הדליג'נסים מסיעים מבקרים לירושלים, בתחנה הסמוכה לשער יפו, 1898 (PHG\1015559)
תיירים מתרעננים במי ים המלח, 1913 (PHG\1014440)
קבוצת תיירים מגרמניה, הכוללת סטודנטים וספורטאים, מצטלמת על הר
הכרמל, 1913. (PHG\1004132)
קבוצת תיירים נופשת ליד בריכות שלמה, 1913 (PHG\1004065)
חדירת המעצמות האירופיות לארץ ישראל בעת החדשה הביאה איתה פיתוחים
טכנולוגיים, ששיפרו את התחבורה ואת הנגישות אליה. גם התפתחות הכלכלה והתעשייה תחת
המנדט הבריטי הובילה לשדרוג הרכבות, לתגבור אוניות הנוסעים, לפיתוח תחום התעופה ולסלילת
רשת כבישים ארצית, והֵקֵלה על התיירים להגיע לארץ ולהתנייד בה.
מלבד העלייה המשמעותית בכמות התיירות הנכנסת בתקופה זו, חל גיוון רב באפשרויות
הביקור וברמות האירוח.
התיירות היהודית הושפעה מאוד מהתנועה הציונית ומהיישוב המתחדש בארץ
ישראל, וכך, לצד ביקור באתרים המסורתיים בירושלים ובערים הוותיקות, החלו טיילים להגיע
אל מקומות, המשקפים את המפעל הציוני בארץ ישראל. המוסדות הלאומיים השתמשו בתיירות
כמנוף תעמולתי לקידום המטרות הציוניות, והזמינו את המבקרים לצפות בפלאי היישוב
העברי: המושבות הראשונות, צורות התיישבות חדשות ומסקרנות כמו הקיבוצים והמושבים
השיתופיים, ואתרים שהתבססו על עבודה עברית.
תיירים בחזית חוות הפועלים ביער חולדה (כיום "בית הרצל"),
1913. (PHG\1014428)
ארתור רופין וקבוצת מטיילים על המצדה, 1925 (A107\974-20p)
תיירים מדרום אפריקה משנסים מותניים, ודוחפים את האוטובוס התקוע בדרך
לביקור במושב עין ורד, 1935. צילום: צבי אורון (אורושקס) (NZO\632461)
תל אביב, העיר העברית הראשונה, משכה תיירים רבים, שבאו לחזות בעיר המתפתחת.
קו החוף עבר פיתוח מואץ בסגנון ערי החוף האירופאיות, ונפתחו לאורכו מרחצאות,
טיילת, מוסדות תרבות ובתי קפה. המבקרים בארץ לא החמיצו גם את האירועים הבולטים שנערכו בעיר כגון תהלוכות, תערוכות, ירידים
ואירועי ספורט, שחלקם היו בינלאומיים.
תיירים ברחובות תל אביב הצעירה, 1913 (PHG\1003960)
תיירים מארה"ב משוחחים עם בחורות יהודיות, העובדות בסלילת כבישים
בסביבת תל אביב, 1927.
צילום: צבי אורון (NZO\627280)
מטיילים מאיטליה על חוף הים של תל אביב (PHAL\1616526)
ירושלים שינתה אף היא את פניה בימי המנדט, ופרט לביקור באתרים
ההיסטוריים המוכרים הגיעו התיירים לירושלים "החדשה" - לאוניברסיטה העברית,
לרכס הר הצופים, למוזאונים ולמוסדות תרבות כמו בית הספר לאומנות "בצלאל",
שייצר פריטי אומנות ארץ-ישראליים ייחודיים.
תיירים בסיור בהדרכת הגיאוגרף וההיסטוריון זאב וילנאי ליד מצודת דוד בירושלים,
1922.
צילום: יעקב בן דוב (GNYBD\400683)
קבוצת תיירים מדרום אפריקה באמפי־תיאטרון באוניברסיטה העברית בהר
הצופים בירושלים, 1937.
צילום: צבי אורון (PHO\1361036)
עם העלייה בהיקף התיירות הנכנסת לארץ ישראל גם מורי הדרך היהודים התמקצעו,
ו"לשכת המודיעין הציונית לתיירים" הוציאה ספרי הדרכה למטיילים עבריים, שבהם
המליצה על מסלולי סיורים ברחבי הארץ (התייר הנוצרי והתייר הערבי ביקרו באתרים
שונים לגמרי...). מאמצע שנות ה-30 התמודד ענף התיירות עם משבר בעקבות המאורעות
בארץ ובעקבות מלחמת העולם השנייה. הבריטים הגבילו את מספר התיירים הנכנסים, ונעלו
את שערי הארץ בפני תיירים יהודים מתוך חשש שיישארו בה. התאוששות התיירות החלה לאחר
סיום המלחמה וביתר שאת עם קום המדינה.
קבוצת מטיילים בהדרכת זאב וילנאי ליד יער בן שמן. צילום: צבי אורון (NZO\625775)
קבוצת תיירים מפולין בזמן ביקורם בארץ ישראל ליד "הרצליה
הוטל", 1923 (PHG\1016714)
שיט על אגם החולה (KKL5\6788-4p)
* לקריאה
נוספת: "לתור את הארץ – התיירות בארץ־ישראל בתקופת המנדט הבריטי" מאת
קובי כהן־הטב בהוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 2006.
~ פורסם ב- 20.8.2023 ~