מיוזמה פרטית להנצחה ציבורית

מאה שנה מלאו בדצמבר 2024 להולדתו של המרגל הישראלי אלי כהן באלכסנדריה (6.12.1924), ובקרוב יצוינו שישים שנה להוצאתו להורג בתלייה בדמשק (18.5.1965). אלי כהן זכה להנצחה רבה במרחב הבנוי ברחבי הארץ – שכונות, רחובות, מוסדות חינוך וספריות, גנים ציבוריים, כיכרות, בתי כנסת, ואנדרטאות נקראים על שמו, כמו גם המושב אלי־עד בגולן. בארכיון הציוני מתועדות שתי יוזמות נשכחות להנצחתו של אלי כהן ביערות קרן קימת לישראל.

מאת: ד"ר דותן גורן, חוקר ידיעת הארץ

נדיה כהן, אלמנתו של אלי כהן בטקס חנוכת יער לזכרו של המרגל הישראלי בסוריה, סמוך למושב תעוז, אפריל 1966, באדיבות ארכיון התצלומים של קק"ל.

תלמידים נוטעים את חורשת אלי כהן

עם סיום השבעה על אלי כהן יזמו תלמידי בית הספר היסודי "יהודה הלוי" בתל־אביב איסוף כספים בעבור נטיעת 200 עצים לזכרו ביערות קק"ל – נוהג שהיה מקובל אז להוקרת אישים.  אל יוזמה זו הצטרפו לשכת "יהודה הלוי" של מסדר "בני ברית" וקבוצת בוגרי בית הספר של הקהילה היהודית באלכסנדריה, שכל אחת מהן תרמה כסף לנטיעת 200 עצים. בטקס, שנערך בבית הספר ביוני 1965, נמסרה למשפחה השכולה תעודה על נטיעת 600 עצים ביער המגינים בדרך לירושלים – כצעד ראשון לנטיעת יער על שמו. רבים השתתפו בטקס ומנהל ביה"ס נשא קווים לדמותו של אלי כהן, שאותו כינה "הרוג המלכות". נציג מסדר "בני ברית" מלשכת "יהודה הלוי" בבת ים (מקום המגורים של אלי כהן ומשפחתו) שיתף את הנוכחים כי "מסדר 'בני ברית' הורה לכל 120 הלשכות שלו בארץ לתרום 200 עצים כל אחת, להנצחת זכרו של אלי כהן" ("הצופה", 15.6.1965).

בעקבות פרסום היוזמה הפרטית של בית הספר התבקשה מועצת המורים הארצית של קק"ל למצוא דרך "להכריז על מפעל ארצי לנטיעת יער ע"ש אלי כהן ז"ל". לאחר היסוסים נדחתה היוזמה, שכן למהלך כזה נדרש אישור של משרד החינוך, אך סוכם כי כל בית ספר יהיה רשאי לנהוג כרצונו.

"לא נכריז על מפעל כולל" – החלטת מועצת המורים הארצית של קק"ל בנוגע לבקשה להכריז על מפעל ארצי לנטיעת יער ע"ש אלי כהן, 1965 (KKL5\28790)

יוזמתם הראשונית של תלמידי ביה"ס "יהודה הלוי" להנצחת אלי כהן יצאה לדרך כחצי שנה לאחר מכן, במיקום שונה מהמתוכנן, בנטיעתה של חורשה בת 1,500 עצים ביער בן שמן (כיום מצפון לכביש 443) בעזרת המגבית המאוחדת בישראל והלשכה הראשית של קק"ל. בתרומת תלמידי בית הספר יהודה הלוי בת"א, יוזמי המפעל, הוכן לוח הקדשה מאבן שיש, שעליו נכתב "חורשה לזכר אלי כהן הי"ד נפל על משמרתו בשליחות העם והמדינה". ביום שישי, 29.10.1965, התקיים טקס חנוכת החורשה בנוכחות 350 תלמידים, בני משפחה ואורחים.

הציבור בישראל תורם לנטיעת יער אלי כהן

שבוע לאחר הוצאתו להורג של אלי כהן כתב משה אוסוסקין, מנכ"ל קרן היסוד, ליוסף גליקליך, מנהל המגבית המאוחדת בישראל, וקרא לראשי המגבית להקים ועד ציבורי להנצחתו, שיפתח בגיוס תרומות המוני לנטיעת יער על שמו. הוא ביקש לנצל את השעה כדי לעמוד בקשר עם המשפחה:

"בקשר למותו הטרגי של אלי כהן הי"ד, הייתי מציע שתשלחו מכתב בחתימת ד"ר להמן [ד"ר ארנסט להמן, יו"ר נשיאות המגבית המאוחדת] אל אלמנתו ואל אמו, אם – כפי שאני חושש – לא נעשה הדבר עד אתה [השגיאה במקור]. אפשר לקשור את המכתב עם סיום השבעה. כמו־כן הייתי חושב על הכרזת נטיעת יער על שמו... טוב היה... להפעיל ועד ציבורי להנצחת זכרו."

ואכן, כעבור שבועיים הוקם ועד ציבורי של המגבית המאוחדת בראשותו של מנחם רוטשילד, ראש העיר בת ים. הוועד החל במבצע התרמה מבעלי עסקים בעיר ומהקהל הרחב לנטיעת יער על שם אלי כהן במסגרת יערות קק"ל בצפון. גיוס הכספים נמשך כשנה ובמסגרתו תרמו גם תלמידי בתי הספר בחיפה לנטיעת 1,000 עצים ביער. במקביל, לשכת "הגליל" של בני ברית בצפת תרמה לקק"ל 100 ל"י לנטיעת 50 עצים להנצחת זכרו של "גיבורה הלאומי של ישראל". בעיתון "מעריב" דווח כי תרומה זו הוכפלה למאה עצים, שנועדו לנטיעה ביער ביריה של קק"ל, סמוך לצפת ("מעריב", 2.8.1965). אולם בסופו של דבר ניטע היער דווקא בהרי יהודה.

הודעת לשכת בני ברית בצפת על תרומה לנטיעת עצים להנצחת אלי כהן, יוני 1965 (KKL5/28790)

לקראת ציון שנה לעלייתו לגרדום של אלי כהן הושלמו גיוס הכסף והכנות הוועד הציבורי להקדשת יער לזכרו של אלי כהן – "פרי היענותם של כל שדרות הצבור בישראל, החל ממשק הקבוצים, תלמידי בתי־הספר, ועדי עובדים, מוסדות ציבור וכלה ביחידים". לטקס הקדשת היער בן 15,000 עצים שניטע ליד מושב תעוז (צפונית לבית שמש), הזמין הוועד הציבורי את יו"ר דירקטוריון קק"ל, יעקב צור, וכתב לו: "גדול רצוננו לקיים מעמד ממלכתי נכבד, הראוי לאיש שחרף נפשו למען המדינה ואשר על ידי מעלליו הסעיר את רגשותינו ועורר את הערכתנו והערצתנו."

"על ידי מעלליו הסעיר את רגשותינו," מכתב ההזמנה ליו"ר קק"ל להשתתף בטקס הקדשת היער על שם אלי כהן, שיתקיים באפריל 1966 ( (KKL5\28790

טקס הקדשת יער אלי כהן נערך ב־18.4.1966 ליד מושב תעוז בנוכחות כ־600 איש בהשתתפות בני המשפחה השכולה. לא היה זה טקס ממלכתי, אולם על בימת הכבוד ישבו יו"ר הכנסת קדיש לוז וסגנו ישראל ישעיהו־שרעבי, שר הדואר אליהו ששון, הרב הראשי הספרדי לישראל יצחק נסים ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס. את הטקס ניהל ראש עיריית בת ים, בליווי קטעי נגינה של תזמורת הנוער העירונית וקריאת שירי גבורה. יו"ר התאחדות עולי מצרים בישראל, עו"ד חיים גושן, העלה על נס את עוז רוחו של אלי כהן ושר הדואר ששון, יליד דמשק, קרא מעל הבמה כי כהן הוצא להורג "לא משום שנשפט על רִיגול אלא מפני שהיה אזרח ישראלי... בהוצאתו להורג לא היה משפט אלא רצח פוליטי." בסיום הנאומים, הוזמנה האלמנה נדיה להסיר את הלוט ממצבת השיש לרגלי היער החדש (מעריב, 19.4.1966).

"הביאו לזמן מה המית חיים לבקעה המוריקה ושטופת השמש", מעריב, 19.4.1966

שתי יוזמות אלו – הפרטית והציבורית – נותרו בשולי הזיכרון הציבורי. חורשת אלי כהן היא חלק מיער בן שמן, אך המצבה שהוצבה בה לזכרו של המרגל נמצאת במיקום לא נגיש. יער אלי כהן נמצא סמוך לחניון עיינות סוסין בתחומי יער אשתאול, אך משום מה הוא אינו מסומן במפות טיולים וסימון שבילים.

מפת סימון תחום שטחי יערות וחורשות באזור אשתאול. הוספנו עליה עיגול כחול לסימון מיקומו של "יער אלי כהן" (KL20M\1462)

 ​​~ פורסם ב- 9.2.2025 ~​​​

​​​​​​