איגרות שנה טובה

הנוהג הקיים היום לשלוח שנה טובה במחי אצבע אחת – סמס, וואטסאפ, ולמיושנים מעט יותר – בדואר (האלקטרוני, כמובן), גורע לא מעט ממעמדן של איגרות השנה הטובה, ה"שנות טובות", אחד מן המנהגים הוותיקים והאהובים של ראש השנה. חלקנו עוד זוכרים את האיגרות הצבעוניות, המעוטרות בנצנצים, אשר בתוכן הקדשה אישית מאדם אהוב. עם כל הכוונות הטובות, וואטסאפ הוא תחליף הרבה פחות יצירתי. התצלומים והכרזות שלפניכם מעידים על חשיבותו של המנהג לשלוח ברכת שנה טובה - האיגרות שנמכרו בכל קרן רחוב, הקדחת שאחזה בשירותי הדואר לקראת החג, על מנת להספיק ולעמוד בלחץ: מאות דוורים נוספים הועסקו בתקופה זו והם עבדו במשמרות משולשות ביום כדי להתמודד עם "מבול" האיגרות. בולט יותר מהכל ריבוי הכרזות שהתריעו בפני ציבור המברכים: "הקפידו לשלוח את איגרותיכם בזמן!".

 

 

 

KRA\289
 
 "הקדם במשלוח ברכותיך" (KRA\289)

 

 

KRA\1230
"הקדם במשלוח ברכותיך לחגים" (KRA\1230)
 
 
 
מנהג הברכות לשנה טובה בעולם היהודי החל במאה ה- 14, בגרמניה, כאשר רבני הקהילה קבעו כי בראש השנה החדשה על אדם לברך את חברו. במאה ה-19, עם המצאת בולי הדואר וגלויית הדואר המסחרית, החלו ברחבי העולם הנוצרי להשתמש במדיום זה ולשלוח  בדואר ברכות לרגל השנה הנוצרית החדשה. מנהג זה חלחל גם לציבור היהודי, ומסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה-20 משלוח איגרות לראש השנה בעולם היהודי הפכו למנהג רווח.  
 
KRA\256
בולים של הקק"ל לכבוד ראש השנה תשי"ח (KRA\256)
 
 
התנועה הציונית ומפעל ההתיישבות בארץ ישראל העניקו למנהג זה משנה תוקף. אל האיקונוגרפיה הדתית המזוהה עם החג חוברה שפה ויזואלית חדשה, שעשתה שימוש באתוסים ובסמלים שקידמו את סדר היום הציוני וההתיישבותי, ועסקו בדמות היהודי החדש, המגן על מולדתו בכוח החרב ועובד את האדמה. עם צמיחת היישוב היהודי הפך מנהג משלוח האיגרות לשנה טובה בדואר למנהג רווח ובעל חשיבות, שביטא את האופן בו גם מגזרים בעם היהודי המזוהים עם תנועת החילון מקיימים, בדרכם, קשר עם המסורת היהודית ומחזור הזמנים היהודי.
 
KRA\199
איגרת שנה טובה של הקרן הקיימת לישראל. מוטיבים של חקלאות מייצגים את מסורת החג ואת תנועת ההתיישבות. (KRA\199)
 
 
KRA\194
איגרת שנה טובה של הקרן הקיימת לישראל. מוטיבים מסורתיים המשלבים המשולבים עם דמות "היהודי החדש" העובד את אדמתו. (KRA\194)
  
 
KRU\10986
כרוז המיידע היכן ניתן להשיג איגרות של קק"ל (KRU\10986)
 
 
מעבר לביטוי לקשרים תרבותיים וחברתיים, האיגרות הפכו גם לכלי לגיוס תרומות. כבר בסוף המאה ה- 19 היישוב הישן עשה בהן שימוש, כאשר גלויות שעליהן הודפסו נופי ארץ-הקודש נשלחו לנדבנים בצירוף ברכה לחג, בתקווה שאלו יואילו להעלות תרומה נאה ליישוב. ביישוב החדש, הקרן הקיימת מכרה בכל חג איגרות אשר "תמורתן קודש לגאולת הארץ", כפי שנכתב על הכרזות, המיידעות את הציבור כי ניתן להשיגן בכל בית מרקחת. ביישובים השונים ובקיבוצים הנהיגו הילדים "מגביות" של מכירת איגרות מעשי ידם, כאשר רווחי המכירות נתרמו לקופת היישוב או לארגוני תמיכה כגון איל"ן, אקי"ם ועוד.

 

 

NKH\408134
מכירת איגרות שנה טובה ברחובות לקראת החג (NKH\408134)

 

 

NKH\408135
עובדי הדואר עובדים בשיא המרץ על מנת להספיק לשלוח את כל איגרות החג (NKH\408135) 

 

 

NKH\408137

מיוני האיגרות על פי כתובות (NKH\408137)

 

 

NKH\408138
מתקרבים ליעד: הדוורים במהלך החלוקה (NKH\408138)

 

 

KRU\10987
ניתן לקנות איגרות של קק"ל בכל בתי המרקחת בעיר חיפה, 1946 (KRU\10987)


 

KRU\4226
"הקדם במשלוח איחוליך", ספטמבר 1947 (KRU\4226)