טמונות באלבום: גלויות שנה טובה

גלויות הדואר טומנות בחובן אוצר תרבותי והיסטורי לכל המעיין בהם. לפניכם הצצה לשלל גלויות ברכה לשנה טובה, שנאספו באלבום הגלויות של זאב גלוסקין.

 

גלויות היו חידוש משמעותי בתקשורת בין אנשים החל מאמצע המאה ה-19. באמצעות הגלויה התאפשר לשלוח הודעה קצרה, שהגיעה ליעדה מהר יותר, ועלתה פחות משליחת מכתב עם מעטפה ובול. הטקסט על הגלויה היה גלוי לעין כל, ללא הפרטיות של מכתב במעטפה, ומכאן הגיע שמה. רשות הדואר של האימפריה האוסטרו-הונגרית הפיקה את הגלויות הראשונות בשנת 1869, והן נכנסו במהרה לשימוש נרחב. ההנחיות הרשמיות קבעו, כי על צידה האחד של הגלויה תירשם הכתובת, ועל צידה השני יוותר מקום לטקסט קצרצר לצד איורים ממגוון תחומים: נופים, ערים, יצירות אומנות, בעלי חיים, צמחים ודימויים צבאיים. בשל כך הגלויות הפכו למקור מידע תרבותי והיסטורי, שערכו רב.


אלבום לאיסוף גלויות, מארכיון זאב גלוסקין (A118\50)

אלבום לאיסוף גלויות, מארכיון זאב גלוסקין (A118\50)

 

איסוף גלויות התרחב מעבר לשמירה עליהן כמזכרת אישית. בסוף המאה ה-19 נפתחו מועדונים ראשונים של אספני גלויות, והחלו לייצר קטלוגים, תערוכות ומכירות פומביות. ל"הילה" סביב איסוף הגלויות הוסיפו החלוקה לסדרות מיוחדות וגלויות, שהודפסו במהדורות מצומצמות. גם הבולים, שהודבקו על הגלויות, העלו את ערכן האספני.

 

אלבומים ייעודיים לשמירת אוסף הגלויות הודפסו עבור אספנים, כגון זה שנמצא בארכיונו של זאב גלוסקין (1949-1859), פעיל ציוני, סוחר ויזם. אלבום האוסף של גלוסקין (סימול האלבום: A118\50) כולל גלויות מוקדמות, שעל חלקן מופיעות ברכות שנה טובה מידידיו, וחלקן ריקות. הן נשלחו אליו מסוף המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20, וכולן מעוטרות בנופי ארץ ישראל. 


זאב גלוסקין, 1890 לערך (PHG\1010656)

זאב גלוסקין, 1890 לערך (PHG\1010656)

 

גלוסקין עסק במסחר, וכשהגיע לוורשה ב-1880 התוודע לפעילותם של "חובבי ציון". הוא היה ממייסדי סניף אגודת "בני משה" בוורשה, והקים שם את בית המסחר לספרים "אחיאסף" יחד עם "אחד העם", אליעזר קפלן, מתתיהו כהן ואחרים ב-1893. בהמשך עסק גלוסקין בהפצת יין מהמושבות הראשונות לשווקים בעולם, ואף הקים סניפים של יינות "כרמל" ברוסיה ובארה"ב. לאחר שעלה לארץ ב-1906, קיבל לידיו את הנהלת היקב בראשון לציון.


גלויה עם ברכת "שנה טובה", הכוללת  איורים של המושבות בארץ מ-1897 לערך.

גלויה עם ברכת "שנה טובה", שנשלחה אל גלוסקין ברוסיה מאת אליהו זאב לוין אפשטיין, ממייסדי רחובות 

ומנהל הוצאת הספרים "א. לוין אפשטיין", בשנת 1897, הכוללת  איורים של המושבות בארץ. 

הודפסה בהוצאת ד"ר היינר לווה (Heiner Loewe).


גלויה עם ברכת "שנה טובה" ועליה איורים מיפו מ-1897 לערך.

גלויה עם ברכת "שנה טובה" ועליה איורים מיפו, שנשלחה אל גלוסקין ברוסיה מאת הסופר יהושע אייזנשטט (ברזילי) בשנת 1897 בהוצאת ד"ר היינר לווה.

 

תחילה נשלט שוק הגלויות על ידי בתי הדפוס הגרמניים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה תפסו את הבכורה בתי הדפוס האמריקאיים. בית דפוס קוצנר וברגר (Kutzner & Berger) מברלין, שהיה בבעלות יהודית, היה הראשון שהפיק גלויות ליטוגרפיות (הדפסת יצירות אומנות במהדורה מוגבלת וחד פעמית) עם דימויים מארץ ישראל. 


"ברכת ציון מזכרון יעקב" – גלויה בהוצאת קוצנר וברגר מסוף המאה ה-19.

"ברכת ציון מזכרון יעקב" – גלויה בהוצאת קוצנר וברגר, ברלין


"ברכות מהגליל העליון" – גלויה בהוצאת קוצנר וברגר מסוף המאה ה-19.

"ברכות מהגליל העליון" – גלויה בהוצאת קוצנר וברגר, נשלחה אל גלוסקין מאת יעקב זאב סמוליצ'נסקי, ממנהלי "כרמל"


סדרת גלויות נוספת בהוצאת קוצנר וברגר, הפעם בצבע, הופיעה לראשונה ב-1898, וכללה איורים של ירושלים והמושבות היהודיות, מעשה ידיה של אנה פאלם (דה רוסה, Anna Palm de Rosa) אמנית שוודית מוכרת, שהתמחתה בציורי נוף בצבעי מים.


גלויה עם איורי ירושלים העתיקה של אנה פאלם, הוצאת קוצנר וברגר, 1898

"ברכת ציון ושלום על ישראל" – גלויה עם איורי ירושלים העתיקה של אנה פאלם, הוצאת קוצנר וברגר


גלויה עם איורי אתרים במקווה ישראל, הוצאת קוצנר וברגר

"ברכות ממקווה ישראל" – גלויה עם איורי אתרים במקווה ישראל, אנה פאלם, הוצאת קוצנר וברגר


גלוית שנה טובה ועליה איורי כרמים במושבות הראשונות, הוצאת קוצנר וברגר.

"ברכות מארץ הקודש" גלוית שנה טובה ועליה איורי כרמים במושבות הראשונות, שנשלחה אל חברת "כרמל" בוורשה ב-1900, אנה פאלם, הוצאת קוצנר וברגר.


גלוית ברכה עם איורי אתרים בראשון לציון, הוצאת קוצנר וברגר

"מזכרת מראשון לציון" גלוית ברכה עם איורי אתרים בראשון לציון, אנה פאלם, הוצאת קוצנר וברגר


יצרן גלויות מקומי בירושלים היה שמואל בק (Samuel Bak), שהדפיס סדרת גלויות ליטוגרפיות בסוף המאה ה-19 עם מראות מירושלים ומאתריה הקדושים של ארץ ישראל לצד נופי המושבות הראשונות. בגלויה שולבו פסוקים מהתנ"ך, ותיאור המקומות הופיע בשלוש שפות: גרמנית, צרפתית ועברית.


גלויה עם ברכת "שנה טובה", הוצאת שמואל בק, ירושלים, סוף המאה ה-19.

גלויה עם ברכת "שנה טובה", שנשלחה אל גלוסקין בוורשה ב-1899, הוצאת שמואל בק, ירושלים.


גלויה עם ברכת "שנה טובה" בהוצאת שמואל בק.

גלויה עם ברכת "שנה טובה" שנשלחה אל גלוסקין בוורשה ב-1902, הוצאת שמואל בק.


באוסף גלוסקין שמורות גם שלוש גלויות צבעוניות מאותה סדרה, שהוחתמו בצידן האחורי בחותמת של הוצאת הספרים "אחיאסף". על הגלויות הודפסו ציורי נוף טבעי, אופייני לארץ ישראל, ללא ציון שם האמן או המוציא לאור.


גלוית "שנה טובה" ועליה איור של ארזי הלבנון

גלוית "שנה טובה" ועליה איור של ארזי הלבנון


גלוית "שנה טובה" ועליה איור של עין הירדן ומוצאו

גלוית "שנה טובה" ועליה איור של עין הירדן ומוצאו


גלוית "שנה טובה" ועליה איור של הר חרמון

גלוית "שנה טובה" ועליה איור של הר חרמון

 

התנועה הציונית הבינה אף היא את הפוטנציאל התעמולתי, הטמון בגלויות הססגוניות, ומראשית המאה ה-20 החלה להפיק גלויות עם מוטיבים ציוניים. באוסף גלוסקין השתמרה גלוית "שנה טובה" מפוארת עם מגן דוד, דגלי כחול-לבן והטבעה מוזהבת. על הגלויה מופיעה ציטטה מתוך הבית השני בשירו של נח רוזנבלום "שאו ציונה נס ודגל", שיר שנכתב בעקבות הקונגרס הציוני הראשון.


גלוית "שנה טובה" שנשלחה אל גלוסקין מאוסטריה ב-1906.

 גלוית "שנה טובה" שנשלחה אל גלוסקין מאוסטריה ב-1906. שם האמן או המוציא לאור לא מוזכר.

 

הגלויה עברה שינוי עיצובי ניכר בתחילת המאה ה-20. אל צידה האחורי נוסף קו שהפריד בין הכתובת לטקסט, ובחזית עברה התמונה לתפוס את מלוא המקום. השינוי העיצובי נכנס לשימוש באופן רשמי על ידי איגוד הדואר העולמי ב-1907, מה שמקל על תיארוך הגלויות הישנות, ומאפשר לקבוע כי רוב הגלויות באלבום גלוסקין הן מן התקופה המוקדמת. יוצאת דופן היא הגלויה, שעליה הודפס הציור "נהרות בבל" של הצייר היהודי-גרמני אדוארד בנדמן מ-1832, שעוצבה לפי השיטה החדשה עם קו מפריד בצידה האחורי.


גלוית "שנה טובה" עם הציור "נהרות בבל" בחזית, לאחר 1906.

גלוית "שנה טובה" עם הציור "נהרות בבל" בחזית, שנשלחה אל גלוסקין מאת יצחק צ'רנוב. 

 

פרט לאוסף הגלויות מכיל ארכיון גלוסקין גם תיעוד של פעילות "חובבי ציון" ו"בני משה" בוורשה, של חברת "מנוחה ונחלה" מייסדת רחובות, ושל חברת "כרמל מזרחי". שמור בו גם תיעוד של הקמת "הגדודים העבריים" במצרים, שבה היה מעורב.

 



~ פורסם ב- 13.9.2023 ~


​​​​