משכן לארכיונים

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 נארזה תכולת הארכיון של ההסתדרות הציונית העולמית ב- 154 ארגזים, והועברה מברלין לירושלים. מנהל הארכיון גיאורג הרליץ ומשפחתו הגיעו ארצה בעקבותיו. בין השנים 1987-1933 שכן הארכיון בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. זמן קצר לאחר הגעתו לארץ שונה שמו ל"ארכיון הציוני המרכזי", והוא הפך להיות גם הארכיון ההיסטורי של מוסדות היישוב ומנהיגיו. בשנת 1937 הועבר אליו מווינה גם הארכיון האישי של תיאודור הרצל.

בניין המוסדות הלאומיים בירושלים, 1937. צילום: רות לונזון, אוסף קרן היסוד (PHKH\1262951)

 

הארכיון נדד בין שלושה חללים בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. לאחר הקמת המדינה גדל היקף האוספים, שהועברו לארכיון, בעקבות סגירת המחלקות השונות של הסוכנות היהודית והעברת תחומי אחריותם למשרדי הממשלה. אחסון החומר הרב חייב את הארכיון לשכור מחסנים ברחבי העיר.

ידיעה על העברת הארכיון הציוני לאגף החדש בבניין המוסדות הלאומיים, "הצֹפה", 24.8.1938

הקומה השנייה במחסן שנוסף לארכיון הציוני המרכזי ירושלים ב-1951 (PHG\1013297)

 

פרופ' אלכס ביין, מנהל הארכיון הציוני בין השנים 1971-1955, שכיהן במקביל גם כגנז המדינה, הגה את הקמתה של קרייה משותפת לשלושת הארכיונים הגדולים: גנזך המדינה, הארכיון לתולדות העם היהודי והארכיון הציוני המרכזי. למטרה זו  הוקצה שטח בקריית הממשלה מצפון למשכן הכנסת (כיום מנחת המסוקים של הכנסת). בשנת 1965 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון קריית ארכיונים, והאדריכל דוד אנטול ברוצקוס, שזכה בתחרות, החל לתכנן את הבניינים במתחם. טקס הנחת אבן הפינה לבניין הארכיון, הראשון מבין הבניינים הללו תוכנן ליולי 1965. ההזמנות נשלחו, מגילת היסוד לבניין כבר הוכנה, אך עקב פטירתו של משה שרת, שכיהן כיושב ראש ההסתדרות הציונית, הטקס נדחה, וככל הנראה לא התקיים כלל. שנתיים מאוחר יותר הקפיאה הממשלה את הבנייה הציבורית, והתוכנית לקריית ארכיונים נגנזה.

מגילת היסוד לטקס הקמת בניין הארכיון הציוני, 1965 (L33\1808)

מצוקת המקום של הארכיון החמירה, ולכן הוחלט להתחיל בתכנון משכן קבע עצמאי. האדריכל משה זרחי תכנן מבנה בן שש קומות ליד בנייני האומה: ארבע קומות של מחסנים תת קרקעיים לצורך שמירה מיטבית על החומר, שתי קומות משרדים, אולם קריאה, חדר הרצאות ולובי עם מקום לתערוכות מתחלפות. הבניין נחנך בשנת 1987 באירוע רשמי בהשתתפות ראש הממשלה יצחק שמיר, יו"ר ההנהלה הציונית אריה דולצ'ין ונכבדים רבים. 

משכן הקבע של הארכיון הציוני בשלבי הבנייה, אמצע שנות ה-80. 

מימין לשמאל: מיכאל היימן, אלכס ביין, זאב ארנן (PHG\1085725)

חזית בניין הארכיון הציוני, לפני תחילת עבודות הפתוח במתחם, 2019. צילום: שלום רבני

 

בחלוף השנים נדרש משכן הקבע של הארכיון לשיפוץ תשתיות האחסון כדי לשמור על חומרי המקור בצורה הטובה ביותר ולהנגישו למבקרים ולחוקרים. השיפוץ במבנה הארכיון הציוני החל במקביל לביצוע עבודות לפיתוח המתחם כולו במסגרת פרויקט פיתוח הכניסה לעיר של עיריית ירושלים. טקס חגיגי להנחת אבן הפינה לבניין חדש, שיוקם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית במתחם הארכיון נערך ב-31 למרץ 2022 במעמד ראש העיר משה ליאון ויו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל. על פי הכרזתו של ראש העיר הבניין החדש יכלול קמפוס ארכיונים מורחב, שיכלול גם את ארכיון העיר ירושלים וגם את ארכיון המדינה (אם העברתו תאושר בממשלה). במובן מסוים מדובר בהגשמת חזון העבר של אלכס ביין להקמת קריית ארכיונים.

ראש העיר ירושלים משה ליאון נואם בטקס הנחת אבן הפינה למתחם הארכיון הציוני

מנהל הארכיון יגאל סתרי בטקס הנחת אבן הפינה, ברקע הדמיה של בניין הארכיון במרכז המתחם.​​

>> פורסם ב- 3.4.2022​​