לארכיון הציוני היו שתי תחנות בברלין: ברח' סצ'סישטראסה
(Sächsischestraße) 8 עד לשנת 1924 וברח' מיינקשטראסה (Meinekestraße) 10, שם נחנך לוח ההנצחה ביום רביעי, 5 ביוני 2019. הארכיון שכן במבנה יחד עם ארגונים ציוניים נוספים כמו הפדרציה הציונית של גרמניה, המשרד הציוני המרכזי של ברלין ומערכת העיתון הציוני הידוע ביותר בגרמניה Jüdische Rundschau. על רקע המצב הפוליטי הקשה בגרמניה הועבר הארכיון הציוני לארץ ישראל בשנת 1933, ושכן בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. כאשר גדלו האוספים ותפסו מקום רב הוחלט להקים בניין מותאם לצרכי הארכיון הציוני. מבנה זה הוקם ליד בנייני האומה, ואליו הועברו אוספי הארכיון בשנת 1987.
הצבת לוחות הנצחה ושלטי רחוב בברלין לציון מקומות ואירועים היסטוריים העלתה בקרב עובדי הארכיון הציוני את הרעיון לשלב בחגיגות המאה להקמתו גם הצבת שלט זיכרון על המבנה, שהיה משכנו של הארכיון בעבר. הסנאט בברלין נרתם ליוזמה ואף החליט להציב לוח הנצחה מרשים וגבוה בסמוך למבנה, שכיום משמש לדירות למגורים ולמשרדים. את האירוע ריכזה והפיקה סוזן ברנס, אוצרת ארכיון הרצל. תאריך האירוע נקבע לתחילת חודש יוני, החודש בו נוסד הארכיון הציוני. בטקס חשיפת לוח ההנצחה השתתפו מנהל הארכיון הציוני, יגאל סתרי, ונציגים של צוות עובדי הארכיון, ובנוכחות מר אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ד"ר קלאוס לדרר, נציג הסנאט של ברלין, שיר גדעון, דוברת השגרירות הישראלית בגרמניה וראש עיריית ירושלים, מר משה ליאון, שנמצא בימים אלו בברלין.
"אתה עומד כאן אל מול הבית שבו הכול התחיל ואתה שואל את עצמך למה דווקא כאן בשנת 1919, בגרמניה? הלא מרכז התנועה הציונית היה בקופנהגן באותן שנים ועיקר הפעולה היה בלונדון, אם כך למה הקימו כאן את הארכיון?" תהה יו"ר ההסתדרות הציונית, אברהם דובדבני, בנאום שנשא בטקס. "נראה לי כי התשובה לכך קשורה לתרבות של גרמניה באותן שנים. גרמניה באותן ימים, כמו גם בשטחי תרבות אחרים, הייתה מאוד מתקדמת בתחום הארכיונים כמו בשטחי תרבות אחרים, שבהם היו יהודים מעורים ואף מובילים. זהו דור אשר תשעה מתוך שלושים ושמונה זוכי פרס נובל מגרמניה (עד 1938) היו יהודים. קשה להאמין שהארכיון הציוני המרכזי בירושלים היה מגיע היום למה שהוא הגיע אלמלא אותה תקופה, שבה פעל בגרמניה בניהולו של גאורג הרליץ. על כן כה משמעותי לציין את שנת המאה לארכיון הציוני המרכזי כאן בברלין אל מול משכנו הראשון של הארכיון. אנו מוסרים את תודתנו והוקרתנו לעיריית ברלין ולעומד בראשה על שיתוף הפעולה ועל השתתפותו בטקס זה, ומי ייתן וביחד ניצור עוד מפעלי תרבות משותפים למען העם הגרמני ומדינת ישראל."
נאומו של נציג הסנאט בברלין, ד"ר קלאוס לדרר, באירוע חנוכת לוח ההנצחה בברלין. לצידו עומדים (משמאל לימין): משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, אברהם דובדבני, יו"ר הצ"ע, דור זביקלסקי, מנהל המחלקה למפעלים ציוניים, וד"ר יגאל סתרי, מנהל הארכיון. צילום: עומרי ברנד.
נציג הסנאט של ברלין, ד"ר קלאוס לדרר, קיבל בחמימות את פניהם של האורחים מישראל: "אני שמח לראות אורחים כה רבים שהגיעו היום, וגם כאלה שהגיעו מרחוק להשתתף באירוע. אני רוצה לברך במיוחד את אלו שהגיעו מישראל. אני מרוצה מכך שאנו חוגגים מאה שנה לארכיון הציוני ביחד ושאנחנו הופכים אותו ליותר מעוד אירוע. אנו חונכים כעת את לוח ההנצחה ובו מידע על ההיסטוריה של הארכיון, שנוסד ב-1919. אנו מראים כאן את מחויבותנו המתמשכת לארכיון שפעל ברח' מיינקה 10. הלוח מרחיב על האוספים המרכיבים את הארכיון, שעדיין נחשב כמקום שביסס את מקצוע הארכיונאות בארץ ישראל וזאת הודות לגאורג הרליץ, הארכיונאי וההיסטוריון, שהחל לאסוף את המסמכים הציוניים הראשונים... אני שמח שאנו מחזירים את ההיסטוריה של הארכיון הציוני לתודעה הציבורית בברלין באמצעות לוח ההנצחה הזה".
מר משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, תיאר את הקשר בין ירושלים וברלין, שבא לידי ביטוי בארכיון הציוני: "כשנכנסים לירושלים נתקלים בהרים גבוהים. עוברים ליד בתים ומבנים שנבנו בצידו של ההר ונוסעים מתחת לגשר שנבנה לפי סמלו של המלך דוד. שם, אם מביטים ימינה, לתוך הקומפלקס הענק של בנייני האומה, נמצא חבוי בין העצים בניין קטן. הבניין הזה מכיל אוצרות רבים ומיוחדים המתעדים את סיפורה של התנועה הציונית והרנסנס היהודי... זהו אירוע בעל משמעות עבורי לעמוד כאן בשם אנשי העיר ירושלים, ליבה ונשמתה של העם היהודי, בירתנו הנצחית. ירושלים וברלין חולקים מספר קשרים, אך הקשר באמצעות הארכיון הציוני הוא חזק במיוחד."
חשיפת לוח ההנצחה. צילום: עומרי ברנד.
דוברת השגרירות הישראלית בגרמניה, שיר גדעון, הצביעה על הקשר בין גרמניה ובין ישראל באמצעות הארכיון הציוני: "הציונות החלה באירופה, ושורשים רבים שלה מובילים לגרמניה. מנהיגים רבים ממייסדיה וממנהיגיה גרו בגרמניה. זו הייתה השפה שלהם, התרבות שלהם - מקום לידתם. הארכיון הציוני מכיל מסמכים רבים הכמהים לארץ האבות, ציון, ירושלים. אך הוא גם שומר את תיעוד הפעולות שנדרשו להגשים זאת, לפעמים כנגד כל הסיכויים. זוהי תמצית סיפור ההצלחה הישראלי: אם תרצו, אין זו אגדה".
דוברת השגרירות הישראלית בגרמניה, שיר גדעון, ויגאל סתרי, מנהל הארכיון. צילום: עומרי ברנד.
לאחר סיום הטקס וחשיפת הלוח. מימין לשמאל: רחל רובינשטיין, דור זביקלסקי, סוזן ברנס, קלאוס לדרר, יגאל סתרי ואברהם דובדבני. צילום: עומרי ברנד.
לאחר הטקס נערכה קבלת פנים חגיגית בבניין בית הכנסת החדש בברלין - הצנטרום יודאיקום, במהלכה נאמו מר אברהם דובדבני, יו"ר הצ"ע, ד"ר יגאל סתרי, מנהל הארכיון ופרופ' סטפני אנדליך, שהציגה את פרויקט לוחות ההנצחה בעיר. במהלך האירוע שולבו קטעי שירה של המוסיקאיות נועם וזאנה ולינור אורן – זמרות ישראליות המתגוררות באמסטרדם.
קבלת הפנים בצנטרום יודאיקום. צילום: עומרי ברנד.
קטע שירה של המוסיקאיות נועם וזאנה ולינור אורן בקבלת הפנים בצנטרום יודאיקום. צילום: סוזן ברנס.
מנהל הארכיון, ד"ר יגאל סתרי, הציג לקהל שש עובדות לא ידועות על הארכיון הציוני. הוא תיאר את תפקידו של הארכיון לאורך השנים: "הארכיון הציוני שימש את התנועה הציונית כמקור פנימי לעבודתה, תחילה לשם פרסום והסברה. מכאן המאמצים העצומים שהושקעו ביצירת אוסף העיתונות היהודית והציונית של הארכיון. מאוחר יותר היה צורך לספק מידע להנהגה הציונית, בכדי שתוכל להתמודד עם הבריטים ועם ועדות האו"ם שחקרו את הקונפליקט המקומי וחיפשו פתרונות. הארכיון גם שיחק תפקיד בחיפוש אחר רכוש יהודי באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. במהלך 20 השנים האחרונות, הפך תחום הגנאלוגיה לפופולארי, והארכיון פתח לציבור הרחב את האפשרות לערוך חיפושים אישיים ומספק גם שירותי איתור מקצועיים, המנוהלים על ידי המדור לחקר המשפחה. מאז 1990 פורסמו יותר מ-2,000 פרסומים אקדמיים, המבוססים בעיקר על חומרי הארכיון. מספרים אלה ממחישים את התרומה העצומה של הארכיון הציוני למחקר של הרעיון הציוני והגשמתו. בעודנו חוגגים את שנת המאה של הארכיון יש לזכור שהישגי הארכיון הם למעשה הישגיה של התנועה הציונית, שהובילה להקמתה ולפיתוחה של מדינת ישראל."
אברהם דובדבני, יו"ר הצ"ע, נואם בקבלת הפנים. צילום: עומרי ברנד.
תודה לסנאט של ברלין ולמחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית שנרתמו למימוש התכנית להנצחת פועלו ההיסטורי של הארכיון הציוני בברלין.
לסרט הווידיאו של קבלת הפנים בצנטרום יודאיקום לחצו כאן.