הדימוי החזותי של מנורת המקדש, המהווה בסיס
לצורתה הנפוצה של מנורת החנוכה, הפך סמל לחידוש החיים היהודים בארץ. היה זה אך
טבעי לקרוא למועדון החיילים משוחררי "הגדודים העבריים", שהוקם בירושלים
בתקופת המנדט, בשם "מנורה". המועדון, שמרבית שנותיו שכן במבנה בסמוך ל"בצלאל"
ולבית-העם (מרכז ז'ראר בכר), שימש מקום מפגש לחיילים המשוחררים ממלחמת העולם
הראשונה, ומילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות והחברה בעיר. על חזית הבניין ניצב סמל
המנורה – כסמלו של הגדוד העברי 'הראשון ליהודה'. בארכיון הציוני השתמרו תצלומים,
המתעדים אירועים שונים שנערכו במועדון.
"הגדודים העבריים" היו גדודי
חיילים יהודים, שפעלו במסגרת הצבא
הבריטי במלחמת
העולם הראשונה. לצד התרומה למאמץ המלחמתי הייתה תקווה, כי בבוא היום לאחר המלחמה יהוו
הגדודים כוח צבאי עצמאי של היישוב
היהודי בארץ ישראל. שלושה גדודים עבריים פעלו במסגרת
הצבא הבריטי במהלך המלחמה (בנוסף לגדוד "נהגי הפרדות" שהוקם ביוזמת
טרומפלדור עוד קודם). עם סיומה הוקם בארץ ישראל גדוד נוסף, שהורכב מלוחמי הגדודים.
ייחודו של גדוד זה "הגדוד הראשון
ליהודה", היה בכך שנשא שם עברי וסמל יהודי – מנורה ועליה המילה
"קדימה".
סמל "הגדוד הראשון ליהודה", מתוך
כרזה הקוראת להתגייס לצבא הבריטי, 1942 (KRA\2391)
בסה"כ לחמו במסגרת "הגדודים
העבריים" כ-5,000 חיילים. הגדודים פורקו בהוראת הבריטים, ורוב החיילים
השתחררו כבר ב-1919. עם שחרורם נאלצו מרבית החיילים המשוחררים להתמודד עם קשיי
פרנסה ועם סוגיית זכויותיהם כחיילים משוחררים מהצבא הבריטי. לעזרתם של משוחררי "הגדודים
העברים" התגייס מנהיגם ופטרונם, זאב ז'בוטינסקי, שפעל למענם בתחומים שונים, ועל
רקע זה גם נוסד בירושלים ארגון לטובת החיילים לשעבר – "מועדון מנורה".
"מועדון מנורה" הוקם בשנת 1923 ביום
השנה לציון שביתת הנשק ב-11 בנובמבר. מועד זה של סיום מלחמת העולם הראשונה צוין
מדי שנה על ידי חברי המועדון בטקס מיוחד. שמו של מועדון החיילים המשוחררים וסמלו
נבחרו בזיקה ישירה לסמל "הגדוד הראשון ליהודה", שקיבל אישור מהצבא
הבריטי לענוד כותפות מיוחדות עם סמל המנורה בעלת שבעת הקנים והכיתוב
"קדימה".
תחילה שכן המועדון במבנה ברחוב יפו, ומאוחר
יותר עבר למשכן הקבע בסמוך לבית הספר "בצלאל" במרכז העיר, ושם פעל בשנים
1982-1929. התרומות למימון הקמת בניין הקבע בסך 2,100 לא"י גויסו בלונדון על
ידי הלורד מלצ'ט ווילי כהן, והועברו למועדון באמצעות הקולונל קיש. המבנה עצמו תוכנן
ככל הנראה על ידי האדריכל בנימין חייקין.
טקס פתיחת מועדון "מנורה" במשכנו
החדש התקיים במרץ 1933 בנוכחות הנציב העליון ארתור ווקופ וקולונל קיש. באירוע זה,
שתועד בידי הצלם צבי אורון (אורושקס), השתתף גם חיים ארלוזורוב, שעמד בראש הסוכנות
היהודית.
טקס פתיחת מועדון "מנורה" על ידי
הנציב העליון ארתור ווקופ ובהשתתפות הלורד קיש וחיים ארלוזרוב (שני משמאל), צילום: צבי אורון (אורושקס) (NZO\629368)
מועדון "מנורה" מילא תפקיד חשוב
בחיי הקהילה היהודית בירושלים. אל המקום הגיעו גם חיילים בריטים, ונערכו בו נשפים
רבים ומסיבות. עם פטרוני המועדון נמנו אישי ציבור ציוניים ואישים מהממשל הבריטי, כמו
הנציב העליון הרברט סמואל והגנרל אלנבי,
שתועדו כאשר פקדו אותו. המועדון שימש כמקום התכנסות לאירועים שונים של בוגרי
הגדודים ואף של חיילי הלגיון הבריטי לשעבר.
לורד אלנבי ורעייתו בליווי הקולונל קיש
ויהושע גורדון במועדון "מנורה", 1933 (PHG\1006135)
סר הרברט
סמואל ורעייתו במועדון "מנורה", 3.6.1934
מימין:
יצחק בן צבי, משמאל: משה שרת (שרתוק). צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1356473)
פגישת חברי הלגיון הבריטי במועדון "מנורה", 1935. צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1358605)
פגישת חברי הלגיון הבריטי במועדון "מנורה",
1935. צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1358603)
קצינים
וחיילים יוצאי "הגדודים העבריים" בטקס לציון יום שביתת הנשק בחזית
מועדון "מנורה", נובמבר 1938, צילום: צבי אורון (אורושקס) (NZO\642473)
סדר פסח במועדון "מנורה",
18.4.1935 צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1357960)
כמנהל הבית שימש צבי אריה כספי, שבמשך
השנים היו בבעלותו מסעדות שונות ברחבי העיר, ומאז 1931 היה בעל הזיכיון להפעלת המזנון
במקום. בין החתונות שנערכו במקום הייתה גם חתונת אחיינו מיכה כספי עם בחירת לבו עדה תמרי.
חתונת מיכה כספי במועדון "מנורה",
1937. צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1358322)
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והקריאה לשוב
להתגייס לצבא הבריטי היה זה אך טבעי, שהמועדון ישמש כמקום לריכוז המתגייסים, אוסף קרן היסוד (PHKH\1289241)
מרכזיותו של הבניין, גודלו והרחבה בחזית
אפשרו שימושים נוספים במבנה. המגרש בחזית הבניין שימש זמן מה כמגרש טניס. לאחר המלחמה
נערכו במועדון כינוסים של "איגוד החיילים המשוחררים מן הגדודים העברים"
לחיילים, ששירתו במלחמת העולם הראשונה ("המלחמה הקודמת") ולאלה ששירתו
בין שתי מלחמות העולם –'במלחמה הקודמת' ובהמשך 'משתי המלחמות'. גם הלוויותיהם של הרוגי
השיירה וביניהם ראשי הסוכנות היהודית, שהותקפה בלטרון בדצמבר יצאו ממועדון "מנורה",
שם הוצבו ארונותיהם.
כרוז משנת 1943 (KRU\20318)
כרוז משנת 1946 (KRU\15025)
לאחר הקמת המדינה שימש המועדון את קציני
צה"ל. המבנה ששימש את מועדון "מנורה" נהרס עם הפסקת פעילות המועדון
בשנות ה-80 והרחבת פעילות "בית העם" ברחוב בצלאל (מרכז ז'ראר בכר), אך
כיכר מנורה הקטנה הסמוכה מנציחה את פעילותו.
סייע בהכנת הכתבה: ד"ר ראובן גפני