ארתור רופין ווילקנסקי בשם הוועד הלאומי, ושמואל ז'כוביסקי (זקיף) בשם התאחדות האיכרים. הנציב העליון ארתור ווקוף, שיגר ברכה, ובין הדוברים היה גם מנהל הטכניון שלמה קפלנסקי.

 

עוד לפני השלמת הבניין פעל ויצמן לגיוס מנהל מדעי וצוות חוקרים. אמנם פרופ' אלברט איינשטיין וריכרד וילשטטר, חתן פרס נובל לכימיה, סירבו להצעות, אך לראשות המכון הוא הצליח לגייס את הכימאי ד"ר ארנסט דוד ברגמן, לימים חתן פרס ישראל למדעים. טקס חנוכת מכון זיו נערך ב־3 באפריל 1934.

הזמנה לטקס חנוכת מכון זיו, 1934 (PHIS\1468152)

חיים ויצמן בטקס פתיחת מכון המחקר ע"ש דניאל זיו ברחובות, 3.4.1934. יושב מימין: חיים נחמן ביאליק. צלם: צבי אורון (אורושקס) (0PHO\135616)

 

בקומת הקרקע של הבניין בן שתי הקומות תוכננה המעבדה המרכזית ולצדה שתי מעבדות לעוזרים, חדרי משקל, חדר לסטריליזציה, חדר לאינקובטור ומטבח. בקומה השנייה מוקמו המעבדה האישית של ד"ר ויצמן, משרד, ספרייה, מעבדה ביולוגית מעבדה פיזית וחדר למכשירים מיוחדים.

פרופסור ויצמן במעבדה במכון זיו ברחובות, 1944. צלם: לזר דינר, מאוסף קרן היסוד (PHKH\1301361)

מכון זיו, 1946. צלמת: אנה ריבקין־בריק (PHR\1174800)

 

על רקע המחסור האזרחי והצבאי בתרופות שיוצרו בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה, הורחבה פעילות המכון בתחילת שנות ה־40. נוסף על הפעילות המחקרית שולב בו ייצור תעשייתי והחלו בייצור של תרופות. במקביל, קבוצת אישים מיהדות ארצות הברית פעלה להקים בארץ "עיר מדע", שתתבסס על מכון זיו – ולימים קיבלה את השם "מכון ויצמן למדע", הקיים עד היום. אבן הפינה למכון החדש הונחה ב־3 ביוני 1946 בטקס רב משתתפים.

הנחת אבן הפינה להרחבת מכון זיו והסבתו למכון על שם חיים ויצמן, חיים ויצמן יושב לצד הרב עוזיאל, הרב הראשי הספרדי, 3.6.1946 ( (PHG\1019108

הרב עוזיאל נואם בטקס הנחת אבן הפינה, 3.6.1946, מארכיון לייב יפה (PHA13\2000109)

 

את הבניין הראשי במכון החדש תכננו האדריכלים אריה אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר (כיום בניין זיסקינד), והוא נחנך ב־2 בנובמבר 1949. מכון זיו השתלב במחלקות המוסד החדש, בברכת בני משפחת זיו, שאף נכחו בטקס וגזרו את הסרט.

מימין: חזית בניין מכון ויצמן למדע בעת חנוכתו, 2.11.1949 (PHSC\1201318), משמאל: הכניסה הראשית לבניין, 1952 (NSC\105451) צלם: פריץ שלזינגר.

נשיא המדינה חיים ויצמן בטקס פתיחת מכון ויצמן למדע, 2.11.1949. צלם זולטאן קלוגר, אוסף קרן היסוד PHKH\1297869))

נשיא האוניברסיטה העברית זליג ברודצקי בטקס פתיחת מכון ויצמן למדע, על רקע התוכנית ל"עיר המדע". צלם: זולטאן קלוגר, אוסף קרן היסוד (PHKH\1297870)

רבקה זיו גוזרת את הסרט בטקס פתיחת מכון ויצמן למדע, 2.11.1949. אוסף קרן היסוד (NKH\434551(

 

בעוד שבשנים הראשונות היה קושי לגייס למכון מדענים בעלי שיעור קומה – במכון זיו עבדו תחילה 10 מדענים וב־1946 עלה מספרם ל־15 – עם חנוכת מכון ויצמן למדע גדל המספר פי שלושה. שלוש שנים לאחר מכן כבר עמד מספר המדענים על קרוב ל־120. צמיחה נרחבת זו הניחה את היסודות לעיר המדע ברחובות, מוסד מוביל ורב הישגים בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה.

 

חזית בניין זיו, על רקע פסלו של יעקב אגם "ידיים תומכות" בכיכר פיינברג PHIS\1468145))

 

בקיץ 2025, בעקבות מבצע "עם כלביא", פגע טיל בליסטי ששוגר מאירן אל מכון ויצמן במבנים אחדים. בניין זיו נפגע קלות.

 

 

* לקריאה נוספת: מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949, מאת אורי כהן, 2016.​

​​~ פורסם ב- 10.11.2025 ~

​​​​​​​