מאבקם של המכבים ביוונים שימש מקור השראה לתנועה הציונית וליישוב המתחדש בארץ ישראל. בחנוכה של שנת 1907 הגיעו מורים ותלמידים מ"גימנסיה הרצליה" במהלך טיול אל הכפר הערבי אל-מידיה. תושבי המקום הראו להם אתר קבורה יהודי מתקופת בית שני בסמוך לכפר, אותו כינו "קבור אל יהוד". אנשי הגימנסיה זיהו את הקברים הללו עם קברות המכבים, המתוארים בספר מכבים, והחלו להגיע לשם בקביעות בכל חנוכה. עם השנים התרחב המנהג, וגם תלמידים של בתי ספר אחרים מרחבי הארץ הגיעו לאתר כדי לציין את החג.
תלמידים ומורים מתל אביב ליד קברות המכבים בחג החנוכה, 1912 (PHG\1017477)
תנועת הנוער 'המכבי הצעיר' החליטה בשנת 1944 לייסד מנהג חדש: מרוץ לפיד בחנוכה לזכר המכבים, שהתחיל מקברות המכבים ומשם הגיע לשאר חלקי הארץ. הרעיון לערוך את המרוץ הושפע ממרוץ הלפיד הראשון, שנערך באולימפיאדת ברלין בשנת 1936, אך גם מתיאור במִשנה לגבי האופן שבו העבירו מסרים מיישוב ליישוב על ידי הדלקת לפידים בתקופות קדומות בארץ ישראל.
מרוץ הלפיד ביטא את הערכים בהם דגלו בתנועת 'המכבי הצעיר' ואותם ייחסו גם למכבים: אהבת המולדת, קיום העם בארצו, חירות, עצמאות ודבקות במטרה. המרוץ הראשון נערך בכ"ט בכסלו תש"ה. באותה תקופה היה מדובר במבצע מורכב, מכיוון שמקום הדלקת הלפיד ותחילתו של מסלול המרוץ שכנו בסמוך ליישובים ערביים. קיום המרוץ למרות הסכנה הדגיש את סמליותו, וחברי 'המכבי הצעיר' התעקשו לקיימו למרות הכול. כך תיאר עיתון 'דבר' את מהלך המרוץ, שנערך ביום שישי (19.12.44): "עם זריחת השמש הגיעו אל קברות החשמונאים. אחרי טקס קצר הודלק לפיד שהועבר בריצת שליחים עד תל אביב... את המקומות השוממים קיבלו עליהם חברי "המכבי" העסוקים בהוראת תרבות הגוף בחטיבות הצבא: פייזנר, אל. אטרמן, מירון אברמסון, א. קוריצקי; ובישובי הדרום רצו חברי האגודות מרחובות, ראשון ונס-ציונה... בס"ה השתתפו במירוץ למעלה ממאתים רצים. בשעה ארבע אחה"צ הגיע המסע לתל אביב ורבים הצטופפו לראות את המחזה. הרצים והלפיד בידיהם, עברו ברחובות הראשיים עד הגיעם לבית המכבי שברחוב המכבים."
טקס של אנשי 'המכבי הצעיר' באתר קברות המכבים בבוקר יום מרוץ הלפיד השני, 1945 (PHG\1007472)
מרוץ הלפיד השני: הרץ עם הלפיד עובר סמוך ליער בן שמן, 1945 (PHG\1007473)
מרוץ הלפיד השני: הרץ עם הלפיד עובר במושבה רחובות, 1945 (PHG\1007474)
מרוץ הלפיד השני: החלפת הלפיד בין הרצים, 1945 (PHG\1007475)
מרוץ הלפיד הצית עניין מחודש בחג החנוכה ובאתר קברות המכבים. הוא זכה להצלחה ובכל שנה מספר המשתתפים גדל ומסלולו הסתעף. לאחר קום המדינה עברו הרצים עם הלפיד גם בבניין המוסדות הלאומיים ובבית הנשיא בירושלים.
מרוץ הלפיד בירושלים, 1949. צילום: פריץ שלזינגר (NSC\101546)
נציגי היישובים השונים מחזיקים לפידים במסדר, ירושלים 1949. צילום: פריץ שלזינגר (NSC\101555)
חיים ויצמן מקבל את פני הרץ עם הלפיד שהגיע ממודיעין, תל אביב, 1949 (PHPS\1327473)
כרזה של הסתדרות 'המכבי' על מרוץ הלפיד, תכנית
המרוץ ממודיעין לירושלים ולתל אביב והטקסים המיוחדים במהלך
המסלול, 1950. עיצוב:
ריקו בלס
(KRA\1152)
הנשיא יצחק בן צבי מקבל את פני הרץ עם הלפיד, ירושלים, 1955. צילום: פריץ שלזינגר, אוסף קרן היסוד (PHKH\1296795)
קבוצת הרצים מצטלמת ליד בית הנשיא עם לפיד המרוץ, 1955. צילום: פריץ שלזינגר (NSC\117917)
קבוצה של 'המכבי' על אופניים מלווה את הרץ עם הלפיד, רחובות, אוסף קרן היסוד (NKH\457199)
הדלקת המשואה בירושלים על ידי הלפיד שהגיע ממודיעין, אוסף קרן היסוד (NKH\457214)