ברכת ראש השנה מציון

ניכר כי מתיישבי ארץ ישראל הרשימו מאוד את ויסוצקי. במהלך ביקורו, שנמשך כשלושה חודשים, הוא סייר במושבות והתפעל מחריצותם וממסירותם של המתיישבים. הוא בדק מה דרוש להם לעבודת האדמה ולבתי החרושת, והגיע למסקנה כי המושבות נמצאות על המסלול הנכון אך זקוקות לתמיכה כספית רבה יותר ממה שהעריכו בתחילה. הוא סבר שעל "חובבי ציון" לעשות מאמץ ולהגדיל את סכום הכסף המיועד למתיישבים.

במכתב לרב יצחק אלחנן ספקטור כתב:

"שלש הנה המושבות אשר הנדיב לא פרש את כנפיו עליהן, והן: פתח תקוה, גדרה ויסד המעלה. צרכי שלשתן מרובים והנם מוטלים עלינו, ועלינו חובבי ציון להוציאם למרחב ולהושיעם תשועת עולמים. ידעתי אחים כי כבר עשיתם הרבה לטובתם, ורבים המה צדקותיכם וגשמי הנדבות אשר הרעפתם החיו את יושבי המושבות אשר שאפו רוח חיים ויחזקו לבם לעשות את מלאכתם מלאכת הקודש; אך גדול הדבר הזה ולא בפעם אחת יושעו המושבות והרבה כסף נחוץ לנו למען נצלח להעמידם על בסיס נכון ולא יצטרכו לנו."

במכתב אחר, שפורסם בעיתון "המגיד" הסביר: "כי ראיתי מה רב הכסף הצריך לדבר עבודת האדמה ולהכין מושבה אחת על מכון חזק. ראיתי כי כל החשבונות וכל הקצבות שחשבו וקצבו עד עתה לא יספיקו להסך הצריך למושבה לחזקה ולסעדה למען תוכל לעמוד בשנים הראשונות."