ברכת ראש השנה מציון

בסוף שנת תרמ"ה (1885) נשלח לארץ ישראל איש התה, קלונימוס זאב ויסוצקי, על ידי ראשי תנועת "חובבי ציון" לסייע בארגון המושבות בהן תמכה. ויסוצקי התאהב בארץ ובאנשיה ולא שכח לשלוח אל חברו ברוסיה ברכת שנה טובה.

 

הנדבן הרוסי-יהודי הנודע, קלונימוס (קלמן) זאב ויסוצקי, ערך מסע לארץ ישראל כשליחה של תנועת "חובבי ציון" בשנת 1885. בשנה זו כבר היה ויסוצקי, מי שייסד את חברת התה הנושאת את שמו עוד ב-1849, איש בעל ממון והשפעה, וכונה "מלך התה של רוסיה". הוא הפך לדמות דומיננטית בתנועת "חובבי ציון", ונימנה על הנהלת תנועת ביל"ו. באותה שנה הוא נשלח לארץ מטעם התנועה עקב וויכוח, שהתגלע בין אנשיה בנוגע לאופן השימוש בכספים שהוקצבו עבור המתיישבים בארץ. צעירי ביל"ו טענו, כי יש להפנות משאבים רבים יותר לפיתוח יישובים חדשים, ואילו אנשי המושבות הקיימות כצפוי התנגדו לכך. על ויסוצקי הוטל לבחון את המצב מקרוב ולהחליט כיצד יש לחלק את הכספים, כך שיישמרו האינטרסים של שני הצדדים. אל ויסוצקי התלווה כמזכיר אליעזר רוקח מצפת, ששהה באותה עת באודסה וידע ערבית.​


 
קלונימוס זאב ויסוצקי (PHPS\1339574) 

קלונימוס זאב ויסוצקי (PHPS\1339574)

 

בהגיעו לארץ התרשם ויסוצקי מן הנופים ומן הפוטנציאל העצום הגלום בה לפתרון הבעיה היהודית. מסעו הותיר בו חותם עמוק, והפך אותו למחויב עוד יותר לרעיון יישוב הארץ. במכתב ששלח ל"חובבי ציון" בוורשה ניכרת התרגשותו, והוא מתאר את קבלת הפנים שזכה לה בארץ הקודש: 

"הפעם אודה יה, כי הביאני בשלום אל ארץ חפצי בה. תמול באתי לפה ורבת שבעה לה נפשי עונג וגיל... רבים מאיכרי אחינו מפ"ת, ראשון לציון, עקרון, ומהביל"ויים באו ממושבותיהם הנה ליפו לקבל פני, ולברכני בברכת בואו לשלום; שמחתי עליהם כשמחת בקציר, ולו זכותי כי יוושעו אחינו אלה בחומרי ובמוסרי כי אז הייתי מאושר."

 

העתק מכתב ששלח ויסוצקי בהגיעו ליפו אל "חובבי ציון" בוורשה, 22 באפריל 1885 (A9\145) 

העתק מכתב ששלח ויסוצקי בהגיעו ליפו אל "חובבי ציון" בוורשה, 22 באפריל 1885. 

אוסף אלתר דרויאנוב (A9\145)


נמל יפו, סוף המאה ה-19 (PHG\1026991)  

נמל יפו, סוף המאה ה-19 (PHG\1026991)​

 

בעודו בארץ שלח ויסוצקי ברכת שנה טובה אל אליהו קפלן, סוחר רוסי יהודי אמיד ואיש "חובבי ציון", שנימנה על הגרעין הראשוני של תנועת ביל"ו. הברכה המעוטרת מבטאת את התעוררות רחשי הערגה לציון עוד לפני ימי הציונות המדינית של הרצל. ויסוצקי קיווה לשיבה המונית לארץ הקודש, וחתם את הברכה בשמו ובשם מתיישבי ערי יהודה, המדשנים את עפר הארץ בזעת אפיהם.

 

ברכת שנה טובה ששלח ויסוצקי אל אליהו קפלן (A9\158) 
ברכת שנה טובה ששלח ויסוצקי אל אליהו קפלן, מצידה השני לוח שנה לשנת תרמ"ו. 
 אוסף אלתר דרויאנוב (A9\158)

 

ניכר כי מתיישבי ארץ ישראל הרשימו מאוד את ויסוצקי. במהלך ביקורו, שנמשך כשלושה חודשים, הוא סייר במושבות והתפעל מחריצותם וממסירותם של המתיישבים. הוא בדק מה דרוש להם לעבודת האדמה ולבתי החרושת, והגיע למסקנה כי המושבות נמצאות על המסלול הנכון אך זקוקות לתמיכה כספית רבה יותר ממה שהעריכו בתחילה. הוא סבר שעל "חובבי ציון" לעשות מאמץ ולהגדיל את סכום הכסף המיועד למתיישבים.

במכתב לרב יצחק אלחנן ספקטור כתב:

"שלש הנה המושבות אשר הנדיב לא פרש את כנפיו עליהן, והן: פתח תקוה, גדרה ויסד המעלה. צרכי שלשתן מרובים והנם מוטלים עלינו, ועלינו חובבי ציון להוציאם למרחב ולהושיעם תשועת עולמים. ידעתי אחים כי כבר עשיתם הרבה לטובתם, ורבים המה צדקותיכם וגשמי הנדבות אשר הרעפתם החיו את יושבי המושבות אשר שאפו רוח חיים ויחזקו לבם לעשות את מלאכתם מלאכת הקודש; אך גדול הדבר הזה ולא בפעם אחת יושעו המושבות והרבה כסף נחוץ לנו למען נצלח להעמידם על בסיס נכון ולא יצטרכו לנו."

במכתב אחר, שפורסם בעיתון "המגיד" הסביר: "כי ראיתי מה רב הכסף הצריך לדבר עבודת האדמה ולהכין מושבה אחת על מכון חזק. ראיתי כי כל החשבונות וכל הקצבות שחשבו וקצבו עד עתה לא יספיקו להסך הצריך למושבה לחזקה ולסעדה למען תוכל לעמוד בשנים הראשונות." 

 
 רחוב חובבי ציון בפתח תקווה (NPS\200127)​ 
  רחוב חובבי ציון בפתח תקווה (NPS\200127​)

 
אנשי ביל"ו שבים מהגורן, גדרה, 1890 (PHPS\1337361) 
 אנשי ביל"ו שבים מהגורן, גדרה, 1890 (PHPS\1337361)

​ 
 
 מכתב ששלח ויסוצקי לרב יצחק אלחנן ספקטור עם רשמים מארץ הקודש (A9\145)מכתב ששלח ויסוצקי לרב יצחק אלחנן ספקטור עם רשמים מארץ הקודש (A9\145)
 מכתב ששלח ויסוצקי לרב יצחק אלחנן ספקטור עם רשמים מארץ הקודש. אוסף אלתר דרויאנוב (A9\145)
 
 
 מכתב של ויסוצקי שפורסם בתוספת לעיתון "המגיד"מכתב של ויסוצקי שפורסם בתוספת לעיתון "המגיד"
מכתב של ויסוצקי שפורסם בתוספת לעיתון "המגיד", 16 ביולי 1885, העוסק בחשיבות התמיכה הכספית במושבות. אוסף אלתר דרויאנוב (A9\145)

 

את הרשמים מהמסע שלח ויסוצקי אל האגודות שהשתייכו לתנועת "חובבי ציון", לעיתונים עבריים כמו "המגיד" ו"המליץ" וגם למנהיגים בעלי ממון וכוח, שיכלו להירתם לטובת המושבות בארץ ישראל. לרבנים הבטיח ש"חובבי ציון" שומרים על המסורת היהודית, ליהודים העשירים הסביר שבארץ ישראל אפשר להקים עסקים מכניסים ואת אנשי הרוח והסופרים ניסה לרתום לכתיבה בשבח רעיון יישוב הארץ.

 

מטרה נוספת לשליחותו של ויסוצקי הייתה להקים ועד פועל בארץ ישראל, שיעמוד בקשר עם הוועד המרכזי של "חובבי ציון" ויפקח מקרוב על המושבות. הוא מינה כאחראי את אברהם מויאל מיפו, עשיר בעל השפעה וקשרים אצל פקידי הממשל, וצירף אליו את אלעזר רוקח, שליווה את ויסוצקי במסעו לשמש כסופר וכמזכיר. מסעו של ויסוצקי בארץ ישראל נחשב להצלחה גדולה, ועזר ליישובים בארץ. העיתון העברי "החבצלת" בעריכת ישראל דב פרומקין שיבח את ויסוצקי ואת עשייתו בעת צאתו מן הארץ: "הבחירה שבחרו חובבי ציון באיש נאמן וראוי כהאדון וויסאצקי למטרה זאת, הועילה תועלת רבה מאד לרעיון ופעולת הישוב, ותגדיל תקוותם לימים יבואו."