כיאה לאב מייסד קבע עקיבא אריה וייס את ביתו
במגרש הראשון ברחוב הרצל, סמוך לגימנסיה. הבנייה החלה ב-1909, והסתיימה כעבור שנה.
וייס תכנן אותו בעצמו בסגנון ארץ ישראלי, והקפיד על עבודה עברית. גם הלבנים לבניין
יוצרו בבית החרושת "ארבר" ביפו, שהוקם על ידי דוד ארבר בעידודו של וייס
- שגם היה הראשון שבנה את ביתו בלבנים אלה. הבית בלט בסגנונו המיוחד – חלונות
מקושטים, עיטורים, גג רעפים אפורים וחזית
מעוגלת.
מימין החזית המעוגלת של בית
משפחת וייס, ממולה בית משפחת פולאק 1924 (תאריך משוער) (PHG\1002965)
החזית
המעוגלת הייתה עילה לסכסוך בין וייס לשכנו מעבר לרחוב מיכאל פולאק, שהיה מראשי
'אחוזת בית' גם הוא. החלטתו של פולאק לבנות את ביתו בקווים ישרים עוררה את כעסו של
וייס, שדרש ממנו, בשם האחידות, לבנות גם את ביתו עם חזית מעוגלת. פולאק לא ויתר, וביתו נבנה עם חזית ישרה. שני
הבתים עומדים על תילם עד היום, ומהווים עדות דוממת לסכסוך.
הבית
הסמוך לבית משפחת פולאק, בנין מספר 3 ברחוב, זכה למעט מאוד תיעוד בתצלומים. הבית
הנמוך, שנראה כמתחבא בין שני הבתים הסמוכים לו, היה בית משפחת גוטמן. בבית זה גדל הנער נחום גוטמן (1980-1898) לימים מהציירים
החשובים בארץ, ומן המתעדים הבולטים שלה. מכיוון שהבית נבנה בעומק המגרש, מעט פנימה ביחס לשני הבתים
הסמוכים לו, הוא אינו מופיע ברוב תצלומי הרחוב. תמונה זו היא מהבודדות שבהן נראה
הבית, ממנו השקיף נחום גוטמן הצעיר על העיר המתהווה וטווה את רשמיו.
רחוב
הרצל, 1913. מימין לגימנסיה בית משפחת פולאק, לימינו בית משפחת גוטמן PHG\1014506))
קצב
בניית הבתים ברחוב היה מהיר, אך היו גם אתגרים. ב-1911 ניסה אפנדי מיוחס מיפו
למנוע את התפשטותה של "אחוזת בית", ובנה בניין מסחרי עם חנויות הפונות אל
הרחוב, וכוונתו היתה להשתלט על שטחים נוספים בסמוך. כדי לסכל את התוכנית ביקש ועד השכונה
לזרז את הבנייה מסביב לנחלתו. עוד לפני השגת האישורים המתאימים נקבעו עובדות בשטח:
הוועד הציב במגרש המיועד שני פנסי לוקס, ועם רדת החשיכה ארבעה צוותי בנייה הקימו במהירות
מבנה עם גג בטון. בסופו של דבר בעל הקרקע ויתר, ומכר את נחלתו לוועד. לימים בבית האפנדי,
שהוקם על "מגרש המריבה", פעלה הצלמנייה של הצלם אברהם סוסקין (1963-1881),
שהרבה לתעד את העיר בשנותיה הראשונות, ונודע כ"צלם של תל אביב".
רחוב
הרצל, 1923. משמאל הצלמניה של אברהם סוסקין, שגם צילם את התמונה (PHG\1002972)
מעוז
של התפתחות אורבנית
עוד
לפני שנסלל הכביש ברחוב הרצל - הכביש המודרני הראשון בעיר - כלי הרכב שהסתובבו לאורכו
היו כרכרות עם סוסים. הידועות שבהן היו "מוניות" הדיליז'נס,
("שקדנות" בצרפתית), כרכרות עם ספסל לאורכן, שעליו יכלו לשבת שישה עד
עשרה נוסעים.
כרכרת דיליז'נס ברחוב הרצל, 1910 (PHG\1001950)
באמצע
שנות ה- 20 נסלל ברחוב הכביש המודרני הראשון בעיר:
יציקת הכביש
ברחוב הרצל על ידי קבוצת "יסוד", 1924. צילום: צבי אורון
(אורושקס) (PHO\1351192)
רחוב
הרצל היה חלוץ בהתפתחות התרבות העירונית בעיר. כך היה עם הקמת הקיוסק הראשון בארץ – כבר
ב-1910, בפינת הרחובות הרצל ושדרות
רוטשילד. הקמתו אושרה רק בתנאי שגודלו לא
יעלה על שני מ"ר, שלא תימכר בו שתייה חריפה, ושייסגר בשעה 11 בלילה. על אף
המגבלות (או בהיעדר תחרות?) הפך הקיוסק הקטן למקום מפגש מרכזי ונודע בשל (או
למרות) מיץ הצוף שלו.
הקיוסק הראשון ב"אחוזת בית", בשדרות
רוטשילד פינת רחוב הרצל ומגדל המים, 1910 (PHG\1002968)
המונופול
של הקיוסק הזערורי נשמר כעשור, אז קמו לו מתחרים כשהבולט בהם היה הקיוסק לממכר גזוז
של האחים רובננקו, עוד מוסד בעל שם ברחוב הרצל.
הקיוסק של האחים רובננקו, 1925 (PHG\1002505)
ב-1925
נחנך ברחוב מרכז הקניות הראשון בארץ – פסז' פנסק. הבניין נבנה על ידי מרדכי פנסק, ותוכנן על ידי יהודה מגידוביץ', כמבנה
ריבועי בן שלוש קומות ובמרכזו חצר פנימית. בחצר הבניין הותקנה "המעלייה"
- מעלית פריזאית ממתכת. על אף שהיא מתהדרת לרוב בתואר "המעלית הראשונה
בארץ" למעשה, הייתה זו המעלית השלישית. על גג הבניין היתה גינה, ופעלה שם מסעדה.
משמאל:
פסז' פנסק, מימין: בנק "אמריקה-פלשתינה", 1926. צילום: אברהם סוסקין (PHAL\1614170)
ממול
למרכז המסחרי הוקם ב-1925 בנק "אמריקה-פלשתינה" ביוזמת מוריס דוד
בלוך, איש העלייה הרביעית, שתכניתו הייתה להקים בנק שיתבסס על הונם של יהודי ארצות
הברית. לצורך בניית הסניף המרכזי (והיחידי) של הבנק, נהרס בית הרעפים הקטן, שהיה במקום.
את המבנה תכנן האדריכל אלכסנדר לוי. הבנק פשט רגל שנתיים מהיווסדו. בהמשך, פעלה בבניין בין השאר מסעדת "מינס" של
אבא מינס - המקום שבו לימים החליטו פורשי ה"הגנה" על הקמת האצ"ל. בשנות
ה-70 נהרס הבניין היפהפה, ובבניין שהוקם במקומו פועל כיום סניף של 'קפה ארומה'.
לנו נותר רק לקוות שגם היום, בין קפה למאפה, עוד נרקמות במקום תכניות מסעירות.
בנק "אמריקה-פלשתינה" ברחוב הרצל, 1926 (PHG\1004165)
לקריאה נוספת:
VTLV האנציקלופדיה של תל אביב
תל.אביב.פדיה
פורסם ב- 2.5.2022