הארכיון הציוני נוסד בשנת 1919 בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1933, הועבר הארכיון לירושלים אל בניין הסוכנות היהודית. במשך השנים התרחבו אוספיו, ולאחר שנות מלחמת העולם השנייה נעשה מאמץ מוגבר להביא לארץ את מעט החומר הארכיוני ששרד את המלחמה. בשנת 1956 הגדיר הקונגרס הציוני הכ"ד את הארכיון הציוני המרכזי כארכיון ההיסטורי של התנועה הציונית, של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות היהודית. עוד הוחלט שכל משרדי הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בארץ ובתפוצות מחוייבים להעביר את התיקים, שאין בהם עוד צורך לעבודה השוטפת, לרשות הארכיון. בשנת 1987 נחנך בניין חדש לארכיון. כל החומר, שחלקו היה שמור במחסני חוץ, הועבר לאחסון בבניין החדש. אולם הקריאה המרווח שבבניין התחיל לשרת את ציבור החוקרים. בשנות ה-90 התחיל הארכיון למחשב את מאגר המידע הרב שלו, ולאחר מכן להעביר חלק מאוספיו למדיה דיגיטלית. בשנת 2004 נחנך אתר האינטרנט הראשון של הארכיון. בשנות האלפיים החליט הארכיון לפתח את התחום הגנאלוגי. הארכיון קלט אוספים מתאימים, והחל לאפשר לקהל הרחב לפנות עם בקשות לקבלת מידע על בני משפחותיהם.
ציוני דרך בתולדות הארכיון
- 1919: ארתור הנטקה, חבר ההנהלה הציונית, מציע להיסטוריון גיאורג הרליץ לקבל על עצמו את תפקיד הארכיונאי במשרד ההנהלה הציונית, ששכן באותם ימים בברלין. הרליץ, שהיה בעל ניסיון בעבודה ארכיונית, קיבל את ההצעה, והתחיל בהקמת "ארכיון ציוני".
- 1920: בארכיון בברלין נקלטו בין השאר, תיקי המשרדים הציוניים המרכזיים של וינה, של קלן ושל ברלין, תיקים של הלשכות הראשיות של קרן קימת לישראל ותיקים מראשית פעילותו של המשרד הציוני המרכזי בלונדון. כמו כן התחיל "ארכיון ההסתדרות הציונית" באיסוף תצלומים, ספרים וכתבי עת לתולדות הציונות וארץ ישראל בעת החדשה.
- 1933: עם עליית הנאצים לשלטון, הצליח הרליץ להעביר את הארכיון לירושלים, ובכך הגשים תכנית, שהייתה תלויה ועומדת כבר מספר שנים. 154 ארגזים, שהכילו את נכסי הארכיון, הגיעו ארצה בסוף השנה, ואוחסנו במרתף הבניין של המוסדות הלאומיים. בשנה זו גם עלו ארצה עובדי הארכיון, המנהל גיאורג הרליץ ועוזרו פאול גרץ.
- 1934: הארכיון נפתח מחדש לקהל. בירושלים התרחבו תחומי פעילותו של הארכיון: נקלטו תיקים של מחלקות ההסתדרות הציונית ומוסדותיה, שפעלו בארץ ישראל, והוא אף קיבל על עצמו גם את תפקיד הארכיון ההיסטורי של מוסדות היישוב וארגוניו. בשנה זו החלה פעולה שיטתית של ריכוז ארכיונים של אישים, שהיו פעילים בתנועה הציונית ובחיי היישוב היהודי בארץ ישראל.
- 1937: הארכיון האישי של תיאודור הרצל הועבר מווינה לארץ ישראל.
- 1948: עם הקמת המדינה הכפיל הארכיון הציוני את תכולת אוספיו. תיקים רבים של הוועד הלאומי ושל מחלקות שונות של הסוכנות היהודית הופקדו בו. ראוי לציין במיוחד את הפקדת תיקי ארכיון המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
- 1955: ד"ר אלכס ביין התמנה למנהל הארכיון הציוני. בין המטרות שהציב לעצמו, היו איתור ארכיונים של אישים ושל ארגונים ציוניים, ששרדו באירופה שלאחר השואה וביניהם ארכיוניהם של מכס נורדאו ושל נחום סוקולוב, והעברתם ארצה.
- 1956: הקונגרס הציוני הכ"ד, שהתכנס בירושלים, הגדיר את מעמדו ואת תפקידו של "הארכיון הציוני המרכזי" כ"ארכיונה ההיסטורי של התנועה וההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית". הקונגרס החליט ש"כל משרדיה ומוסדותיה של הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בארץ ובתפוצות חייבים להעמיד לרשות הארכיון את כל התיקים, שאין בהם עוד צורך לעבודתם השוטפת".
- שנות ה- 60: לנוכח הגידול המתמיד באוספי הארכיון, נוצר צורך לשכור מחסנים נוספים מחוץ לבניין המוסדות הלאומיים. עם הזמן נשכרו שמונה מחסנים ברחבי ירושלים, דבר שהכביד על עבודת הארכיון. לפיכך החליטה הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית על הקמת בניין חדש שיירכז את כל אוספי הארכיון תחת קורת גג אחת.
- 1985: הוחל בהקמת הבניין החדש בסמוך לבנייני האומה בירושלים. האדריכל משה זרחי תכנן את הבניין תוך מתן דגש לתפקידיו של הארכיון וליעדיו: שימור האוספים ואחסונם והקצאת אולם מיוחד לעיון ולמחקר. לבניין שש קומות: בקומה העליונה (קומת הכניסה) נמצאים אולם הקריאה, אולם ההרצאות, אכסדרה לתערוכות ומשרדי הארכיון. בקומה החמישית נמצאים חדרי הארכיונאים. בארבע קומות תת-קרקעיות שמורים האוספים השונים.
- נובמבר 1987: נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
- המאה ה- 21: במהלך העשור הראשון של מאה זו נמשך והתרחב מפעל הדיגיטציה של חומרי הארכיון השונים: מסמכים, מפות, פריטים גראפיים ותצלומים. המערכת מכילה כ- 2,876,000 רשומות, וכ-12,518,000 מיליון מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות וכרוזים סרוקים. מפעל הדיגיטציה של המפות, של התצלומים ושל האוספים הגראפיים התאפשר, בעיקר, הודות לשיתוף הפעולה המבורך עם המחלקה היהודית באוניברסיטת הרווארד. גם מוזיאון השואה בוושינגטון וועידת התביעות התגייסו לסייע לארכיון הציוני ברישום חומרים ארכיוניים, העוסקים בתקופת השואה, ובסריקתם.
אירועים מיוחדים במהלך העשור 2010-2000
.JPG)
2003 : הועבר אוסף המפות של קרן קימת לישראל מן המחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית לרשות הארכיון הציוני. כל המפות נסרקו. - 2005: הסתיים פרויקט משותף לארכיון הציוני ולגנזך המדינה של סריקת פנקסי רשימות העולים לארץ בין השנים 1974-1919.
- 2008: תכנת "דוקומנטום" הוכנסה לפעילות שוטפת תוך הסבת מיליוני רשומות מהמערכת הישנה לחדשה. מאז הושקעו מאמצים רבים בשיפור היכולות והביצועים של התכנה והתאמתה לצרכי החוקרים.
- 2011-2010: נמשכה הקליטה המסיבית של המאגרים שנסרקו (מפות, תיקים, תצלומים) לתכנת הארכיון, והוכנו האפיון והתשתיות להקמת אתר אינטרנט חדש, שיתבסס על תכנת הארכיון "דוקומנטום".