האוטובוסים הראשונים בארץ היו למעשה משאיות עודפות של הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה. צעירים ממולחים מבני היישוב רכשו אותן, הוסיפו כמה ספסלים מאחור, והסבו את המשאיות לרכבים להסעת נוסעים. במשך הזמן התחרות והצורך בארגון מסודר הובילו את מפעילי האוטובוסים והמוניות להתאגד לקואופרטיבים. בשנות ה-30 וה-40 חל גידול משמעותי ביישוב היהודי, והתחבורה הציבורית התרחבה בהתאם. במקביל, חברות ההסעה התמודדו עם הסכנות הביטחוניות בכבישים, ובשנות המלחמה נוספה לכך התמודדות גם עם מחסור בחלקי חילוף ובדלק. לאחר הקמת המדינה החל תהליך מואץ של איחוד החברות השונות למונופולים.
___________________________________________________________________________________________
תחבורה עירונית התפתחה בעיקר בשלוש הערים הגדולות: תל-אביב, ירושלים וחיפה. ד"ר זאב וילנאי שרטט את נתיבי התחבורה הציבורית בערים הללו בספרו "תחבורה ונסיעה בארץ ישראל", 1945 (הוצאת "תור" ירושלים) למעלה: מפות הקווים הפנימיים בירושלים ובתל אביב.
____________________________________________________________________________
קבוצת התחבורה "המעביר" נוסדה בתל-אביב בשנת 1924. היא החלה את שירותיה בהסעת מתרחצים לים. מחיר נסיעה בודדת היה 6 מיל, ולקראת שנות ה-40 כבר הוכפל המחיר. למעלה: כרטיס נסיעה בודדת (שנות ה-30) וכרטיסייה של 10 נסיעות, מצִדה האחורי נכתב: "כספך מוכן: חסכת זמן" (שנות ה-40).
____________________________________________________________
הקווים הפנימיים של חיפה הופעלו על ידי שלוש חברות תחבורה: "חבר", "שרות הר הכרמל" ו"משמר המפרץ". בשנת 1947 נוסדה חברת "שח"ר" (שירותי חיפה רבתי) על ידי איחוד של "חבר" ו"משמר המפרץ", ושנה לאחר מכן הצטרפה גם "הר הכרמל". למעלה: כרטיסי נסיעה בודדת של "שרות הר הכרמל" ושל קואופרטיב "חבר" לפני האיחוד.
_______________________________________________________________
חברת "המקשר" נוסדה בירושלים בשנת 1931 על בסיס איחוד של נהגי מכוניות ציבוריות אחדים. החברה הקימה מערך הסעות בין השכונות הירושלמיות. בשנת 1967 השתלבה החברה בתוך "אגד". למעלה: כרטיס נסיעה בודדת במחיר 5 מיל וכרטיסייה של 10 נסיעות, שעליה מצוין "טוב עד 9 בערב".
________________________________________________________________
השם "אגד" ניתן לחברה על ידי המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. הקואופרטיב איחד בשנת 1933 בין קבוצות אחדות, שהתחרו ביניהן תחרות עזה על הנוסעים בין ירושלים ובין תל-אביב: "הגה", "המהיר", "קדימה" ו"התאחדות הנהגים". הקואופרטיב החדש השתכלל, וכלל קווי תחבורה מסועפים בחלק גדול של הארץ בתקופת היישוב. לאחר קום המדינה הציע דוד רמז, שר התחבורה הראשון, לאחד את מפעילי התחבורה הציבורית, וכך השתלבו ב"אגד" גם החברות "דרום יהודה" ו"שח"ר", והפכו אותה למונופול. תחילה נקראה בשם "אש"ד" (ראשי תיבות של החברות), אך ההנהלה החליטה כעבור חודשים אחדים לשנות את השם ל"אגד" בלבד.
כרטיס נסיעה של "אגד קבוצה קואופרטיבית בע"מ" במחיר 10 מיל, שנות ה-30.
צידו האחורי של כרטיס הלוך חזור של "אגד" מחיפה לטבריה במחיר 15 מיל, 1941,
עליו מופיע המשפט: "כל הדרכים מובילות לאגד, אגד מוביל בכל הדרכים".
כרטיס נסיעה של "אגד–אש"ד" לנסיעה מתל אביב לירושלים במחיר 500 פרוטות, 1951. ראשי התיבות אש"ד עדיין מופיעות. מחיר הנסיעה נקוב בכרטיס בפרוטה – המטבע החדש של מדינת ישראל.
_________________________________________________________________
כרטיס נסיעה של "דרום יהודה" במחיר 25 מיל. החברה הוקמה בשנת 1931, והפעילה שרות אוטובוסים מתל-אביב למושבות הדרום. השתלבה ב"אגד" בשנת 1951.
____________________________________________________________________________
בעקבות סלילת הכביש בין תל-אביב לפתח-תקווה בראשית שנות ה-30 התאחדו נהגים לקואופרטיב "אחוד רגב". רשת התחבורה של החברה השתרעה בין תל אביב, פתח תקווה, ראש-העין וכפר אז"ר. "אחוד רגב" ו"המעביר" התאחדו בשנת 1945, והפכו למונופול. לאחר המיזוג התבקש הציבור להציע שמות לחברה החדשה. מבין שלל ההצעות נבחר השם "דן", בהשראת שבט דן ונחלתו, שהוצע על ידי הסופר אהרון בן אשי.
